שר החינוך שי פירון התראיין לאחרונה ל"בשבע", את הראיון המלא תוכלו לקרוא כאן. ישנן נקודות שאני מסכימה עם השר וישנה נקודה אחת שהרתיחה אותי. הנה הציטוט ממה שעיצבן אותי.

"אני חושב שצריך להפריד בין דברים שנוגעים ליחסי דת ומדינה ובין דברים שנוגעים לזכויות אדם. קח למשל את ברית הזוגיות – והיו לי על זה הרבה שיחות עם הרב אלי בן דהן, אולי לשנות לזה את השם ל'ברית השותפים' או למשהו שלא יביא לידי ביטוי את המילה זוג או את המילה משפחה. אני חושב שכל אדם צריך לקבל זכויות כלכליות מלאות ולבנות את חייו על פי השקפת עולמו" (ההדגשות שלי).

כלומר לשר הנכבד אין בעיה שזוגות שאינם בחור ובחורה סטרייטים יקבלו זכויות, אבל הכרה בזוגיות של זוג הומואים או זוג לסביות, או הומו וטרנסקסואלית (או סטרייט וטרנסקסואלית)? חס ושלום! מבחינת השר – הם לא זוג מוכר.

עם כל הכבוד לשר החינוך הנכבד, הוא טועה ובגדול!

בקשר של זוג הומואים או זוג לסביות או זוג שאחד/ת הצדדים היא/הוא טרנסקסואל, יש לא פחות אהבה, קשר רומנטי ורומנטיקה מזוג סטרייטים. במקרים רבים זוגות כאלו גם כוללים חשבונות בנק משותפים (לבנקים אין שום בעיה לפתוח חשבון משותף לזוג שאינו סטרייט), מגורים יחדיו, השקעה של שתי הצדדים בבית וחלק הולך וגדל של זוגות כאלו מעוניינים לאמץ ילדים ולגדל אותם. דווקא זוגות שאינם סטרייטים במקרים רבים מרוויחים יותר מזוג סטרייט, מה שעוזר כמובן מבחינה תקציבית בגידול ילד מאומץ מבחינת מורה פרטי, חוגים, רכישת מוצרים שונים שמתאימים לילד, יותר ביגוד ועוד. יש כמובן הומופובים שחושבים שאם ילד קטן יגדל אצל זוג הומואים או לסביות או עם טרנסקסואל/ית אז הוא יהיה גיי וזה פשוט לא נכון ואין שום מחקר שמראה זאת. מיניות ומשיכה אינה נקבעת על סמך הסביבה ואני לא מכירה שום זוג שאינו סטרייט שהיה מתנגד אם הבן שלהם יכיר מישהי או אם הבת תכיר מישהו כמו כל צעיר או צעירה.

אנחנו חיים כיום במאה ה-21, וזוגות אינם יותר רק בחור ובחורה סטרייטים. אהבה וזוגיות שהיא לא בחור ובחורה סטרייטים יכולה וכבר מתקיימת בין מאות, אלפי ומאות אלפי זוגות בארץ ובעולם. יש להם אהבה וגם בעיות בדיוק כמו לזוגות סטרייטים. זה נחמד שהשר מצהיר שמגיע להם את הזכויות הקשורות בכספים, אבל אנחנו רוצות ורוצים גם הכרה רשמית בזוגיות שלנו כך שאם אכיר מחר מישהו או מישהי (לפי המשיכה שלי) ואחליט שאיתו/ה אני רוצה לחיות כל חיי, שהמדינה תכיר בי כולל בטקס החתונה (שאינו דתי כמובן, מה לעשות שהדת היא הומופובית), ושתאפשר לי לאמץ ילדים באותה עדיפות שזוג סטרייט  מקבל.

אולי כדאי ששר החינוך היקר יקרא קצת גם דברים הקשורים לטכנולוגיה. מבחינה טכנולוגית אנחנו רחוקים בערך ב-8-10 שנים ממצב שבו טרנסקסואלית תוכל להוליד ילד. תחום המדפסות התלת מימדיות מתקדם בצעדי ענק וכבר ישנם איברים שונים שניתנים להדפסה (כבד, לבלב וכו'). עדיין אין כמובן לכך שימוש להשתלה כי יש עוד צעדים רבים לעבור, אבל גם רחם לבסוף תודפס ובעיות טכנולוגיות יפתרו (וישארו בעיות אתיות כמובן  אבל זה כבר לדיון אחר) ומה אז? האם גם תינוק או תינוקת כזו לא יוכרו ע"י הפוליטיקאים והמדינה?

זכותו של כל אדם ולא חשוב מה מינו, למה הוא נמשך ומה הוא מוצאו להאמין במה שהוא רוצה, בין אם הוא אתאיסט או חרדי או דתי או סתם "שומר מסורת" – להאמין במה שהוא רוצה, אך המדינה לא צריכה להתערב בכך שאם אני חיה לי עם מישהו בזוגיות – בהכרה זוגית או לא! אלו חיים שלי וזו זכותי, אז אני מצפה ממדינה מתוקנת להכיר בזוגיות שלי בדיוק כמו שהיא מכירה בזוגיות של זוג סטרייטים.