בעבר שוחחתי עם מספר גברים קרוסדרסרים, ואחת הנקודות שתמיד חזרה היא העניין של טרנסית או קרוסית – במובן של "מה אני?" (כשמדובר בצד השני, לא בי).
ראשית כדאי לזכור משהו חשוב לגבי קרוס דרסינג: כפי שהמילה השניה בתיאור מציינת, מדובר ב-"Dressing" במובן של לבוש/הנעלה/איפור. קרוסדרסר ברוב המקרים מחפש להתלבש כאשה כדי לתת לאשה שבו "לצאת החוצה". הוא נהנה מהלבוש/איפור/עקבים (חלקם או כולם, תלוי בקרוסדרסר עצמו), חלקם נהנים לצאת כך לבילוי, חלקם נהנים אפילו להגיע כך לעבודתם – אבל ברוב מוחלט של המקרים, מדובר ב"לבוש", כלומר משהו שהקרוסדרסר מוריד מעצמו בסופו של יום/בילוי וחוזר להיות גבר רגיל לחלוטין.
ישנם לא מעט קרוסדרסרים שמאוד מעוניינים להיות טרנסג'נדרים ולעבור תהליך (מלא או חלקי) של שינוי מין וכאן הם תוהים – האם בגלל שזהו רצונם, הקרוסדרסר נהפך בעצם ל"טרנסית"?
קיימות תשובות שונות ותלוי את מי שואלים: אצל חלקן, עצם העובדה שקרוסדרסר רק חושב על שינוי כבר מעניק לו את התואר "טרנסית" ולעומת זאת טרנסיות רבות שמסתכלות על מישהו – לעולם לא יעניקו לו את התואר "טרנסית" אלא אם הקרוסדרסר כבר הסיר את שערותיו, מתלבש וחי כאשה, ויש לה שדיים. אין לקרוסדרסר את כל זה? אז מבחינתם הוא יקבל את התואר המזלזל "תחפושת".
לדעתי האישית: טרנסג'נדר הוא מישהו/י שהתחיל/ה בתהליך הפיזי של השינוי, שכבר יש לה סממנים כלשהם של נשיות (ולא, לא התנהגות נשית – את זה יש גם להומואים נשיים). מבחינתי אם מישהי כבר בקרוב מתחילה טיפול של הסרת שיער והיא מעוניינת שאקרא לה מעתה "שולה", אין לי בעיה עם זה. מצד שני, אם מישהו רק חושב על השינוי ובכלל מתלבט אם לעשות אותו ודורש שאתייחס אליו כאשה – אני פשוט אסרב.
טרנסג'נדר זה תהליך קשה וכואב מאוד הן במובן הפיזי, ובמיוחד במובן הנפשי. הוא כרוך במקרים רבים בסבל מצד חברים קרובים/בני משפחה/עבודה וכו'. קרוסיות רבות מעדיפות לא להיכנס לתהליך כי מה האשה תאמר, חשש מגירושין, מה ואיך הילדים יגיבו, בעבודה, המשפחה, חברות/ים ובכלל הסביבה. טרנסג'נדרית עושה את התהליכים ומתחילה לחיות כמין השני זמן מה אחרי התחלת התהליך ונטילת הורמונים תוך כדי שהיא עוברת טיפולים שונים. טרנסג'נד לא קשור לשמלות נוצצות, עקבים גבוהים או אקססוריז נשיים – אלא צורת החיים של המין השני, הצגת עצמה בשם נשי (במקרה של MTF) ומאבק בכל הקשיים הקשורים לשינוי. קרוסית שלא נכנסת לתהליך ויהיו סיבותיה אשר יהיו – היא קרוסדרסרית ולא טרנסג'נדרית.
כפי שציינתי בפוסטים קודמים, אני בהחלט יכולה להבין את הנסיבות בגין אי רצון לשינוי מין (חלקי או מלא) אך ברוב המקרים עם כל ההבנה – אינני מסכימה. פחד הוא אינו סיבה, פחד לדעתי הוא תירוץ כי בסופו של דבר פחד הוא אשליה שבמקור נועדה להגן על האדם, אבל ברוב המקרים אותו פחד גם משתק את הקרוסדרסר לקחת את הצעד הבא שהוא רוצה לעשות כבר שנים רבות.
נכון, יש נסיבות שנראות במבט ראשון מאוד לגטימיות לא לבצע את השינוי, אך כשמנסים "לחפור" באותן נסיבות – מגלים מהר מאוד שאותו קרוסדרסר במקרים רבים מרוב פחד פשוט אינו חושב על פתרונות יצירתיים ומועילים כדי לפתור את הבעיה ולהתחיל סוף סוף בתהליך. האשה תזרוק אותך מהמדרגות? תגיעו להסכמות לגבי כספים, משמורות וכו'. מקום העבודה יפטר אותך בגלל השינוי? ברוב המקרים זה רק תירוץ ללא אחיזה במציאות וגם אם הוא יהיה אמיתי – אפשר לנצל את ההזדמנות כדי לחפש מקום עבודה יותר ליברלי שכולל בתוכו אנשים עם ראש פתוח. המשפחה לא תקבל אותך? אולי זה יפליא אותך, אבל כיום עקב סרטים וסדרות, אנשים מתחילים להבין יותר את המשמעות וראיתי לא מעט מקרים בהם הייתי בטוחה שהטרנסג'נדר לא יתקבל על ידי משפחתו ולהפתעתי חלק לא קטן דווקא כן קיבל את השינוי בהבנה – כך שלכל עניין אפשר למצוא פתרון.
Permalink