ביום שלישי (הבא) אני הולכת להיות הטראנסית הראשונה בארץ שהולכת לעשות שאיבת שומן מאזורי הבטן והזרקתם בשדיים. למי שתוהה לגבי גודל שדיי הנוכחיים… הם לא ממש קיימים ורק התחלתי ליטול הורמונים לפני שבוע.
כשסיפרתי זאת לכמה חברות קרוסיות וטרנסקסואליות, גבות הורמו, חלקן תהו לגבי שפיותי לגבי החלטתי ללכת "על ההתחלה" עם עניין השדיים. רובן המוחץ אם כבר הן עושות ניתוח, הוא מתרכז בפרצוף, בין אם זה מצח, אף, סנטר, שפתיים אולי ושדיים מגיעות אחר כך. אחרי הכל, מאוד קל לקחת חזיה ולמלא אותה במשהו ולהשיג את אותו אפקט (כשיש בגדים מעל)
אז הרשו לי לשתף אתכן…
המחשבה לגבי שדיים קיימת אצלי זמן רב מאוד בראש. שדיים, יותר מכל דבר אחר, מבדילים בין גבר לאשה, בין בן לבת. פנים כמובן מבדילות גם, אולם לא בכל יום אנחנו נראות במיטבנו (אוקיי, למעט אלו שמתחילות את טקס ההתמרחות ב-5 בבוקר…) ומבחינתי החלק הזה הוא החלק שמראה בעצם שמי שעומדת עם החזה מולך היא בחורה/נערה/אשה (יש כמובן גם בנים עם מלאי שומן בחזה, אבל אני לא מדברת על כך כרגע). כמובן שיש דברים רבים נוספים שמבדילים בין אשה לגבר, אבל חזה הוא אחד הדברים הראשונים שמראים לך שמי שעוברת כרגע ליידך או במדרכה ממול – היא אשה או גבר.
לי, אישית, המעבר למה שאני רוצה להיות ממש אינו קל. אין לי את הפרצוף הנשי, אין לי גוף בצורת גיטרה (כן, גם עם ניתוחים הוא לא יקבל את הצורה הזו), ויש לי את כל החששות בעולם לעשות את השינוי הענק הזה. איך הלקוחות יקבלו זאת? חברים? משפחה? תהיה לי עבודה? ובקיצור – כל הספיקות שבעולם פותחים אצלי אוהל ומתנחלים, מה שגורם לחששות ולדחיית השינוי, שינוי שאני דוחה כבר מעל 20 שנה בדיוק מאותן סיבות.
אם ישנו משהו שרבים אינם מודעים אליו אצלי – הוא שאינני טרנסית רגישה, אני לוגית. הרגשות פנימיות לא ממש מדברות אליי ואני הטיפוס שאוהבת את השורה התחתונה, הפטיש 10 קילו שנוחת וקובע, החלטה פה עכשיו וזהו, וזה בדיוק מה שהזרקת שומן כזו נותנת לי.
אני רוצה להיות כמה שיותר אשה ואני רוצה להרגיש זאת בגוף. הורמונים עושים זאת אבל יקח זמן, ואחד הדברים הכי חשובים לי כרגע זו האפשרות של ורסטיליות: בבוקר עדיין כבן אבל בערב יכולה ללבוש שמלות שמצריכות ציצי אמיתי (strapless וכו'). זו סתם דוגמא, אבל אני חושבת שאתן מבינות את הנקודה.. בשבילי, זה הדבר שנותן לי את ה"גב" להמשיך קדימה עם השינוי.
האם פתרון כזה מתאים לכל אחת? לדעתי, ב-99% מהמקרים התשובה היא לא. זה משהו שמתאים לי ואני בספק אם זה מתאים לאחרות. אני לא מדברת על עניין של הזרקת שומן לחזה אלא על העניין של לעשות זאת כצעד ראשון. אני ממליצה לכל אחת ללכת בדרך שכמעט כולן הלכו בה.
האם הזרקת שומן יכולה להיות פתרון מעולה ותחליף לסיליקון? לפחות ממה שאני חקרתי ובדקתי, אם יש לך כבר חזה, זה יכול להיות פתרון טוב לכמה שנים, אולם צריך לזכור שהמידה יורדת כי חלק מהשומן יספג בגוף, זה לא סיליקון שמה שהמנתח הכניס היום ישאר גם עוד 5 שנים כי הוא Fixed. מצד שני, אם יש לך שומן שאת רוצה להיפטר ממנו ואת רוצה להגדיל את שדייך בין כה, אז זה פתרון אידיאלי.
כמו בסיליקון, גם בניתוח כזה ישנה תקופת החלמה. יש צורך ללכת עם מחטב באזור שממנו נשאב השומן (ממש "כיף"), אבל בניגוד לסיליקון, אין חתכים מתחת לשד או באזור מסביב לעטרה או מתחת לבית השחי, אבל יכול להיות שיהיו אזורים "כחולים" כי בכל זאת, העור נמתח.
ביום שלישי לאחר הניתוח אכתוב פוסט נוסף, החלק השני. אפרסם פה תמונות לפני הניתוח ואחריו (כן, ללא חזיה) על מנת שתוכלו לשפוט בעצמכן.
שר החינוך שי פירון התראיין לאחרונה ל"בשבע", את הראיון המלא תוכלו לקרוא 
החל מאתמול התחלתי רשמית את תהליך השינוי מין שלי. תכירו – אלו ההורמונים שאני לוקחת (Estrofem, כ-2 מיליגרם ליום. מה לעשות, הוראות הרופאה..)
מתברר שהסיבה העיקרית לפחדים הוא הפחד מהלא נודע ומהרגע שאותו פחד מתחיל, הכל נצבע בשחור. יפטרו אותי, חברים שלי ומשפחתי ינדו אותי, לא יהיה לי כסף והחיים שלי יהיו הכי שחורים שאפשר עד שאגיע למצב שאצטרך להסתפק בקיצבה מביטוח לאומי (שבוודאי לא יתנו לי אותה) ובקיצור – בסוף אתאבד.