שינוי שם – המשך חוויה

יש משהו אחד שלא ממש מספרים לך בעת ההחלטה לשינוי השם וסעיף המין בתעודת הזהות – ואותו משהו הוא ה"אאוטינג" שעושים לך, בין אם תרצי או לא תרצי..

אתמול, לדוגמא – שילמתי כעצמאית את מקדמות המס שאני צריכה לשלם. כניסה למערכת של GOV.IL לבירור מספר פרטים, הראתה לי את הדבר הבא שרואים בתמונה פה משמאל, שזה נחמד מאוד בשבילי לדעת שהמשרדים וביטוח לאומי כבר מכירים בשינוי שלי. בנוסף – אחד הלקוחות הגדולים של העסק שלי החליט להפתיע אותי לטובה ולהעלות את שכרי והוא ביקש שאחתום על ההסכם החדש. ההסכם החדש נחתם עם השם החדש ועם התייחסות כנקבה בכל המקומות הנכונים… שזה בהחלט הפתעה לטובה..

אבל מצד שני, הסתבר לי כי דווקא המדינה צריכה להעביר לי זיכוי מס, וזה טיפ-טיפה בעייתי כי צריך שהפרטים שרשומים במחשבי מס הכנסה צריכים להיות חופפים גם עם רישומי הבנקים, והבנקים עדיין לא קיבלו ממני עדכון, אז לכי תעדכני את הבנק שיש לך שם חשבון, ותתמודדי עם הפקידה שמבחינתה אין דבר כזה "התאמה מגדרית", בקיצור – FUN FUN FUN…

מכאן מגיע החלק הפחות-קליל שקשור לחשיפה. מי שלא צפה/תה בערוץ היוטיוב שלי – אפשר לראות שנראות נשית עדיין אין לי ממש (זה בדרך, ואני בכל פעם מוסיפה ומשנה דברים, כך שמי שמסתכל, יכול להבין לבד…), כך שלהודיע ללקוחות "לקוחות יקרים, מעכשיו תתייחסו אליי כאשה, ושמי השתנה לדורין" יכול לתת תוצאות שחלקן טובות וחלקן … סיום חוזה תחת אמתלות שונות (אני עצמאית, בכל זאת), כך שהכל צריך להיעשות בזהירות מירבית.

השינוי הרשמי

עדכון: תודה לאלונה שטרן שהוסיפה פרטים לגבי מי מהגופים מתעדכן ואלו גופים יש צורך לעדכן. קישור לעדכון – כאן.

עכשיו זה רשמי..

פניתי לפני מס' שבועות למזכירת הוועדה וביקשתי להתחיל את תהליך שינוי השם והמגדר בתעודת הזהות. המזכירה הפנתה את פרטיי ולאחר מספר שבועות קיבלתי מכתב ובו בקשה להגיע ל"רשות האוכלוסין וההגירה" ולפנות לרחל.

אז הגעתי היום בבוקר, חטפתי קצת הלם מכמות האנשים הממתינים, אולם לשמחתי התברר לי כי אין צורך שאמתין אלא פשוט לפנות לחדר מס' 23 לרחל ללא צורך בהמתנה. רחל היקרה הפנתה אותי לשלומית (או שולמית? אני גרועה בזכירת שמות), ורציתי לשתף אתכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות בחוויה ובתובנות.

  • הכינו מראש את התשלום – זה 230 שקלים אם רציתם לשנות חוץ מסעיף המין גם את השם, המחיר אינו כולל שינוי בדרכון, ובקיצור – תביאו כרטיס אשראי.
  • תעודת הזהות הנוכחית שלכם "תזכה" במדבקה והפקידה היקרה תגזור את ה"אוזניים" לתעודת הזהות הנוכחית שלכם, ומאותו רגע, תעודת הזהות הנוכחית עם הפרטים הישניים תהיה תקפה ל-60 יום בלבד, כך שאם יש לכם/ן צורך בחתימת הסכמים/חוזים עם הפרטים הישנים שלכם, עכשיו זה הזמן. לצערי לא ניתן להאריך את ה-60 יום (לא הבנתי מדוע קבעו את זה עם מגבלה של 60 יום…)
  • תעודת הזהות החדשה שלכם תגיע עם שליח תוך שבועיים לביתכם. עד אז אתם/ן מקבלים/ות את הספח עם הפרטים החדשים, כפי שמופיע בתמונה לעיל.
  • משרדים ממשלתיים, קופות חולים, בנקים ושאר מוסדות – יקבלו עדכון על שינוי המין / שם במהלך החודשים הקרובים. אם אתם/ן מעוניינים/ות שיבוצע שינוי מיידי במוסד כלשהו – תצטרכו להמתין לקבלת תעודת הזהות (הפלסטיק) ורק אז תוכלו לפנות ולבקש שינוי מאותו מוסד. הספח אינו מספק.
  • אם התמונה חשובה לכם בתעודת הזהות, נסו להתאים איפור לתאורה חזקה. במהלך הצילום לא חושפים שיניים, ומצטלמים בלי משקפיים. הסיכוי לקבל תמונה מחמיאה – קלוש.

בסך הכל, התהליך עצמו קל ולא מורכב (כל עוד אתם/ן מבהירים/ות מה אתם/ן רוצים לשנות – אם לא תאמרו שברצונכם/ן לשנות יותר מסעיף המין, תקבלו תעודת זהות עם פרטים זהים לחלוטין, ולכן כדאי לציין מראש לפקידה אם ברצונכם/ן לשנות לא רק את סעיף המין, אלא גם סעיפים אחרים.

ולשאלת השאלות – האם כדאי לשנות את הפרטים בתעודת הזהות, אין לכך תשובה חד משמעית לכאן או לכאן. אם אתם/ן לא מרגישים/ות שאתם/ן מוכנים/ות להכריז על עצמכם קבל עם ועדה על השינוי, השינוי בתעודת זהות לא ישאיר לכם הרבה ברירות. השינוי בתעודה גם יכול להיות בעייתי עם בעלי בתים בבונים שמבחינתם אסור להשכיר לטרנסג'נדריות או בקבלה למקומות עבודה מסויימים שלא ממש מקבלים בהבנה א/נשים בתהליך התאמה מגדרית.

על טרנסג'נדריות ועל הכרויות של בנים

יצא לי לקרוא בכל מיני מקומות על הבעייתיות בזוגיות אצל לא מעט טרנסג'נדריות, וחשבתי לייחד את הפוסט הזה בשביל להפריך כמה מיתוסים ואולי לחדד מספר נקודות.

על מנת להתחיל, חשוב מראש להגדיר דברים בצורה נכונה: כשמדובר על "קשר" – אנחנו מדברות על קשר רומנטי בין מישהו לבין מישהי טרנסג'נדרית, קשר בו הזוג יוצא לבלות בגלוי ביחד, הוא מבקר וישן בדירתה, היא מבקרת וישנה בדירתו, והם אף פוגשים את ההורים של כל אחד מבני הזוג, מבלים שבתות וחגים יחדיו ועוד. מה לא מדובר בהגדרה של פוסט זה כ"קשר"? מפגשים מיניים ללא שום כוונת המשכיות מצד הבחור או הבחורה.

כשמסתכלים מגובה 10000 רגל על העניין,  ניתן להבחין ב-2 בעיות עיקריות: בעיית ה-"צ'ייסר" ובעיית ה"מה יגידו עליי".

  • בעיית הצ'ייסר – בחור (נקרא לו "יניב" בשביל הפוסט) מעוניין להכיר מישהי טרנסית לקשר רומנטי. הוא לא מחפש להכיר בחורה סיסג'נדר (כלומר בחורה שנולדה כבחורה) אלא טרנסג'נדרית בלבד, כי זו המשיכה שלו. ככל שיניב יכיר (או ינסה "להתחיל") עם בחורות טרנסג'נדריות, סיכוייו לזכות בתואר הבלתי מחמיא "צ'ייסר" (ובעברית: רודף שמלות) – הולכים וגדלים. יניב גם יכול לחטוף את התואר סתם כך אם מישהי תספר בפגישה עם חברות טרנסיות אחרות שהוא התחיל עם מספר טרנסיות בערב אחד במועדון. אין שום הוכחה לכך, במקרים רבים גם אין שום הוכחה שהוא אפילו מכיר את המספרת – אבל המשתתפות בשיחה ברוב המקרים – "תבלענה" את הסיפור ויניב מעתה נהפך בעל כורחו ל"צ'ייסר".
    המלצה שלי – גם אם אמרו על יניב שהוא צ'ייסר, אם הוא הטעם שלך באספקטים שונים (מראה, הומור, שכל וכו') – התעלמי מהרכילות ותני לו הזדמנות לספר עצמו ולתת לך את ההזדמנות להתרשם. אם הוא לא מתאים לך, את תמיד יכולה לסיים את השיחה, אך אם הוא כן מעניין, יכול להיות שאולי יתפתח כאן קשר רומנטי (אם הוא עומד בתנאים שלך, רצונות שלך וכו').
    חשוב לציין – יש מקרים רבים של בחורים שרק מחפשים לממש פנטזיה מינית, וקל מאוד לגלות זאת, וכאן מגיע השיקול שלך אם להיות איתו או לא.

הבעיה השניה קצת מפתיעה: לא חשוב כמה אותה טרנסג'נדרית תיראה נשית, "חתיכה", "עוברת" ועוד – כל עוד היא לא מכירה מישהו לקשר, תמיד יחלחל הפחד שמשהו בה לא טוב, לא נכון, מצריך שינוי – כי איך זה שאחת כמוה לא מצליחה להכיר מישהו לקשר זוגיות??

הבעיה, באופן מפתיע, דווקא לא קשורה לאותה טרנסג'נדרית, אלא קשורה לאותם בחורים שרוצים או מעוניינים בקשר עם אותה טרנסג'נדרית. אסביר:

  • אם יש משהו אחד שבחורים דואגים לגביו – זה יהיה ה"שם" שלהם מבחינת מה חושבים עליו בכל הקשור למשיכה מינית. מה לעשות, עד היום, רבים חושבים שאם יניב יוצא עם מישהי טרנסג'נדרית, הוא בעצם "הומו" (למרות שאותו בחור בעבר בהחלט נמשך לנשים והיה בקשרים משמעותיים עם נשים, מה שהופך אותו, גם במובן הכי שמרני, ל-"בי") ויניב חושש שחבריו יתייחסו אליו בצורה אחרת, במיוחד אם חבריו וקרובי המשפחה של יניב הינם שמרנים/דתיים שמבחינתם "טרנסג'נדריות" זו פיקציה.
    לכן יניב, גם אם הוא יכיר מישהי טרנסג'נדרית, יעשה הכל כדי לא להיראות איתה בציבור או לפגוש איתה חברים או משפחה או קרובים, מה שיוביל בדרך כלל לחיכוכים ואולי לסיום הקשר.

האם ניתן לעשות משהו בנידון? לעניות דעתי, התשובה לכך היא בהחלט כן. במקרים רבים אותו בחור דווקא צריך חיזוק משמעותי לבטחון העצמי שלו, ולפעמים צריך להסביר ליניב שהתמונה אינה כזו "שחורה" – חברים אמיתיים שלו יקבלו אותו איך שהוא, גם אם הוא יוצא עם טרנסג'נדרית, ובכל הקשור למשפחה – יהיו לא מעט פעמים שיהיו הפתעות לטובה בהן נוצרת כימיה מעולה בין אותה טרנסג'נדרית לאמא של יניב, לאחיות ואולי לאחים האחרים, כך שכדאי לנסות לשמור על אופטימיות. אמנם לא מומלץ כבר בדייטים הראשונים לרוץ לעשות שבת אצל ההורים של יניב, אבל אולי כדאי לתכנן איזה ביקור קצרצר ביום חול ולבדוק את הדופק.

אסכם את הדברים ואומר כך: גם בחורות סיסג'נדריות, יפות ומושכות ככל שיהיו, סובלות מבעיה של "אין גברים איכותיים" ולבסוף הן מכירות מישהו, וגם כאן – יש תמיד סיכוי להכיר מישהו, כל עוד היא יודעת "לנטרל" רכילויות בלתי מבוססות ולחזק את בטחונו של אותו בחור שהיא מכירה.

בהצלחה!

יש גם ערוץ וידאו!

הגיע זמני לצאת קצת החוצה, ולכן החלטתי לפתוח ערוץ יוטיוב. בלי להחביא את עצמי, בלי כל מיני כיסויים.

מטרת הערוץ היא פשוטה: לתת תשובות לשאלות של אלו המעוניינים/ות לעבור תהליך התאמה מגדרית, וגם לאלו הסקרנים/ות לגבי הנושא בכלל, ללא קשר לרצון לעבור תהליך.

מכיוון שאני דוגלת בשיתוף מידע שזמין, אני מזמינה את הצופים לשאול אותי שאלות שעליהן אענה בארץ (לכל קליפ תהיה צילומית קטנה בה יוזכרו השאלות שנענות). המייל שלי הוא: [email protected]

הנה קליפ הפתיחה לערוץ, אתם מוזמנים להיכנס לערוץ עצמו, להיות מנויים (Subscribe) ולקבל התראות על קליפים חדשים.

שיהיה לנו בהצלחה ☺☺

תגובה על הכתבה ב"כלכליסט" (טרנסג'נדרים, הייטק)

יצא לי לקרוא לאחרונה את המאמר ב"כלכליסט" לגבי טרנסג'נדרים/ות בתחומי ההייטק, על התעמרויות, ועל נקודות שונות וחיכוכים שונים לגבי קבלה או אי קבלה של אחרים/ות, ומכיוון שיש גם לי לאמר כמה מילים בנידון, החלטתי לפרסם פוסט זה.

למי שלא יודע/מכיר – אני דורין, אני עוברת את תהליך ההתאמה המגדרית די לאט (מס' שנים). חלקם מכירים אותי לפי השם הזה וחלקם מכירים אותי לפי שמי הקודם. ה"יציאה" המלאה שלי תהיה לאחר מספר ניתוחים בפרצוף המתוכננת לשנה הקרובה.

נתחיל עם משהו מסוים ופשוט שרבים נמנעים לאמר את שמו והוא "צביעות". מדברים על "להסתבך" עם עובדים שמרניים, ושוכחים שאותם עובדים שמרניים צריכים להתמודד עם לא מעט דברים שמשתנים. אם לדוגמא החברה היא בינלאומית, יכול להיות שאותם עובדים שמרניים יצטרכו לעבוד מול עובדים טרנסג'נדרים/ות שנמצאים מעבר לים. מה יעשה אותו עובד? יצרך "לא רוצה לעבוד מולו/ה?" – לא, הוא יעבוד. יכול להיות שהוא יצטרך להתרגל טיפה לשוני, אבל הוא ימשיך לעבוד, אני לא רואה אותו מתפטר בגלל זה, כמו שאינני רואה שום עובד שמתפטר רק כי טכנולוגיות בעולם ההיי-טק השתנו מקצה לקצה. בקיצור – כל עניין ה"לא להסתבך" – הוא לא יותר מאשר עבודה בעיניים ונסיון מלהתחמק לקבל עובד/ת כזה/ו או אחר/ת רק בגלל שאותו אחד/ת עובר/ת תהליך התאמה מגדרית.

דבר נוסף שאולי צריך לזכור ולהזכיר – זה שיש רבים, רבים מאוד עובדים מוכשרים בהיי-טק – מהנדסים, מתכנתים וכו' שאין להם ממש טאקט, הכימיה שלהם עם עובדים אחרים היא די גרועה, ובכל זאת, אף אחד לא מעלה על דעתו אפילו לפטר אותם בשל כך. הם, אחרי הכל, עושים את העבודה בצורה מעולה, והחברה מתעלמת ברוב המקרים מההתנהגות שלהם, והמנהלים בהחלט יודעים להתמודד איתם. ובכן, מה הבעיה עם עובדים/ות טרנסג'נדרים/ות? אלו דווקא לא יחפשו לעזוב את החברה בהזדמנות הראשונה שתוצע להם ע"י מתחרים, והם דווקא ישקיעו יותר ויוקירו תודה לחברה שעומדת לצידם בתקופות לא קלות.

אסכם את הדברים כך: מחלקת HR צריכה להוביל בכך שתדע לכלול גם טרנסג'נדרים/ות כמועמדים/ות למשרות השונות במקום לפסול מיידית את המועמד/ת בגלל חששות שווא (מה גם שהדבר די יעצבן את ה-HR בחברה האם או במטה הבינלאומי אם מחלקת הפיתוח בלבד נמצאת בארץ). מבחינת ההנהלה, במקרים רבים יהיה מדובר על הוצאת מסמך/חוזר על התייחסות לטרנסג'נדרים/ות בעבודה עם מספר קטן של נקודות. חשוב יהיה שהמחלקות וההנהלה יבינו את היתרונות הגלומים בהשכרת עובדים/ות אלו.

רופא/ת המשפח/ה הוא טרנספוב? הנה טיפ

ישנן לא מעט כאלה/ו שרוצים/ות (או מתחילים/ות) תהליך לשינוי מגדרי, אך נתקלים/ות כבר בהתחלה בבעיה מהותית – אנשי מקצוע טרנספוביים/ות. מה לעשות, לא חסרים/ות כאלו, ואז בדרך כלל הן פונות לפורומים שונים ומבקשות המלצות על רופא/ה כזה/ו או אחר/ת שהוא/היא יותר "פרנדלי".

ישנם כמובן המקרים שיש צורך בפסיכולוג/ית או פסיכיאטר/ית, ששם, אם אין לך בטחון עצמי חזק, מטפל/ת טרנספובי/ת תשרה אוירה בלתי נעימה ולא בטוח שהפגישה תהיה כה מועילה, וכאן באמת המלצות מחברות/ים בפורום יכולים לעזור.

אולם במקרים של רופאים/ות, עדיף לעשות משהו אחר פשוט: להשתמש ברופא/ה כ"כלי" – הווה אומר: הרופא/ה ת/יקיש במחשב את מה שאת מבקשת ותו לא, בלי צורך בחוות הדעת שלו/ה, או ב"מומחיות" שלו/ה.

כך לדוגמא, אם את/ה בתחילת התהליך, תצטרכ/י לעבור בדיקות דם, אך תצטרכ/י לבקש שיציינו בדיקות מסויימות בטופס עצמו, אחרת יש צורך בתהליך מחדש. בשביל שהרופא/ה הטרנספוב/ית לא ת/יתאמץ יותר מדי, אני מצרפת לפוסט מסמך מהמכון האנדוקריני בשיבא שמציין ספציפית אלו בדיקות יש צורך בהם. כל מה שהרופא צריך לעשות, זה לסמן בטופס וזהו.

בדיקות דם לאנדוקרינולוגיה

 

במידה ואת/ה צריכ/ה כדורי הורמונים כל חודש, רופאים יסכימו בדרך כלל לרשום זאת עבורך (כן, גם הטרנספוביים) לאחר קבלת מרשם מהאנדוקרינולוג/ית (עדיף בהזדמנות הראשונה כשאת/ה נמצאת/ה אצל האנדוקרינולוג/ית, לבקש טופס 29ג (כיום זה פשוט נקרא "טופס 29") – במקרים שיש צורך במפגש עם רוקחים/ות טרנספוביות/ים (ראיתי כמה כאלו). כיום אין כל כך צורך בטופס, הואיל והמחשב מאשר את המרשמים (במיוחד ב"מכבי"), אבל אם הרוקח/ת טרנספוב/ית, בלי הטופס הוא יכול לסרב למכור את ההורמונים.

נקודה נוספת בקשר לפסיכולוגים ופסיכיאטרים שנמצאים באזור בו אינך גר/ה – זה לשאול אם ישנה אפשרות להיפגש וירטואלית דרך כלים כמו Zoom או סקייפ. בעקבות הקורונה, שמעתי שישנם פסיכולוגים/ות שמקבלים/ות גם כך. לשאול, לא עולה כסף 🙂

בהצלחה

התקדמות עם תובנה מעניינת

בחודשים האחרונים אני מתקדמת בצעדי צב בהליך השינוי. אם בהתחלה לבשתי חולצות ארוכות להסוות את החזה (שבהחלט התפתח) – כיום אני לא רק ששמה חולצות וטי שירטים רגילים ולא ארוכים, אלא גם צמודים, גם כאלו שמראים בהחלט שיש לי חזה, ואם זה לא מספיק, אני מוציאה אחת למספר ימים וידאו קליפים, שרק עיוור לא ישים לב לכך (וכבר החלו להגיע השאלות אם אני טרנסג'נדרית).

מבחינת התכנון – התהליך שלי שונה מבחינת תעדוף בהשוואה לאחרות, הנה הוא:

  • שיניים
  • שינוי קול
  • ניתוח/י FFS

לגבי החלק של שיניים – אין לי ברירה. מצב הפה שלי הרוס לחלוטין עקב הזנחות (מדהים מה פחדים ממזרקים ומרופאי שיניים גרועים יכולים לעשות) ולכן אני עושה את כל המאמצים לסגור את הפינה הזו בראש ובראשונה (לא ממש קל, כל רופא דופק מחירים מטורפים שמסכנים את האפשרות שיהיה לי תקציב בהמשך לשאר הטיפולים).

החלק השני אולי יפתיע חלק מכם. אחרי הכל, רוב הטרנסג'נדריות ששינו את מינן מזכר לנקבה, עשו (אם בכלל) ניתוח לשינוי קול (רובן פשוט עברו אימון קולי במקום ניתוח פולשני) הרבה אחרי ניתוחי ה-FFS, אז מדוע להקדים ניתוח זה?

יצא לי במסגרת פרויקט מסוים (שאינני יכולה להרחיב עליו עקב הסכמי סודיות) לשוחח עם מספר פסיכולוגים, ואחד הנושאים ששוחחנו לגביו הוא ה"סלחנות" שיש למוח בעת שיוך בני אדם למיניות מסויימת, כאשר אותו אדם נחשף לראשונה למישהו או מישהי שאינו מכיר. התברר לי כי אם, נניח, יש מולנו גבר אך יש לו קול שהוא שונה מהנורמה (נניח גבוה בצורה חורגת מהנורמלי) – המוח עדיין ישייך את אותו אדם למין הזכרי, וכך גם במקרים רבים של נשים סיסג'נדריות. ה"אנומינליה" של קול ברוב המקרים לא תפריע למח לשייך את האדם/אשה למין המולד.

במילים אחרות – אם לדוגמא עדיין לא מתייחסים אליי כאשה ואני עוברת ניתוח לשינוי קול, הניתוח בלבד לא יגרום לאחרים להתייחס אליי כאשה (למעט בטלפון), אבל – לאחר ניתוחי FFS מוצלחים, הרוב דווקא בהחלט יתייחסו כאשה, הואיל וגם החלק החזותי וגם החלק הקולי – יהיו נשים.

התעדוף וההקדמה של ניתוחי קול בסופו של דבר עוזרים בחלק קריטי בתהליך – פוסט ניתוחי FFS, הואיל ומהרגע שהיא עברה ניתוחים אלו, יהיו אליה יותר פניות במין החדש, אולם קול גברי יכול להרוס את החוויה, במיוחד שמתייחסים אליך, גם אם את נראית נשית ויפה – כגבר.

המשך יבוא 🙂

חלפו שנתיים, סטטוס התקדמות

לפי לוח הבקרה של הבלוג הזה, את הפוסט האחרון כתבתי בתאריך ה-27/12/2018, כלומר הפוסט האחרון מלפני שנתיים, וחשבתי לעדכן את הקוראים מה קורה לגבי השינוי שלי, מחשבות על הנושא ועוד…

מבחינת ניתוחים וכו' – לצערי אינני אשת בשורה. החיים כעצמאית הם קשים פי כמה וכמה מלחיות כשכירה. אין לך כל הבטחת הכנסה, והמדינה מאוד אוהבת לעשות "הפתעות" עם דרישות תשלום שצצות משום מקום (היי, ביטוח לאומי), כך שלא הצלחתי עדיין לחסוך מספיק לניתוחים.

https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/d/d7/Rachel_Maddow_looks_to_her_left.jpgמבחינת לחיות כאשה –  אולי זה יפתיעו את אלו שאינם מכירים אותי, אך אינני אחת שחובבת אופנה, מייק-אפ וכו'. אני גיקית בנשמתי והמודל שלי הוא רייצ'ל מדו (בתמונה משמאל) מגישת החדשות ב-MSNBC: (כמעט) אפס מייק-אפ, ג'ינס, טי-שירט, נעלי ספורט, ואת כל זה אני כבר עושה כיום. יש לי חזה די בולט (מידה B) ואני ממש לא מנסה להסתיר אותו עם כל מיני חזיות חונקות, יש לי שיער ארוך (צבוע) בלונדיני ומשום מה כל המבוגרים מתייחסים אליי ופונים אליי כנקבה. לא רע..

אני בהחלט רוצה לפנות לוועדה לשינוי מין על מנת לקבל מימון לשינוי, אבל אינני יודעת למה הם מתכוונים של לחיות שנה כאשה. לשנות ביגוד ולשים מייק-אפ? שיפנו אליי כנקבה? אלו נקודות שאני בהחלט רוצה לשמוע תשובות מהם ואם אפשר – להעלות זאת פה לבלוג כך שקוראי/ות הבלוג יוכלו לדעת על מה מדובר אם הן בעניין השינוי.

לפני מספר שנים שוחחתי עם טרנסית מדהימה אחת בקשר לשינוי מין וטענה כי אינני מוכנה לשינוי. בהתחלה מאוד התעצבנתי על האבחנה הזו, אולם לאחר מחשבה על הנושא, הבנתי כי היא צדקה, ורק לאחר ההבנה הזו התחלתי להבין את הבעיה שלי: המון התניות, ורק בעבודה עצמית ארוכה הצלחתי לבטל אותן. אחרי הכל, כשאחד מההורים עושה לך רגשות אשמה שאם תשני אז ההורים לא יקבלו אותך, תצטרכי לקבל החלטה אם את מוכנה לחיות בלי אותה קבלה אך לחיות חיים יותר שלמים, או לוותר על הכל בגלל ההורים (צעד שלצערי לא מעט ביצעו).

האם אני מוכנה לבצע את השינוי מחר בבוקר? אם הייתי נשאלת לפני שנתיים, התשובה, סביר להניח היתה "כן, אבל" – כן נישוי פנים, "לא" לניתוח למטה ועוד תנאים שונים. כיום לעומת זאת, אני בהחלט יאמר "כן" גם לניתוח לנישוי פנים, וכן לניתוח למטה. אני רוצה להיות אשה. אני לא רוצה להעתיק התנהגות של נשים אחרות (לא חסרות כאלו), אלא להיות אשה, כולל האופי היחודי שלי ולשקף זאת בחיי היום יום.

 

המלחמה בזנות

הנה המצב בישראל, מצב שאם היינו קוראים/ות עליו בעיתון שזה קורה במדינה אחרת – אולי היינו צוחקים/ות: חיבור של מפלגות דתיות, נציגות בכירות של מפלגות שמאל ונציגות פמניסטיות, יחד עם המשטרה החליטו להילחם בכל הקשור לתופעה של סחר בנשים, זונות המיובאות מחו"ל, סרסורים מחו"ל ועוד. על הדרך החליטו גם להילחם בזנות שקיימת בארץ, למרות שאין ממש זונות שעובדות עם סרסורים.

הבעיה? את מלחמת הסחר בנשים לא מנסים באמת לפתור. בתי המשפט בישראל משמשים כחותמת גומי לכל צו שהמשטרה מבקשת (אחוז האישורים נע בין 95-98%, בערך כמו הממשל הסיני או הרוסי) ואם המשטרה היתה באמת משקיעה משאבי מודיעין ואולי היתה נעזרת באלו הישראליות העובדות בתחום – היה ניתן להעיף מהארץ את הסרסורים והזונות מחו"ל תוך זמן קצר מאוד, אבל הבעיה שדברים כאלו לא מוציאים כותרות בעיתון, אז לא ממש משקיעים בזה.

אז יושבת לה אותה "קואליציה" שהחליטה לעשות משהו פשוט: לאסור משהו שאינו עבירה פלילית (זנות לא נחשבת עבירה פלילית, אך ישנם דברים הקשורים לזנות שכן נחשבים לעבירה פלילית כמו שידול לזנות וכו') בכל צורה אפשרית, גם אם לזונה אין שום קשר לסרסרות ואין לה סרסור, ועל מנת למנוע זנות, הן לא יפגעו בזונה ישירות, אלא פשוט יענישו את הלקוחות ובכך יפגעו בזו שעובדת בתחום.

מדוע? כי אלו מהשמאל, החל מח"כ מיכאלי, יחימוביץ' וכלה בפמיניסטיות, מנסות "להציל" את הזונות מעצמן. זנות זה איכסה, הזונה פוגעת בגופה, פוגעת בעצמה נפשית והנה כך וכך מחקרים שמוכיחים זאת. זונה, הן חושבות, היא מטומטמת, מפגרת שלא מצליחה להבין זאת וצריך להציל אותה מהעיסוק בכך, גם אם הזונה מודעת לדברים ובכל זאת מעדיפה לעבוד בתחום. אגב, את טריק ה"חיבוק" הזה עשו בשמאל תוך חיבור למפלגות דתיות כדי למנוע ממקומות להיפתח בשבת, כי חס ושלום שסטודנט יוכל לבצע השלמת הכנסה (חוקית!) ביום שבת!

אז קראתי בפייסבוק על הטרנסיות הנכבדות שהשתתפו בישיבות ושטחו את טענותיהן ואפילו הגיעו להסכמות חלקיות פה ושם. יש רק בעיה אחת: ההסכמות הללו אינן שוות את הנייר שעליו הן מודפסות. התקציב לשיקום לא יגיע לאף זונה כי הוא לא מאושר רשמית במשרד האוצר, לממשלה יש רקורד היסטורי של קיצוץ פתאומי בתקציב (תראו איך מעונות לנשים מוכות נסגרים בגלל "חוסר תקציב" שפשוט החליטו לקצץ מבלי לדבר עם אף אחד) ואי עמידה בהחלטות. צריך תקציב לבצע משהו שקשור לאג'נדה הממשלתית או של אחת מהמפלגות הקואליציה? הוקוס פוקוס, הנה תקציב. טיפול בזנות, בנשים מוכות, גמילה מסמים? אין כסף!

ככלל, השתתפות וחתימת הסכמות עם אותה ועדה "למיגור הזנות" היא לא יותר מאשר גול עצמי שידפוק את העוסקות בזנות מאוחר יותר, כאשר הן יהיו קירחות מכאן ומכאן! הדבר היחיד שצריך לאמר לאותה ועדה זה שחוק כזה אוטומטית יוגש בג"צ נגדו. הטיעונים לבג"צ:

  • פגישה בחופש העיסוק. אלו הישראליות שעובדות בתחום אינן מבצעות כל עבירה פלילית, ואין סרסרות.
  • אם החוק יעבור 3 קריאות ויאושר – יקרה המצב הלא רצוי וכנופיות פשע יכנסו לעובי הקורה!
  • סחר בנשים, בזנות – לא רלוונטי כלפי העובדות הישראליות ומשטרת ישראל לא ממש משקיעה משאבים באיתור הסרסורים והעובדות הבלתי חוקיות מחו"ל. הוועדה פשוט "תפסה טרמפ" על הנושא ובדרך פשוט דפקה את העובדות בתחום בלי שום סיבה הגיונית.
  • חוק כזה פוגע ישירות הן בזונות והן בלקוחות שמגיעים מרצונם החופשי ולא עוברים עבירה פלילית.

אני מאמינה שבג"צ, אם יקבל בקשה כזו, יבעט את החוק מהמדרגות.

אסכם את הדברים כך: כמה חבל שחכיו"ת ופעילות פמיניסטיות, במקום להבין ולהקשיב לאלו העובדות בתחום – מנסות "לגונן" על העובדות בזנות ובעצם דופקות אותן! כן, לכל העובדות בתחום ידועות העובדות שזה פוגע נפשית, שאפשר להרוויח מעבודות אחרות וכו'. הן החליטו לעבוד בתחום, פשוט עזבו אותן בשקט ותפסיקו ליפול למלכודות של המפלגות הדתיות שמנסות לחסל כל דבר שלפי אמונתן זה איחסה וזבל, כולל צפייה בפורנו באינטרנט!

טרנסיות, קשרים רומנטיים – מהצד של הבנים

לפני 3 חודשים פרסמתי את הפוסט הזה על טרנסיות וקשרים רומנטיים. כמובן שחטפתי מכל צד וזווית (ואין לי שום בעיה עם זה, אני שמחה לקרוא דעות שונות). הפוסט הזה לעומת זאת יסתכל יותר מהצד של הבנים לגבי קשר רומנטי עם טרנסית.

אזהרה: הפוסט עלול להיראות לחלק מהקוראים/ות כטקסט שוביניסטי/סקסיסטי והסיבה לכך היא שהפוסט מגיע משיחות עם גברים.

כשזה מגיע לגברים, אני מחלקת אותם למספר קבוצות:

  • צ'ייסרים/מחפשי סטוץ – את אלו ניתן למצוא בכל מקום: במסיבות, פאבים, חוף הים ושאר מקומות עם קהל רב. עליהם נאמר "כשהז*ן עומד – השכל בתחת", והדבר היחיד שהם מחפשים זה סקס כי מבחינתם סקס עם טרנסית זה מימוש פנטזיה. אותם ניתן גם באינטרנט במקומות כמו "אטרף", פייסבוק, ושאר אתרים וניתן לזהותם בקלות לפי רמת כתיבת העברית שלהם (מינימום 2 שגיאות כתיב בשורה) ובחלק מהמקרים – לפי היחס המשפיל/מגעיל כלפי טרנסיות. מהגברים הללו – לא יצא קשר רומנטי.
  • הפחדנים – הגברים בקבוצה זו רוצים סקס, אבל רוצים גם מעבר, אך בצורה מוגבלת. תבואי אליי הביתה או נשב אצלך בביתך ונראה סרט, נזמין אוכל ונבלה (בבית). בילויים בציבור? כאן הוא מתחיל להתקפל ואל תעזי לחשוב על בילוי משותף עם חבריו או חס ושלום ביקור אצל ההורים שלו ומשפחתו. בקיצור – הוא מוכן למשהו, כל עוד זה על "אש קטנה" ולא בציבור. קשר מסוג זה הוא מתכון בטוח לתסכולים ומריבות מ-2 הצדדים.
  • מקבלים ורוצים – אלו הגברים שמבחינתם, זה שיש לך למטה איבר מין גברי או שעברת ניתוח SRS – לא רלוונטי מבחינתם. הם רואים ומתייחסים אלייך כבחורה לכל דבר ועניין. אין להם שום בעיה לצאת איתך לבלות בחוץ, שתכירי את החברים והמשפחה שלהם ושתעשו מה שכל זוג רגיל עושה. אותם – כמעט כל טרנסית רוצה.

כמות הצ'ייסרים ומחפשי הסקס החינמי היא ענקית. אפשר לאמר שכמעט כל גבר שיצהיר שהוא בחיים לא ישכב/יהיה עם טרנסית – דווקא רוצה להתנסות בסקס עם טרנסית, כך שאם מישהי מחפשת לה סקס (לא בתשלום) – לאן שהיא לא תביט, היא תמצא.

את ה"מקבלים ורוצים" הכי קשה למצוא אך לאו דווקא מהסיבה שהם "מתחבאים", אלא מסיבה הפוכה – במקרים רבים הוא יפסל בגלל החשש שהוא אולי צ'ייסר או מה"פחדנים", אז יש כאלו שיעדיפו לפסול ישר במקום לנסות, העיקר להימנע משברון לב.

לגבי ה"פחדנים" אני יכולה להבין את אותם גברים, אבל אני מאמינה שטרנסיות שמחזיקות מעצמן דומיננטיות בהתנהגות – יכולות לשנות דברים (עם קצת סבלנות, זה לא מחנה טירונות) אצל אותו "פחדן", וניתן לבדוק זאת כבר לאחר זמן מה.

לסיכום: בניגוד למה שטרנסיות רבות חושבות, יש גברים שרוצים ומעוניינים בקשר עם טרנסיות, רק שצריך לברור את הזבל (צ'ייסרים וכו') מהאחרים שדווקא כן מעוניינים בקשר. המחשבה ש"כל הגברים רוצים רק סיסג'נדר" אינה נכונה והחלק הכי חשוב: להיות אופטימיות.