לפי לוח הבקרה של הבלוג הזה, את הפוסט האחרון כתבתי בתאריך ה-27/12/2018, כלומר הפוסט האחרון מלפני שנתיים, וחשבתי לעדכן את הקוראים מה קורה לגבי השינוי שלי, מחשבות על הנושא ועוד…
מבחינת ניתוחים וכו' – לצערי אינני אשת בשורה. החיים כעצמאית הם קשים פי כמה וכמה מלחיות כשכירה. אין לך כל הבטחת הכנסה, והמדינה מאוד אוהבת לעשות "הפתעות" עם דרישות תשלום שצצות משום מקום (היי, ביטוח לאומי), כך שלא הצלחתי עדיין לחסוך מספיק לניתוחים.
אני בהחלט רוצה לפנות לוועדה לשינוי מין על מנת לקבל מימון לשינוי, אבל אינני יודעת למה הם מתכוונים של לחיות שנה כאשה. לשנות ביגוד ולשים מייק-אפ? שיפנו אליי כנקבה? אלו נקודות שאני בהחלט רוצה לשמוע תשובות מהם ואם אפשר – להעלות זאת פה לבלוג כך שקוראי/ות הבלוג יוכלו לדעת על מה מדובר אם הן בעניין השינוי.
לפני מספר שנים שוחחתי עם טרנסית מדהימה אחת בקשר לשינוי מין וטענה כי אינני מוכנה לשינוי. בהתחלה מאוד התעצבנתי על האבחנה הזו, אולם לאחר מחשבה על הנושא, הבנתי כי היא צדקה, ורק לאחר ההבנה הזו התחלתי להבין את הבעיה שלי: המון התניות, ורק בעבודה עצמית ארוכה הצלחתי לבטל אותן. אחרי הכל, כשאחד מההורים עושה לך רגשות אשמה שאם תשני אז ההורים לא יקבלו אותך, תצטרכי לקבל החלטה אם את מוכנה לחיות בלי אותה קבלה אך לחיות חיים יותר שלמים, או לוותר על הכל בגלל ההורים (צעד שלצערי לא מעט ביצעו).
האם אני מוכנה לבצע את השינוי מחר בבוקר? אם הייתי נשאלת לפני שנתיים, התשובה, סביר להניח היתה "כן, אבל" – כן נישוי פנים, "לא" לניתוח למטה ועוד תנאים שונים. כיום לעומת זאת, אני בהחלט יאמר "כן" גם לניתוח לנישוי פנים, וכן לניתוח למטה. אני רוצה להיות אשה. אני לא רוצה להעתיק התנהגות של נשים אחרות (לא חסרות כאלו), אלא להיות אשה, כולל האופי היחודי שלי ולשקף זאת בחיי היום יום.