הנה המצב בישראל, מצב שאם היינו קוראים/ות עליו בעיתון שזה קורה במדינה אחרת – אולי היינו צוחקים/ות: חיבור של מפלגות דתיות, נציגות בכירות של מפלגות שמאל ונציגות פמניסטיות, יחד עם המשטרה החליטו להילחם בכל הקשור לתופעה של סחר בנשים, זונות המיובאות מחו"ל, סרסורים מחו"ל ועוד. על הדרך החליטו גם להילחם בזנות שקיימת בארץ, למרות שאין ממש זונות שעובדות עם סרסורים.

הבעיה? את מלחמת הסחר בנשים לא מנסים באמת לפתור. בתי המשפט בישראל משמשים כחותמת גומי לכל צו שהמשטרה מבקשת (אחוז האישורים נע בין 95-98%, בערך כמו הממשל הסיני או הרוסי) ואם המשטרה היתה באמת משקיעה משאבי מודיעין ואולי היתה נעזרת באלו הישראליות העובדות בתחום – היה ניתן להעיף מהארץ את הסרסורים והזונות מחו"ל תוך זמן קצר מאוד, אבל הבעיה שדברים כאלו לא מוציאים כותרות בעיתון, אז לא ממש משקיעים בזה.

אז יושבת לה אותה "קואליציה" שהחליטה לעשות משהו פשוט: לאסור משהו שאינו עבירה פלילית (זנות לא נחשבת עבירה פלילית, אך ישנם דברים הקשורים לזנות שכן נחשבים לעבירה פלילית כמו שידול לזנות וכו') בכל צורה אפשרית, גם אם לזונה אין שום קשר לסרסרות ואין לה סרסור, ועל מנת למנוע זנות, הן לא יפגעו בזונה ישירות, אלא פשוט יענישו את הלקוחות ובכך יפגעו בזו שעובדת בתחום.

מדוע? כי אלו מהשמאל, החל מח"כ מיכאלי, יחימוביץ' וכלה בפמיניסטיות, מנסות "להציל" את הזונות מעצמן. זנות זה איכסה, הזונה פוגעת בגופה, פוגעת בעצמה נפשית והנה כך וכך מחקרים שמוכיחים זאת. זונה, הן חושבות, היא מטומטמת, מפגרת שלא מצליחה להבין זאת וצריך להציל אותה מהעיסוק בכך, גם אם הזונה מודעת לדברים ובכל זאת מעדיפה לעבוד בתחום. אגב, את טריק ה"חיבוק" הזה עשו בשמאל תוך חיבור למפלגות דתיות כדי למנוע ממקומות להיפתח בשבת, כי חס ושלום שסטודנט יוכל לבצע השלמת הכנסה (חוקית!) ביום שבת!

אז קראתי בפייסבוק על הטרנסיות הנכבדות שהשתתפו בישיבות ושטחו את טענותיהן ואפילו הגיעו להסכמות חלקיות פה ושם. יש רק בעיה אחת: ההסכמות הללו אינן שוות את הנייר שעליו הן מודפסות. התקציב לשיקום לא יגיע לאף זונה כי הוא לא מאושר רשמית במשרד האוצר, לממשלה יש רקורד היסטורי של קיצוץ פתאומי בתקציב (תראו איך מעונות לנשים מוכות נסגרים בגלל "חוסר תקציב" שפשוט החליטו לקצץ מבלי לדבר עם אף אחד) ואי עמידה בהחלטות. צריך תקציב לבצע משהו שקשור לאג'נדה הממשלתית או של אחת מהמפלגות הקואליציה? הוקוס פוקוס, הנה תקציב. טיפול בזנות, בנשים מוכות, גמילה מסמים? אין כסף!

ככלל, השתתפות וחתימת הסכמות עם אותה ועדה "למיגור הזנות" היא לא יותר מאשר גול עצמי שידפוק את העוסקות בזנות מאוחר יותר, כאשר הן יהיו קירחות מכאן ומכאן! הדבר היחיד שצריך לאמר לאותה ועדה זה שחוק כזה אוטומטית יוגש בג"צ נגדו. הטיעונים לבג"צ:

• פגישה בחופש העיסוק. אלו הישראליות שעובדות בתחום אינן מבצעות כל עבירה פלילית, ואין סרסרות.
• אם החוק יעבור 3 קריאות ויאושר – יקרה המצב הלא רצוי וכנופיות פשע יכנסו לעובי הקורה!
• סחר בנשים, בזנות – לא רלוונטי כלפי העובדות הישראליות ומשטרת ישראל לא ממש משקיעה משאבים באיתור הסרסורים והעובדות הבלתי חוקיות מחו"ל. הוועדה פשוט "תפסה טרמפ" על הנושא ובדרך פשוט דפקה את העובדות בתחום בלי שום סיבה הגיונית.
• חוק כזה פוגע ישירות הן בזונות והן בלקוחות שמגיעים מרצונם החופשי ולא עוברים עבירה פלילית.

אני מאמינה שבג"צ, אם יקבל בקשה כזו, יבעט את החוק מהמדרגות.

אסכם את הדברים כך: כמה חבל שחכיו"ת ופעילות פמיניסטיות, במקום להבין ולהקשיב לאלו העובדות בתחום – מנסות "לגונן" על העובדות בזנות ובעצם דופקות אותן! כן, לכל העובדות בתחום ידועות העובדות שזה פוגע נפשית, שאפשר להרוויח מעבודות אחרות וכו'. הן החליטו לעבוד בתחום, פשוט עזבו אותן בשקט ותפסיקו ליפול למלכודות של המפלגות הדתיות שמנסות לחסל כל דבר שלפי אמונתן זה איחסה וזבל, כולל צפייה בפורנו באינטרנט!

לפני 3 חודשים פרסמתי את הפוסט הזה על טרנסיות וקשרים רומנטיים. כמובן שחטפתי מכל צד וזווית (ואין לי שום בעיה עם זה, אני שמחה לקרוא דעות שונות). הפוסט הזה לעומת זאת יסתכל יותר מהצד של הבנים לגבי קשר רומנטי עם טרנסית.

אזהרה: הפוסט עלול להיראות לחלק מהקוראים/ות כטקסט שוביניסטי/סקסיסטי והסיבה לכך היא שהפוסט מגיע משיחות עם גברים.

כשזה מגיע לגברים, אני מחלקת אותם למספר קבוצות:

• צ'ייסרים/מחפשי סטוץ – את אלו ניתן למצוא בכל מקום: במסיבות, פאבים, חוף הים ושאר מקומות עם קהל רב. עליהם נאמר "כשהז*ן עומד – השכל בתחת", והדבר היחיד שהם מחפשים זה סקס כי מבחינתם סקס עם טרנסית זה מימוש פנטזיה. אותם ניתן גם באינטרנט במקומות כמו "אטרף", פייסבוק, ושאר אתרים וניתן לזהותם בקלות לפי רמת כתיבת העברית שלהם (מינימום 2 שגיאות כתיב בשורה) ובחלק מהמקרים – לפי היחס המשפיל/מגעיל כלפי טרנסיות. מהגברים הללו – לא יצא קשר רומנטי.
• הפחדנים – הגברים בקבוצה זו רוצים סקס, אבל רוצים גם מעבר, אך בצורה מוגבלת. תבואי אליי הביתה או נשב אצלך בביתך ונראה סרט, נזמין אוכל ונבלה (בבית). בילויים בציבור? כאן הוא מתחיל להתקפל ואל תעזי לחשוב על בילוי משותף עם חבריו או חס ושלום ביקור אצל ההורים שלו ומשפחתו. בקיצור – הוא מוכן למשהו, כל עוד זה על "אש קטנה" ולא בציבור. קשר מסוג זה הוא מתכון בטוח לתסכולים ומריבות מ-2 הצדדים.
• מקבלים ורוצים – אלו הגברים שמבחינתם, זה שיש לך למטה איבר מין גברי או שעברת ניתוח SRS – לא רלוונטי מבחינתם. הם רואים ומתייחסים אלייך כבחורה לכל דבר ועניין. אין להם שום בעיה לצאת איתך לבלות בחוץ, שתכירי את החברים והמשפחה שלהם ושתעשו מה שכל זוג רגיל עושה. אותם – כמעט כל טרנסית רוצה.

כמות הצ'ייסרים ומחפשי הסקס החינמי היא ענקית. אפשר לאמר שכמעט כל גבר שיצהיר שהוא בחיים לא ישכב/יהיה עם טרנסית – דווקא רוצה להתנסות בסקס עם טרנסית, כך שאם מישהי מחפשת לה סקס (לא בתשלום) – לאן שהיא לא תביט, היא תמצא.

את ה"מקבלים ורוצים" הכי קשה למצוא אך לאו דווקא מהסיבה שהם "מתחבאים", אלא מסיבה הפוכה – במקרים רבים הוא יפסל בגלל החשש שהוא אולי צ'ייסר או מה"פחדנים", אז יש כאלו שיעדיפו לפסול ישר במקום לנסות, העיקר להימנע משברון לב.

לגבי ה"פחדנים" אני יכולה להבין את אותם גברים, אבל אני מאמינה שטרנסיות שמחזיקות מעצמן דומיננטיות בהתנהגות – יכולות לשנות דברים (עם קצת סבלנות, זה לא מחנה טירונות) אצל אותו "פחדן", וניתן לבדוק זאת כבר לאחר זמן מה.

לסיכום: בניגוד למה שטרנסיות רבות חושבות, יש גברים שרוצים ומעוניינים בקשר עם טרנסיות, רק שצריך לברור את הזבל (צ'ייסרים וכו') מהאחרים שדווקא כן מעוניינים בקשר. המחשבה ש"כל הגברים רוצים רק סיסג'נדר" אינה נכונה והחלק הכי חשוב: להיות אופטימיות.

זה קרה בערך לפני 5 שנים. שוחחתי עם טרנסית אחת שמאוד מוכרת בקהילה, אחת שרבים ורבות מעריכים ומעריכות אותה בקשר לשינוי מין שאני רוצה לבצע. היא שאלה מדוע אני לא יוצאת כל יום כאשה החוצה. הסברתי לה את טענותיי בכך שאני לא מחפשת להיות הבדיחה, במיוחד עם המראה והנתונים שלי ואני בהחלט אצא כאשה לאחר שאנותח. היא, כמו טרנסיות רבות שאני מכירה – טענו שאם כך – אני לא מוכנה לשינוי וחלקן גם המליץ לרדת מהרעיון. הן, מבחינתן, חושבות שלשים מסכה (תרתי משמע) זה רעיון מעולה כתהליך התחלתי לשינוי מין.

אין לי בעיה כמובן לשמוע דעות שונות שסותרות את דעתי, אבל בסופו של יום איני מסכימה לכך ואני המחליטה לגבי עצמי.

יש דברים אחרים בחיים חוץ משינוי מין, וגם שם – מסכה אינה תמיד פתרון.

ניקח תחום שכולם/ן מכירות/ים: תחום הזוגיות. מי שמכירה מישהו (או ההיפך) ומגיעה עם מסכה שבעצם מציגה אדם שונה ממה שהיא באופן טבעי, הסיכוי שקשר כזה יחזיק מעמד הוא סיכוי נמוך. לא לוקח הרבה זמן (תלוי באדם) כדי לגלות שהצד השני עוטה מסכה ואז אותו אדם שמגלה מרגיש תחושת בגידה. מכאן, הדרך לפרידה – קצרה מאוד.

יש כמובן מצבים שחייבים מסכה. במקום העבודה לא תמיד יקבלו את ה"אני" הטבעי, במיוחד אם בחבילת ה"אני" יש כל מיני התנהגויות פסולות כמו סנוביות, חתרנות, שקרים, האשמת אחרים, ראש קטן ועוד ועוד, ומכיוון שקשה לשנות את ההתנהגות הזו, רובם/ן פשוט "יעטו מסכה" בזמן העבודה ו"יתנחמדו" כדי להעביר את היום ולא למצוא את עצמם/ן מחוץ למעגל העבודה.

בכל אחד ואחת מאיתנו יש פאקים שאפשר (ורצוי) להסתיר עם אותה מסכה במקומות כמו עבודה, ראיונות וכו', אך המסכה היא אינה פתרון טוב וקבוע לכל החיים. כולם/ן רוצים זוגיות, כולם/ן רוצים חברי/ות אמת שלא בורחים בשניה הראשונה שצרה נוחתת, ושם, כפי שציינתי לעיל – מסכה לא עוזרת, צריך לתקן פנימית את הבעיות.

אז מה עושים?

כדאי להבין מה הן הבעיות. אם את מצליחה להגיע לטונים גבוהים וויכוחים (ומעבר) כמעט עם כל אחד ואחת, הבעיות הן אצלך והן קשורות לחוסר הקשבה, לפחדים מדומים כאילו מנסים לקחת ממך משהו או "לשלוט" עלייךועוד. אלו דברים שמגיעים מבפנים והם קשורים לחוסר בטחון, גם אם את מפגינה סופר בטחון עצמי כלפי חוץ, זהו בטחון עצמי מזויף. פה כדאי לעבוד על איזון הבטחון העצמי, וישנן כל מיני מתודות לעבוד על כך עצמאית (מול מראה) או בסיוע איש/אשת מקצוע. זה לא קל, זה מצריך רצון רציני ועקשנות לעבוד על מנת לפתור את הבעיות – אבל זה בהחלט אפשרי.

הדבר השני החשוב הוא להבין בעצם מה אתן/ם רוצים/ות בחייכם, מבחינת זוגיות, מבחינת עבודה ומשאר בחינות. נשאל בנות וטרנסיות רבות לגבי זוגיות, והן תשלופנה "רשימת קניות" מוכנה בעל-פה: חתיך, שרירי, גבוה ושאר ירקות, אבל הדברים הקשורים לפנימיות – נמצאים אי שם בתחתית הרשימה אם בכלל, ודווקא אלו בדיוק הדברים שיחזיקו את הקשר לאחר הההתלהבות הראשונית. אותו דבר לגבי עבודה: יש לא מעט כאלו שמבחינת בחירת מקצוע, מכניסים את עצמם אי שם בדירוג נמוך מכל מיני סיבות, והדבר שהכי חסר להן/ם – זו אמונה בעצמם. אם את/ה מאמין/ה באמת בעצמך, דרג/י את עצמך למשהו יותר גבוה, נסי/ה תחומים יותר בכירים עם משכורות ותנאים הרבה יותר טובים גם אם אין לך הסמכה! (הח"מ יש לה בקושי 12 שנות לימוד, בלי תעודת בגרות או השכלה גבוהה, ובכל זאת אני נותנת שרותים במחשבים לדרגים בכירים בחברות שונות). לפעמים צריך להתחיל מלמטה, אבל עם השקעה עצמית וסבלנות – אפשר לטפס מעלה. חשוב לזכור: הזדמנויות יש תמיד, החוכמה היא לתפוס אותן ולתעל אותן לטובתנו.

אז כן, אפשר למצוא עבודות נאותות, אפשר למצוא זוגיות שווה (כן, גם אם את טרנסית או טרנס FTM), הכל תלוי בך. המסכה שאת/ה עוטה לא תציל אותך מכל מיני חוויות מחורבנות ועדיף לעבוד על הבטחון העצמי ועל נקודות פנימיות נוספות. זה שווה, כי אחר כך קוטפים את הפירות – ומרוויחים באספקטים רבים.

אני רוצה להתחיל בהצהרה פשוטה: אין לי שום דבר נגד אלו שעובדות בזנות. אני חושבת שכל הפעולות שעשו החכיו"ת נגד העובדות בתחום הן פעולות מטומטמות לחלוטין שרק יכניסו את עולם הפשע לתחום הזנות ומכיוון שאין עד כה שום אישור תקציבי לטיפול, סיוע ויציאה ממעגל הזנות – אז כל ההחלטות שעברו הן חצי אפויות. ככה זה שמנסים ללכת "פרנציפ" במקום לעבוד בצורה מסודרת תוך שיתוף העובדות בתחום.

מדוע יש לא מעט טרנסיות שעובדות בתחום? בהרבה מקרים מדובר בטרנסיות שמחפשות לעשות את השינוי כמה שיותר מהר, בין אם בארץ ובין אם בחו"ל – ובכל עבודה רגילה קשה לחסוך את הסכומים לניתוחים פרטיים. יש כמובן את הוועדה לשינוי מין בתל השומר, אך הוועדה לא יכולה להבטיח שהפונה תקבל ניתוח לשינוי מין מכיוון שצריך התחייבות מקופת החולים ופעמים רבות קופות החולים לא מאשרות זאת ועד שלא יהיה תהליך חקיקה מסודר המחייב את קופות החולים לממן זאת (העלות עבורם, לפחות ממה ששמעתי, היא חמישית ומטה מהמחיר בשוק הפרטי הישראלי) – אותה טרנסית תתקשה לממן את הניתוחים, ולפיכך – הרבה מהן פונות לעבודה בזנות.

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, אין לי שום בעיה עם זה.

מה שכן יש לי – זו תהיה כלפי הטרנסיות שעברו את הניתוחים החיצוניים, שכבר "עוברות" כבחורות/נשים וחיות כבחורה/אשה 24X7 – מדוע בעצם להמשיך לעבוד בזנות?

הבה ננסה לדמיין סיטואציה: תארי לך שאת מתקבלת לעבוד במפעל יצור ותפקידך הוא לעבוד בפס יצור במשמרות. את מתחילה לעבוד, הכל סבבה, בכל משמרת את עובדת מול פס יצור אחר עד שמגיע היום שאת מתחילה את המשמרת מול פס יצור X והעובדת שמסיימת את המשמרת אומרת לך שהמכונה בפס "משוגעת" והיא כמעט איבדה אצבעות בגלל שהסכינים באותה מכונה לא מחוזקים טוב. את מתלוננת לאחראי והוא אומר "הכל בסדר". את באמת רוצה לעבוד באותו פס יצור ספציפי ולסכן את אצבעותייך? אני מאמינה שלא.

מהסיטואציה המדומיינת למציאות: חלום הכסף הקל (כמה מאות שקלים תוך 30-50 דקות) קורץ לרבות העובדות ואלו שרוצות לעבוד בתחום. כסף זה בהחלט דבר מפתה וכפי שציינתי לעיל, אני מבינה את אלו שנכנסו לכך בגלל הניתוחים לשינוי, אבל לעניות דעתי אחרי השינוי הסיכון הכרוך בעבודה זו הוא גדול. מספיק לקוח אחד עצבני עם סכין או חתיכת זכוכית שיחתוך אזור חשוף בצורה עמוקה (דוגמא: לחיים). אין היום שום טכנולוגיה לתקן את החתך העמוק בצורה מלאה כך שלא יראו אותו ללא מייק-אפ. נוסיף לכך את העובדה שהסיכוי למצוא בן/בת זוג כשעובדים בתחום – הוא קטן מאוד ונע על שברירי האחוז.

זה שווה את הכסף והסיכון?

אני לא חושבת שקיימת טרנסית אחת שעשתה את השינוי רק כדי להיות עובדת בזנות לכל חייה. יהיו כמובן אלו שיטענו כי הסכומים שניתן להרוויח בתחום מפצה במידת מה ואף מאפשר מחייה בצורה טובה, השכרת דירה לבד בתל אביב, וחיי תענוגות נוספים. אלו שטוענות כך שוכחות כנראה שעקב ההחלטות שעברו בכנסת, המצב בתחום הולך להיות רע יותר והמחירים לא הולכים לעלות בקרוב.

ולכן אני שואלת את אלו העובדות בתחום – האם את חושבת על העתיד? אולי כדאי להתקדם? אין שום סיבה שאת לא יכולה ללמוד ולעבוד במקצוע טוב ולפתח קריירה. אני מכירה מספר טרנסיות שעבדו בכביש אך כיום הן עובדות בעבודות מכובדות, חלק לא קטן מהן כעצמאיות ומרוויחות לא רע ואני לא אומרת את זה סתם – אני משלמת על שרותים מקצועיים אצל 2 מהן.

כשנמצאים בייאוש, בדכאון, כשהכל נראה קודר, עגום – לא רואים שום אפשרות להתקדם, ואני יכולה להבטיח לכל אחת שהדבר אינו נכון. אישית, סייעתי למספר טרנסיות למצוא עבודה ולפחות ל-3 מהן למצוא מסלול לימודים מתאים ומימון לכך ממילגות שונות.

ולכן אני מציעה בזאת לכל טרנסית שעובדת בתחום – לפנות אליי. אפשר לשבת, לשוחח, ואולי אוכל לסייע במציאת עבודה או מסלול לימודים ומימון לו. לא הכל שחור. מה שכן, צריך רצינות ומוכנות להשקיע, כי בלי זה – כל סיוע ילך לטמיון ולצערי ראיתי זאת לא פעם ולא פעמיים.

(הערה: פוסט זה נכתב ב-14/11, קצת אחרי שהתפוצצה הפרשה עם חברת "ויקטוריה סיקרטס" אך הוא לא שוחרר עקב תקלה טכנית).

לא מעט טרנסיות, נשים במידה "פלוס" וכמעט כל העולם ואחותו התעצבנו מאוד לשמע תגובת חברת L Brands (חברת האם של ויקטוריה סיקרטס) מדוע הם אינם משלבים טרנסג'נדריות, ונשים במידה "פלוס", ג'נדר פלויד וכו'. תשובתו של סמנכ"ל המכירות היא כי התצוגה מראה בעצם פנטזיה, ובפנטזיה של ויקטוריה סיקרטס – אין מקום לאף אחת שאינה סיסג'נדר שחורה או לבנה וכמובן – שאין בה גרם שומן מיותר.

לאושיה ג'יג'י גורג'ס היו כמה מילים לאמר בנידון:

לקח כמה ימים, עוד כמה צעקות מכל מיני אושיות מקהילת ה- +LGBTQ וחברת L Brands עשתה פליק פלאק לאחור וסמנכ"ל המכירות הוציא הודעת "התנצלות". החל מהתצוגה הבאה – יהיו גם טרנסג'נדריות.

Please read this important message from Ed Razek, Chief Marketing Officer, L Brands (parent company of Victoria’s Secret). pic.twitter.com/CW8BztmOaM

— Victoria's Secret (@VictoriasSecret) November 10, 2018

אז איך חברה, שמוכרת בכמויות גדולות מאוד גם לטרנסג'נדריות, מתייחסות כך לטרנסיות וכלל לא חשבו להוסיף טרנסג'נדרית לתצוגת אופנה?

זה בגלל החלוקה.

ויקטוריה סיקרטס הוא מותג של חברת L Brands, והוא נמכר לזכיינים ברחבי ארה"ב והעולם (פה בארץ אין יבואן ויצוג רשמי של החברה, ומה שיש – יבואנים עצמאיים מייבאים מחו"ל, רק חלקים מסויימים מהקטלוג מוצרים שלהם). בדרך כלל יש גם מבצעי מכירות לרגל אירועי גאווה לקהילה ומבצעים לסקטורים אחרים (במיוחד ל-Holidays). היוזמות האלו הן של הזכיינים ללא קשר לחברה האם, ולזכיינים ממש אין שום בעיה עם קהילת ה- +LGBTQ. להיפך, הם מעסיקים הרבה מאוד מהקהילה (במיוחד בארה"ב ובאירופה).

אבל כשזה מגיע לתצוגת אופנה, יש נתק מוחלט בין הזכיינים לויקטוריה סיקרטס וחברת האם, ובחברת האם שוקדים על הפנטזיה כמעט כל השנה בעיצובים, בחירת דוגמניות, יחצנו"ת, סלבס ושאר ירקות. החברה קוראת לכל התצוגה "פנטזיה" – ויש בזה מן האמת, רק שהפנטזיה הזו מצד אחד אמורה להיות סופר סקסית, אך מצד שני סופר שמרנית. הסיבה לכך די פשוטה: בדרום ארה"ב (במקומות כמו ה-Bible Belt ועוד) יש קהל רחב שרוכש את מוצרי החברה וחברת L Brands לא רוצים לעצבן את התושבים שם בכך שאולי יוסיפו טרנסג'נדריות או בחורות שאינן סופר דקיקות וחטובות – אז הם פסלו כל דבר אחר ממה שהופיע עד היום על מסלול התצוגה (Runway).

רק שהם שכחו שקהילת ה- +LGBTQ בארה"ב היא קהילה מאוד חזקה ושיודעת להשמיע את קולה. כשטראמפ ביטל את השרות הצבאי של הטרנסג'נדריות, תוך יומיים הוכנה תביעה נגד הממשל (אך לא הוגשה, הואיל והפנטגון היה אמור לדון בפקודה קודם כל), וגם במקרה דנן, כל חצי סלב רץ לאינטסטגרם ורשתות חברותיות אחרות כדי למחות על כך, מה שבסופו של דבר גרם לחברה להתקפל.

אם יש משהו שאני יכולה לקבל עליו "מקום ראשון" – זו העובדה ששינוי המין שלי הוא הכי איטי שאני מכירה. המילה "זוחל" אפילו לא מתארת את המצב נכונה.

עד היום היו לכך מספר סיבות שאף אחת מהן אינה קשורה לפחד ליציאה כאשה ומבטים ברחוב או דברים כאלו. היו לכך כל מיני סיבות לעיכובים: חובות שהייתי צריכה לשלם וכך לא יכלתי לחסוך לניתוחים הכרחיים, אימוני קול וכו'. מה שכן, ישבתי לשיחות עם פסיכולוגיות בחו"ל המתמחמות בכל עניין ה-Gender (מדהים שאף פסיכולוגית בארץ עוד לא גילתה את עולם ה-Online chat בתשלום).

קצת למי שאינו מכיר/לא זוכר אותי/לא קרא את הבלוג הזה: אני מכירה את התהליך שהוועדה לשינוי בארץ מבקשת שהמועמד/ת תעבור (במקרה של MTF): שיחות עם פסיכולוגית והחלק היותר חשוב – לצאת כאשה, גם כשלא עברת שום ניתוח והכי חשוב – לחיות כך. יש מושג באנגלית שנקרא Talk The Talk, Walk the Walk. הרבה יותר קל לדבר על שינוי מין מאשר אשכרה לחיות במין השני והוועדה רוצה לראות אותך כאחת שחיה במגדר השני, ואכן – יש לא מעט כאלו שהחלו לצאת ולחיות כאשה והפסיקו לאחר תקופת מה מכל מיני סיבות (החברה הישראלית היא אחת הסיבות העיקריות, במיוחד הג'ורה של הישראלים), אך לשמחתי לא מעט מאלו שהחליטו "לרדת" מכך – קיבלו עידוד מחברים/ות וחזרו להמשך התהליך, כך שבסופו של דבר – אני מבינה בהחלט את המתודה של הוועדה.

יחד עם זאת – אינני חושבת שמתודה זו יכולה להתאים לכולן. אישית, אני עצמאית לפרנסתי ואני עובדת על פרויקטים גדולים ללקוחות שונים. ההופעה והראיון הראשוני אצל הלקוח יכולים לקבוע אם אזכה בפרויקט או שמתחרה יזכה בפרויקט. רק לפני שבוע התראיינתי לפרויקט רציני ולא זכיתי בו. מדוע? משיחה עם מזכירת החובה (כן, כשמתנחמדים אליהן, מקבלים מידע) נפסלתי כי .. באתי עם קשת לשיער וארנק נשי. הנה עפה לה מהחלון הזדמנות להרוויח כמה עשרות אלפי שקלים.

לכן החלטתי ששנת 2019-2020 תוקדש מבחינתי לשינוי הכה מיוחל, במימון עצמי ועם טוויסט. התהליך שאני מתכננת הוא לפי הסדר הבא:

• ניתוח לשינוי קול ולאחריו אימון נישוי קולי (כן, ניתוח לבד לא עוזר לשנות את הקול, אבל זה עוזר כדי להוריד את ה"בס") במשך מספר חודשים, עם מטרה להגיע לקול נשי כמו הטרנסית בקליפ הזה.
• אסתטיקה: ניתוח FFS.
• יציאה וחיים כאשה.
• ניתוח חזה
• ניתוח Post Op – ישנן התפתחויות בתחום שאינני יכולה להרחיב לגביהן כרגע.

לגבי החלק הראשון: לא מעט טרנסיות פוחדות לעבור ניתוח במיתרי הקול והדבר לדעתי בהחלט מוצדק – קשה לתקן את זה לאחר מכן. אני אשמח לשתף בוידאו הקלטות של לפני ניתוח לשינוי קול, אחרי, ואחרי אימונים קוליים והתרגלות.

לגבי ניתוח FFS – די הפתיע אותי אולם משיחה עם כמה טרנסיות, התברר שדווקא פה בארץ, אצל מנתחים שביצעו ניתוחי FFS – המחיר יותר זול מתאילנד. מגניב! מה שכן, אני לא מחפשת להניח לרופא תמונה של דוגמנית-על על השולחן ולאמר לו "כזה". לי יותר חשוב העניין של להיראות כאשה,  פחות חשוב לי להיראות כמו העתק של בר רפאלי 🙂

מבחינת יציאה כאשה – כבר יצאתי מספר פעמים (לבד, ולפעמים עם טרנסית אחרת). התוצאות היו .. מעניינות. אנשים שלא הכירו אותי כלל לא פנו אליי בעברית ומשום מה כמות הערבים שפנו אליי היתה בשיא (מה יש להם אלו?). קצת ביעס אותם לדעת שאני לא נמשכת לגברים. נו שוין.

מאותם יציאות למדתי משהו חשוב על עצמי: מה אני כן רוצה להיות ומה לא. בשבילי שינוי מין זה לא משחק ואני לא מחפשת לאמץ/לחקות התנהגויות/מנייארות שאחרות אימצו (כמו נפנופי ידיים ואצבעות אל על). אני לא מחפשת כל בוקר למרוח 4 טון איפור (תהליך הסרת השיער פרצוף אצלי נמצא בשלבים אחרונים ואני כבר לא מתגלחת כי אין ממש מה להוריד) ושמלות מיני זה לא ממש הטעם שלי. עקבים זה לא ממש אני (בכל זאת, 190 גובה) ובכל הקשור לגבי לבוש נשי – אני יותר בכיוון הג'ינסים וכו'. בקיצור – אני לא אעמיד את עצמי לאחר הניתוחים לתחרות מיס טרנס 🙂

אסכם את הדברים כך: אני הולכת בגישה לא שגרתית, לוגית, שמתאימה לי, ואני בהחלט מקבלת את דרך הוועדה שמתאימה לרבים אחרים, אך לא לי ואני מוכנה לשלם את המחיר הפיננסי על כך. המסע הזה מלמד אותי הרבה דברים על עצמי, על מה אני רוצה, ומה אני לא. אני כן שמחה לשמוע אחרות ולקבל (לעיתים) גם עידוד, אבל עם כל הכבוד לאחרות, בסופו של דבר אלו הם חיי ואני צריכה להיות אמיתית עם עצמי לגבי רצונותיי ומטרותיי. שינוי מין בשבילי אינו פנטזיה רגעית חולפת, אלא רצון לחיות כמישהי, מבלי לזרוק את ה"עצמי" מבחינת אופי והתנהגות שהייתי בו כל חיי.