היתה לי ביממה האחרונה שיחה עם טרנסית שמשנה את מינה וכבר נמצאת בתהליך מספר שנים. היא כבר יצאה כאשה לפני משפחתה ולפני ילדיה, אולם היא עדיין לא מעיזה לצאת לעבודה כאשה. שוחחתי איתה ורציתי לשתף כמה נקודות ששוחחתי איתה – עמכם הקוראים.
העניין של לרצות לחזור לאחור, לסובב את הגלגל ולהיות בחזרה מה שהיית (בין אם זה בן או בת) הוא דבר טבעי ונורמלי. כל אחד ואחת ששינה/תה את מינו/ה היה לא פעם ולא פעמיים בדיוק בסיטואציה שבא יש חשק להרים ידיים מכל השינוי ופשוט לחזור לאחור. אחרי הכל, כשהיית בן/בת לפני השינוי, אף אחד (כמעט) לא הציק לך לגבי השינוי ולגבי המראה שלך (במיוחד אם היית בן). אנחנו, אחרי הכל, בני אדם שניזונים מפידבק ואם את יוצאת כאשה ומהבוקר את מקבלת הערות על המראה שלך או מתבלבלים/"מתבלבלים" בך בין בן לבת – טבעי הדבר יהיה שכשתגיעי הביתה תרצי לזרוק את הכל ולחזור לבן (לדוגמא).
אז קודם כל – שלא מומלץ לחזור לאחור. יש סיבה שרצית לשנות במשך שנים רבות את מינך והסיבה היא שתמיד הרגשת שבתוכך את עצמך בכלל המין השני, ולא מה שאת כיום, בל נשכח זאת. הדרך לשינוי אינה קלה ואינה מסתכמת בקניית איפור וביגוד והנעלה, אלא חיים שלמים, 24/7, 365 יום בשנה – במין השני.
מכאן נגיע לנקודות שהן קצת יותר תכל'ס:
- חיזוק האופי שלך. תהיי/ה כנ/ה עם עצמך – האם כל הערה הורסת לך את השעות הקרובות והימים הקרובים? אם כן, אז את צריכה לעבוד על העניין של להאמין יותר בעצמך שאת אשה/גבר (לפי השינוי שאת עושה) – ולא חשוב כמה ההערות חוזרות. אם את משנה את מינך לאשה אז תפנימי שאת אשה ולא חשוב כמה מעירים – עמדי על שלך כמו שור עקשן.
- מייקאפ – אחד הדברים הראשונים שאני ממליצה לכל מי שהולכת להתחיל את התהליך של שינוי מין – הוא לשלם חד פעמית על פגישה עם מאפרת מקצועית (לא כזו שיודעת רק לאפר לחתונות או אתמול סיימה קורס איפור) שפשוט תעצב לך את הפנים מחדש, תדגיש מה שצריך להדגיש ותסתיר מה שצריך להסתיר. אם צריך לעצב גבות – אז לעצב (בין כה הן גודלות אם זה לא מוצא חן בעינייך). המייקאפ הזה אינו קליל (במיוחד בקיץ הישראלי), אבל מצד שני – הוא יכול לתת לך מראה הרבה יותר נשי עד שההורמונים (וניתוחי FFS) ישנו את הפרצוף. כשיש לך מראה נשי אחרי האיפור ואת רואה אשה בצד השני של המראה – זה נותן הרגשה הרבה יותר טובה שגם יכולה לסייע לעמוד מול זיוני השכל של כל מיני אידיוטים ש"מתבלבלים".
- התמדה – הולכת לראיון עבודה? הולכת לדייט? הולכת לבילוי? מועדון? שימי לב מה את לובשת. לראיון עבודה לא הייתי ממליצה לבוא בלבוש חושפני (גם אם יש לך גוף סוף הדרך) אלא דווקא בלבוש מכובד ואפילו שמרני, ובמקומות בילוי כדאי שהלבוש יהיה נוח ושיצריך כמה שפחות "תחזוקה". חזיה ממולאת בגרביונים/בדים/שקית אורז יכולה לתת לך מראה של אחת שיש לה כבר שדיים גדולים אבל אם כל 3 דקות את צריכה "למקם" את השדיים שלך בחזיה, אז החשד של האחרים "ידלק" שמשהו אינו כשורה כאן וזה עלול להביא לכל מיני הערות פוגעניות.
- התבלטות – יש לך גוף נשי יפה? להתבלט איתו זה כיף, אבל כדאי לקחת בחשבון שככל שאת בולטת, יותר אנשים שמים אלייך לב וחלק מהן יעיר הערות שלא תאהבי או שתובכי מהן, לכן כדאי לשקול אם ללבוש לבוש שמבליט אותך או לא בהתאם לאופי שלך וכמות הסיבולת שיש לך להערות.
כפי שציינתי מקודם, הערות של "התבלבלות" תמיד יכולות להגיע, יכול להיות הערה אחת או שיכול להיות שטף של הערות מכל מיני בבונים/מטומטמים, אבל כל אחד ואחת יכול/ה להיזכר בימים שהיו טלפונים מבנקים בקשר לחריגה, הבוס צעק, השותפה החליטה להתחרפן ואמא הציקה לך על כל מיני שטויות – והכל ביום אחד, זה לא סיבה לקפוץ מהחלון. יש ימים כאלו ואותם ימים עוברים. תצטיידו בחבר/ה טוב/ה שיכול/ה ויודע/ת להרגיע אותך ולהחזיר לך את האיזון, ואם ההערות מגיעות בשצף קצף – אולי כדאי יהיה להתייחס לנקודות שכתבתי לעיל. ראיתי לא מעט מקרים בהם מישהי רצתה ודרשה והתעקשה שיתייחסו אליה כאשה שכל מה שהיא עשתה כדי להיראות כך – היה בנדנה על הראש וליפסטיק. אנחנו בישראל, לא בסאן פרנסיסקו.
Permalink
היי, רק היום התחלתי לקרוא את הבלוג שלך, הוא מהמם. את כנה, אמתית וממש אמיצה.
אני בדיוק עוברת תהליך דומה. בעוד כחודש אני עוברת לתל אביב ומתחילה לחיות כאישה
ולהתחיל לקחת הורמונים. הבלוג שלך ממש עוזר תודה ששיתפת וכתבת אותו.