רבות מהטרנסיות שמשנות מזכר לנקבה רוצות לעבור ניתוח באיבר המין כדי להפוך אותו מאיבר זכרי לאיבר נקבי. הניתוח עצמו אינו פשוט ולא עושים אותו הרבה בארץ, לפיכך טרנסיות רבות נוסעות למקומות כמו תאילנד או ארה"ב או אירופה כדי לבצע את הניתוח שם.

אולם לפני שחוסכים את הכסף ורצים להזמין כרטיס טיסה לבצע את הניתוח, כדאי לחשוב לעומק – האם את בטוחה שאת רוצה לעשות את הניתוח הזה? מה את מצפה שיקרה בעקבות הניתוח?

לא מעט טרנסיות בטוחות כי אחרי ניתוח כזה, הכל יהיה טוב יותר. בתעודת הזהות את תופיעי כאשה, לא תצטרכי יותר "לקפל" את האיבר בתחתונים, ואולי גם תהני מאורגזמות שנשים נהנות מהן. מה רע?

הבעיה נמצאת אצל חלק מהטרנסיות שמאשימות את איבר המין בכל מה שהן עוברות, בכל התהליך הזה. אם הן היו נולדות עם ואגינה וכל התשתית הפנימית שיש לבחורה, אז הן לא היו טרנסיות ולא היו צריכות לעבור תהליך ארוך, כואב ומפרך, ורק בגללו הן בטוחות שהן סובלות.

פה בעצם מסתתרת בעיה. לא בטוח שזה שהיה לאותה אחת איבר מין גברי, היא הסיבה שהיא עברה מה שעברה. בעיות של דכאונות חזקים, פחדים מוגברים, פאראנויה, סף סבלנות קצר מאוד, במקרים לא מעטים, איבר המין אינו האשם העיקרי, וגם אחרי הניתוח הבעיות יחזרו. דוגמא פשוטה: אחת שיש לה חוסר חמור בבטחון עצמי, זה שהיא תעבור ניתוח יכול לשפר את מצב חוסר הבטחון, אבל השיפור הוא זמני בלבד. עד שהיא לא תטופל בצורה מקצועית, הפחדים יחזרו והפעם כבר יהיה "אשם" אחר – האף, ציצי, פרצוף, לא חסרים דברים להאשים.

אישית, אינני נגד ניתוח איבר המין. יש כאלו שירצו לנתח כדי להיראות אשה לגמרי בכל מצב חיצוני, כולל במקלחות נשים ובמצבים אינטימיים אחרים. יחד עם זאת, לעניות דעתי, לפעמים כדאי לנצל את המצב שניתוח לא חייב להיות תוך X שנים, ולחשוב על כך לעומק. לראות האם האיבר במצבו הזכרי הוא באמת הבעיה שבגינו את רוצה לנתח אותו, או שבעצם האיבר מסתיר בעיה יותר עמוקה.

ישנו סוג מסויים של טרנסיות שלהן אני לא ממליצה לנתח ואלו הטרנסיות שלא סגורות על עצמן מבחינת השינוי. אלו שלקחו הורמונים, יצאו כנשים ואחר כך חזרו בהן והן חזרו לחיות כגברים. בניגוד לניתוח איבר, אפשר לחזור ממצב של טרנסית למצב של גבר רגיל (ואם גדלו כבר שדיים יש צורך בכריתה לעיתים או לחיות עם מה שיש), אולם אי אפשר לחזור ממצב של איבר מין גברי מנותח למצב רגיל.