תקציר הפרקים הקודמים: חשבתי לבצע ניתוח לשאיבת שומן ולהזריק אותו לשדיים, רק שהתברר לי בסופו של דבר שאם אזריק לשדיים, זה לא יחזיק הרבה זמן מעמד ובסופו של דבר אצטרך להכניס שתלי סיליקון בין כה (אם אני מעוניינת בשדיים מעבר למידה B CUP, ואני כ-מ-ו-ב-ן שרוצה C.. או שאולי D? טוב, אני די רחוקה מזה כרגע בין כה…)
בסופו של דבר החלטתי לבצע שאיבה והזרקה ל.. ישבן.
אז עברתי את הניתוחיישן עם טשטוש (מה זה טשטוש, המנתח אמר שנרדמתי כמו שק תפוחי אדמה.. נו בוודאי – תנו לי מיטה ו-3 דקות לא לזוז, אני נהפכת לבטטה!)
אחרי הניתוח "ביליתי" את שלושת שבועות האחרונים עם תחבושת לחץ בבטן. מבחינת כאבים? לא ממש, חוץ מהרגע שאת רוצה לנעול נעליים או עקבים. רוצה לשרוך או לסגור את הסוגר של העקב? הו – אז הכאבים מגיעים לביקור במכה! יושבת עם מכנס צמוד או ג'ינס? גם שם הכאבים יבואו לביקור, במיוחד אם את רוכנת לכיון מסך מחשב או שאת אוכלת.. כיף, לא?
אז איך זה נראה? כרגע הבטן התחתונה שלי מוצקת כמו אבן ונפוחה כמו חודש רביעי להריון, ולפי הרופא – זה אמור לרדת לכיוון הישבן במהלך החודש + הקרוב. איך? אין לי מושג, אבל אני מחכה…
האם זה היה שווה את זה? תלוי…
כרגע מבחינת בטן עליונה זה נראה לא רע בכלל (ואם יש למישהי גוף נשי אז התוצאות עליה מאוד יעודדו אותה לעבור לחולצות בטן). הבטן התחתונה … לא נראה מעודד כרגע, נמתין לתוצאה הסופית.
האם אמליץ למישהי לעשות זאת? אני אמליץ לה קודם כל לבקר במכון הכושר הקרוב ואם יש מאמן חתיך ויש לה סבלנות וכושר התמדה – שתשרוף באימונים את השומן. באימון זה בלי כאבי תופת, ואימון של חודשיים יכול להראות תוצאות מעולות.
אני לא ממליצה את הניתוח כ"פתרון קסם" לכל אחת שחיה מסביב למקרר. אי אפשר לעשות ניתוח שאיבה, לחזור לאכול בכמויות היסטריות וכשהשומן חוזר לרוץ לניתוח חוזר. הניתוחים האלו גם יקרים וגם לא יכולים להתבצע במרווח של חודשים.
אז עכשיו נותר לי לחכות חודש והחל מהיום אני ללא תחבושת לחץ. האם זה יותר קל כרגע? לא ממש. עדיין כשאני שוכבת, אני מרגישה כמו משקולת בבטן ובצדדים. NOT FUN. כמובן שזה אומר שלחודש הקרוב אין שום פעילות מינית (כל פעילות שמזיזה באגרסיביות את שרירי הבטן כרגע – והכאבים מגיעים במהירות).
לכן, חברותיי הטרנסיות היקרות, אם אריאלה מהפיס התקשרה אליכן או שיש לכן כסף ו/או שוגר דדי ואתן חושבות על שינויים קוסמטיים – תתרכזו מהציצי ומעלה.
