אחד השינויים הכי קשים לעשות בשינוי מ-MTF הוא המעבר הדרסטי ביציאה היומיומית מזכר לנקבה. בסופי שבוע אפשר למצוא מועדונים כאלו ואחרים שישמחו לקבל אותך כבחורה/אשה (גם אם את לא ממש נראית כזו), אבל ללכת לעבודה הרגילה שלך, היכן שכולם מכירים אותך כזכר ופתאום להופיע כבחורה/אשה? זה מפחיד יותר מכל טיפולי ה-MTF גם יחד! איך יגיבו? האם יפטרו? יצחקו עליי מאחורי גבי?
וגם אני נמצאת בקלחת הזו, וכן, גם אותי זה מאוד מאוד מפחיד.
אז מרוב מחשבה על הצעדים והפחדים המלווים, חזרתי אחורה. לא, לא ירדתי מעניין הלבוש הנשי וכו', אלא מרעיון השינוי MTF. חזרתי להיות .. קרוסדרסרית.
אך כמו שקורים במצבים רבים, כמו במשחק הכסאות – הכסא הזה כבר תפוס. לא, אני לא מוכנה להסתפק בלבוש נשי, פאה, איפור ועקבים. אני רוצה שדיים, אני רוצה גוף נשי (כמה שאפשר, בהתחשב באיחור שאני מתחילה ואם זה לא יעזור – אכיר צמוד מנתח פלסטי 🙂 ). מה שאני לא רוצה כרגע, זה לצאת לעבודה כאשה. מצב השוק גם כך על הפרצוף (ואני גם בין כה עם ציפורניים ארוכות כפי שאתן רואות בתמונה מימין – אני משתמשת בתירוץ שאני בחזרות למופע דראג והציפורניים חשובות…)
אז החלטתי קצת לחקור יותר לעומק. מכיוון שאינני אחת שלוקחת דעה כזו או אחרת ו"כזה ראה וקדש" – שוחחתי עם מספר חברות בחו"ל, קראתי בכמה פורומים והתייעצתי עם 2 אינדוקרינולוגים באוסטרליה ובארה"ב (טוב שיש Skype) והנה מה שמצאתי:
- אחת הבעיות הגדולות ביותר שמצאתי עם הורמונים הם הכדורים שמדכאים את הטסטוסטרון, גורמים (לטענת משתמשות רבות) לדכאון חזק, בכי וכו'. מסתבר שזה לא מדויק. מה שכן זה עושה – זה מגביר משהו שקיים בך, כלומר אם את מדוכאת או נוטה לשינויי מצבי רוח לכאן או לכאן, זה פשוט מגביר את זה, ואז גם בכי מגיע, אפקט "כל העולם נגדי" וכו', אבל אם מטפלים בשורש הבעיה של אותן דכאונות (ללא קשר להורמונים) – אז האפקט הזה הוא זעיר אם בכלל.
- גיליתי שישנן לא מעט כמוני (במיוחד באנגליה ובארה"ב) שגם הן רוצות "גם וגם" – כלומר יותר מקרוסדרסינג אבל עדיין לא לצאת Full swing כאשה החוצה לעבודה ובחיי היום יום, ורובן עושות משהו פשוט: לוקחות הורמונים, נותנות לגוף להשתנות, וכשצומחים שדיים לדוגמא והם גודלים מעבר למידה A או מידה כזו שזה נראה חשוד מבחוץ, הן משתמשות או ב-Ace Bandages או שרוכשים חולצות כאלו שמסתירות את השדיים שצומחים. רוצה לצאת כאשה? את מורידה את זה, לובשת שמלה, איפור, עקבים, פאה – ויאללה, להשתולל.
- מה עם שינוי קול? ובכן, כאן מסתבר שאם את מתאמנת ולא רוצה קול מסוים בעבודה וקול אחר באימון, אז את יכולה לתת את השקר הכי דבילי וגברים יאמינו לך ולא יחשדו. התירוץ? "וירוס עשה שמות במיתרי הקול שלי". כמובן שזה יגיע עם צרור עצות סבתא לטיפול בגרון (דבש, סוכריות מציצה ושאר מרעין בישין), אבל הכי חשוב – לא ממש יחשדו בך שאת משנה מין.
אז בשבוע הבא אם ירצה השם (סתם, אני אתאיסטית 🙂 ), אני מקווה לעשות את בדיקות הדם (יו כמה אני שונאת מחטים, מדוע אין איזו מהפנטת שתמחק לי את הפחד הזה [שקרה בעקבות טראומה עם אחות ורעידות בידיה..]) ואחרי זה – קדימה הורמונים (אגב, למישהי יש המלצה אם ללכת על המדבקות או לא?).
בקיצור – חזרתי 🙂 (בינתיים נהייתי כבר מכורת eBay לבגדי נשים ואקססוריז..)
ועוד נקודה קטנה: הבחור למעלה בתמונה? (כן, זה בחור) זה דוגמן אוסטרלי. הלוואי עליי מראה כזה..
Permalink
כמה שאני מזדהה איתך
אני מאוד רוצה להיות פנימית אשה וגם חיצונית אבל לא מסוגלת להיות בעבודה ועם השמפחה אשה.
ישר כח, תמשיכי כך ותלחי עם מה שאת מאמינה בו
Permalink
אני כל כך מסכימה, אני רוצה את הגוף הנשי, הרכות ,הגזרה, אבל לא רוצה ממש לעבור שינוי מין ( טוב לי בינתיים להיות זכר נקבי, או קרוסדרסר'
יש גם חשש גדול מלאבד את האשה ההית והילדים ( וכבר היו פיצוצים בנושא הביגוד בעבר וכמעט נפרדנו)
אבל אני פשוט נגעלת מביגוד גברי, מה לעשות ?
אז בבוקר לפני שאני יוצא לעבודה, מחליף בגדים , או בעבודה ( מגיע מוקדם כך שלא יודעים שהחלפתי בגדים)
מדובר בדרך כלל בתחתוני תחרה , סקיני, חזייה ( יש לי מידה B טבעי) וסריג נשי ,או חולצה נשית, ככה אני מסתובב בעבודה, קצת צחקו עלי, ( שאלו אם עברתי צד, אם התחלקתי על השכל, אם גנבו לי את הבגדים ןכד) הגבתי בחיוך ובתשובה פשוטה שככה בא לי ( כמובן שאני מסתירה את נושא החזייה)
ובמשרד אני עם עקבים אבל לא מסתובב חופשי בעבודה…., בסוף היום חזרה לבגדים הגבריים והביתה…
Permalink
זה בכלל לא נכון מה שאת אומרת והורדה חזקה של טסטוסטרון גורמת להרבה השלכות פיזיות ביניהם דיכאון ופרט לאנדרוקור שגורם לדיכאון מוגבר אני יודעת את זה מניסיון אישי ועובדה שנוגדי אנדרוגנים אחרים לא עושים את זה