כשארגון להב"ה קם, הוא הציג כביכול מטרה "לגטימית" – "להציל" בנות יהודיות מרומנים עם ערבים. הם מספרים שהם "מקבלים מעל 1,000 פניות בשנה" שיעזרו להן (למרות שלפי רישומי משרד הפנים, גם אם תחברו כמה שנים ביחד – אין 1000 איש שהתאסלמו). רבים בלעו את הבולשיט הזה ותמכו בארגון (למרות שזו זכותה המלאה של כל אחת לצאת עם יהודי או ערבי או נוצרי או מה שלא יהיה).
ארגון להב"ה מציג את עצמו כארגון לגטימי ש"רק" מטפל בהתבוללת, אבל בשטח – חברי הארגון הקיצוני הזה פיצצו ערבים במכות על ימין ועל שמאל – בירושלים, בפתח תקווה ובמקומות אחרים. המשטרה כמובן לא ממש עושה משהו בנידון.
היום הודיע ארגון להב"ה כי הוא "מתרחב" והוא יפגין "בסמוך" לקיום מצעד הגאווה שיערך בירושלים. הם קוראים לזה "מפגן הומניטרי" ובו ינשאו מיטב שלטי ההומופוביה האפשריים ובמיוחד ידברו על ילדים של הומואים (אני מניחה שהם פנו למשרד PR כלשהו שעשה את העבודה למצוא אלו נקודות הציבור שתומך בלהב"ה הכי יקבל, אז במקום לקטול הומואים ולסביות, מדברים על הילדים שלהם).
זכותו של אותו ארגון להב"ה כמו ארגונים אחרים שוודאי יפגינו – להתבטא נגד הומואים, לסביות או כל דבר אחר. חופש הביטוי נותן להם זאת.
הדאגות שלי מתחילות בזמן ההפגנה ואחריה. מה לעשות שרוב מוחלט של חברי ארגון להב"ה אינם נמנים מבין האנשים החכמים שיש ורבים, רבים מהם אוהבים לריב מכות ולפוצץ כל דבר שאינו מוצא חן בעיניהם, והפחד הגדול שלי שלאחר ההפגנה, ינתן בעצם ה"אות" הבלתי רשמי להתחיל להתנכל להומואים ולסביות בדרכים אלימות, במכות, בפציעות ובשלל דרכים אחרות.
כמו תמיד, כשיחלו הפיצוצים, יאשימו את ה"עשבים השוטים", ואני חוששת (וכולי תקווה שאטעה) שעד שלא תהיה סיטואציה של הומו או לסבית או טרנסג'נדרית פצוע/ה במצב קשה, שום דבר לא יזוז כאן, בנצי גופשטיין – שהמשטרה אמנם המליצה להעמידו לדין – יכחיש כל קשר לכל אלימות, וסביר להניח שגם אם הוא יכלא זה לא ממש ישנה. יש צורך בטיפול בכל החוליות בארגון, ואת זה כרגע המשטרה לא עושה לצערי.
