(קצת באיחור אני מפרסמת את הפוסט. סורי)

אם נסכם את תקופת העשור האחרון משנת 2004 עד היום נראה כי חלו התפתחויות חיוביות רבות. רק לאחרונה, לדוגמא, פירסם משרד הבריאות נוהל חדש שמיישר קו (במובנים מסויימים כמובן. אנחנו עדיין לא כמו בגרמניה) עם מדינות נאורות אחרות. גיל המינימום ירד מ-21 ל-18 (ו-17 במקרים מיוחדים), תקופת ההמתנה התקצרה לשנה (שבמהלכה המועמדת צריכה לחיות כאשה או כגבר לפי המין שהיא/הוא רוצים לשנות אליו), וגם טרנסג'נדר/ית תתווסף לועדה (בסופו של דבר, מה שרואים מכאן לא תמיד רואים משם). נקודה נוספת שרבים שוכחים אותה היא שבניגוד למדינות רבות (כולל ארצות הברית) הניתוחים עצמם לשינוי מין (כן, כולל חזה, אם כי הגדלת החזה במימון המדינה מתאפשר רק לאחר שינוי המין עצמו, לא לפני, שזה קצת אבסורד) .

כיום, במקומות בילוי רבים ניתן לראות גל גדול של צעירות טרנסג'נדריות  שנמצאות בתהליכים שונים, (וחלק לא קטן מהן נראות יותר נשיות מבחורה רגילות), ושינוי MTF או FTM אינו דבר נדיר יותר (טוב, לפחות במרכז הארץ) וישנן כבר זוגות נשואים (אזרחית) של טרנסג'נדרית עם בן  או טרנסג'נדר עם בת.

אך עדיין יש הרבה יותר חושך מאור.

ההומופוביה וטרנסופוביה דווקא גודלות ולא קטנות, וזה קורה במיוחד כשרואים שקהילת הלהט"ב מקבלת יותר זכויות מבעבר (כמו עניין של נקודות זכות, שדווקא אושרו בגלל הדרג המקצועי ברשות המסים, ולא בגלל החלטה פוליטית. דווקא מי שחשב שמפלגת "יש עתיד" תעזור לקהילת הלהט"ב קיבל את הסטירה בלחי לאחר שהמפלגה הנ"ל הפילה שוב ושוב הצעות שונות לעזור לחברי הקהילה) ובמיוחד שישנה אוירה לאומנית באויר, באותה אוירה שאנשים "תופסים תחת" וקוטלים כל דבר שאינו מתיישר לפי הסרגל (המאוד קטן!) שלהם. אפשר לראות בפייסבוק סיפורים על כל מיני נהגים ונותני שרות אחרים שפוגעים ומעליבים טרנסקסואליות, אחרים שלא נותנים שרות ראוי רק כי הפונה היא טרנסקסואלית ושמעתי לאחרונה כל מיני מקרים של השפלות והעלבות הן מצד אנשי רפואה וביטוח לאומי.

ובזה – צריך להילחם! לכל אדם יש את הזכות שלו לשנות את מינו/ה כרצונו/ה ומי שנותן את השרות צריך להיות מקצועי ואני ממליצה לטרנסקסואליות ואחרים לממש את זכויותיהם ואם מישהו השפיל אותך והוא במסגרת ארגון, לפנות להנהלת הארגון. הארגון מתעלם? תבע/י אותם בתביעות קטנות (אין צורך עו"ד לתביעות קטנות, אך מומלץ להקליט אותם/ן. זה חוקי וכל אייפון/סמסונג יכול להקליט בקלות גם דרך האוזניות) כך שאותו אדם יפרד מכמה אלפי שקלים לטובת לימוד לקח לכבד את האחרים/ות גם אם דעתו שונה מהם/ן.

טרנסקסואליות וטרנסקסואלים, לעניות דעתי, צריכים להתארגן יותר ולא רק להסתמך על ה"מטריה" הלהטב"ית. כאשר מתארגנים, יש יותר וכח, ועם יותר כח אפשר לשפר דברים לטובת חברי הארגון, החל בהנחות על רכישות או חרמות על ארגונים שעושים צרות ו/או מתעלמים מדרישות לגיטימיות של חברי הארגון. כך לדוגמא ארגון כמו ביטוח לאומי מכיר טרנסקסואליזם כ"נכות" ונותן על כך קיצבה חודשית, ועדיין מגדיר טרנסג'נדרים כ"חולי מחלה נפשית קשה", ומה קורה אם טרנסקסואלית מעוניינת להתפתח מקצועית? הוקוס פוקוס – נעלמה לה הקיצבה (שהיא בין כה מסכנה ומסתכמת בערך ב-2000 שקל לחודש, אפילו לא מכסה שותפות בשכ"ד!).

כטרנסית מתחילה, אני מעוניינת לעזור כמה שיותר לחברותיי וחבריי הטרנסג'דריות/ים, והייתי שמחה לראות גם אחרות עוזרות ועוזרים לטרנסג'נדרים/ות אחרות/ים. מי כמובן יודע כמה עולם זה הוא אכזר וקשה וכל יד מושטת יכולה לסייע רבות אחת/ד לשני/ה. כולי תקווה שבשבוע הגאווה של שנת 2015 יהיו הרבה יותר סיבות לשמוח ושתהיה יותר רווחה לקהילה.

אוהבת,
דורין