הנקודה הראשונה: ג׳יי מאמינה בכך וכך דברים. אמונה היא לא דבר לוגי אלא רגשי ולכן קשה לשנות אצל מאמינים דברים. לו היינו הולכות לפי שכל ולא לפי רגש, היה קל להראות שאמונתה של ג׳י היקרה לא כל כך מסתדרת עם מציאות. אחרי הכל, הן במצרים והן בארצות שונות באפריקה יש רבים ורבות שנולדים כ-אינטרסקס, כך שהטיעון ״יש רק זכר ונקבה״ – נופל.
מעבר לכך, אם רוצים להיכנס לטיעונים הביולוגיים, הרי שניתן להשוות בין טרנסית שנולדה כמין גברי והיום היא אשה שעברה את כל הניתוחים, למעט עניין רחם/לידה – לבין אשה שנולדה ללא רחם. ההבדל הטכני הוא שאחת נוטלת הורמונים (הטרנסית) והשניה לא. גם אם נבדוק את שאר הדברים (שוב, בין טרנסית לאשה ללא רחם), נמצא שאשה טרנסית יכולה לעשות את הכל, כולל הנקה.
הנקודה השניה: עניין ה-single-sex space (כלומר מקומות כמו שרותי נשים, מקלט לנשים מוכות, כלא נשים וכו׳), אני חושבת שיש דברים שאפשר למצוא להם פתרון טכני פר מדינה ומדיניות (כמו שרותים), אבל לגבי דברים כמו בתי כלא – אני חושבת שאלו שרוצים פתאום להתחיל תהליך – זה כבר ניצול ציני של המערכת עם סיכויים גבוהים לרמאות (עכשיו שאת בכלא נזכרת שאת רוצה לעבור התאמה מגדרית?), אולם טרנסיות שכבר עוברות תהליך מוכח ומתועד – צריכות לקבל התחשבות.
הנקודה השלישית: לגבי צעירים וצעירות ולגבי תהליך התאמה בגיל כזה – אני חושבת שעמדתה קצת קשוחה מדי ויש דווקא מקום למשהו באמצע: עד גיל 18, לאלו שרוצים/ות לעבור את התהליך, מתן אפשרות לתהליך שהוא הפיך: מתן בלוקרים ללא מתן אסטרוגן או אישור ניתוחים כלשהם, כך שאם אותם טרנסים/ות מחליטים/ות להתחרט – פשוט מפסיקים את הבלוקרים. זו בעצם הדרך שקיימת בארץ, וכך הנזק, אם ישנו – הוא מינימלי.
הנקודה האחרונה: טרנס וקבלת זכויות, כל עוד זה לא בא על חשבון זכויות נשים. זה די חופף לנקודה השניה, אבל אני חושבת שברמת המאקרו, זה ניפוח מעבר לכל פרופורציה. כמה טרנסיות יש לעומת נשים? מדוע גברים (cis) לא מעלים שום טענה לגבי גברים טרנסים? הטיעונים הללו מתאימים לקמפיינים של שמרנים, אבל אין להם אחיזה במציאות היומיומית.
מה דעתכם/ן?
