ארכיון תגיות: להטב

תגובה על "בית המשפט לא צריך לקבוע בנושאי להט'ב"

מדי פעם אני מוצאת תגובות ומאמרים שונים שמדברים על נושאי להט"ב, ובלא מעט מקרים – הכותב זועם על כך שבית המשפט לקח לעצמו את תפקיד המחליט, והחליט בניגוד לדעתו/אמונתו של הכותב והכותב זועם שהדברים לא נעשו דרך המקום המקורי שבו הדברים היו אמורים להיות מוחלטים – ברשות המחוקקת, כלומר הכנסת והממשלה.

(אם אתם/ן רוצים/ות לראות תגובה כזו, מישהו כתב לי אחת כאן).

אני חושבת שאולי כדאי להסביר למגיב וגם לאחרות ואחרים איך הדברים באמת מתבצעים, ולא איך פוליטיקאים משקרים וממציאים דברים.

כאשר גוף כלשהו (עמותה, ארגון, קליניקה וכו') תובע משרד ממשלתי כלשהו בנושא להטב"י (או בכל נושא, למען האמת) ומתקיים דיון ראשון, השופט בדרך כלל ירצה לשמוע את שני הצדדים, כאשר בדרך כלל הצד הנתבע מיוצג בעצם ע"י הפרקליטות שמייצגת בעצם את אותו משרד ממשלתי. בדרך כלל בדיון הראשון תהיה התייחסות ותגובה רשמית ראשונה מצד המשרד לעניין התביעה.

בכל עניין להטב"י שהגיע לבית המשפט העליון, ההחלטה בישיבה הראשונה היתה זהה – מתן אפשרות למשרד הנתבע להתייחס באופן מעמיק לעניין ולחוקק חוק או תיקונים לחוק או כל פרוצדורה נדרשת. ברוב מוחלט של המקרים, המשרד או שלא עשה כלום או שהוא הציג התנגדות לבקשת התובע, אך ההתנגדות לא היתה מגובה בדעה מקצועית (ראו מקרים כמו אימוץ להטב"י, שינוי מגדר בתעודת הזהות וכו')

מה בעצם קרה מאחורי הקלעים לאחר החלטת שופט כזו? בדרך כלל הדברים הופכים ל"תפוח אדמה לוהט": הממשלה לא רוצה לחוקק חוקים המצדדים או מסייעים לקהילה בכדי לא לעצבן את הסיעות החרדיות, ולפיכך הממשלה לא מחליטה מאומה, לא בעד ולא נגד, והכדור בעצם חוזר לבית המשפט (לאחר שהצד התובע מסב את תשומת ליבו של בית המשפט לעניין), ושם שוב ברוב המקרים המשרד הנתבע מבקש עוד זמן בכדי להחליט או לעשות משהו, ושוב – דברים לא נעשים.

בכל המקרים, לאחר שהממשלה לא עשתה מאומה ובית המשפט סיפק מספיק זמן לצב הנתבע, מגיע החלק של הרשות השופטת להחליט. בית המשפט חייב להחליט לכאן או לכאן ובעצם "להוציא את הערמונים מהאש" ו"להציל" את הממשלה. בית המשפט מחליט (עם כמות של 3,5,7 שופטים, בהתאם למה שנקבע לפי פרמטרים שונים, כאשר דעת הרוב קובעת) ובזאת הנושא נקבע ונסגר.

במילים אחרות: בית המשפט החליט כך וכך בגלל שלא היתה לא ברירה (הוא לא יכול להשאיר את הדברים פתוחים, כמו שנעשה באופן תדיר בממשלות השונות) ומי שלא ביצעה את עבודתה היתה הממשלה והפוליטיקאים.

אז בפעם הבאה שאתם שומעים פוליטיקאים מאשימים את בית המשפט לגבי פסיקות בנושאים הקשורים לקהילת הלהט"ב (לדוגמא), תזכרו: מי שבעצם אשם הם אותם פוליטיקאים/מחוקקים שמעדיפים לזרוק את הנושא לבית המשפט, במקום להחליט לכאן או לכאן, ולבית המשפט לא נותרה ברירה אלא להחליט בנידון. (אגב, הדברים קורים כך לא רק בישראל, אלא גם בארה"ב ובמדינות אחרות ברחבי העולם).

חוק חדש לאפליית להט"ב?

בימים האחרונים פורסמו באתרי חדשות שונים על הכוונה לאפשר לאנשים לא למכור מוצרים ושרותים לחברי קהילת הלהט"ב בגלל סיבה של "אמונה דתית". הבה ננתח את הטמטום הבא.

ראשית, כל מי שעוקב/ת אחרי החדשות בעולם, בוודאי יכיר את ההצעה הזו מרחוק – היא מגיעה ממדינות שמרניות שונות בארה"ב ומקודמות ע"י גופים נוצרים אוונגליסטיים. שם עניין הדת ושמירתה הוא עניין מטורף לחלוטין והיו כבר מספר תביעות על כך (כולל פרקים ב-The Good Wife) על הדוגמאות שאופה מסרב להכין עוגה עבור זוג הומואים, והיו כמדומני עוד מספר תביעות.

כאן בישראל ישנו חוק איסור הפליה אשר מדבר על קבלת שרותים ציבוריים ועל איסור הפליה "מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, גיל, מעמד אישי, הורות" וכו', כך שמבחינת שרותים, החוק מכסה, כך שאפשר לאמר מספר דברים:

  1. מכיוון שמדובר פה בביטול איסור הפלייתי מוצהר ("אמונה דתית"), יוצרי התיקון יצטרכו להביא דוגמאות או סיבות לכך שיש צורך לתקן את החוק. כפי שציינתי לעיל – בארה"ב השרץ הזה יכול לעבור, אך בישראל מעולם לא הוגשה תביעה כזו ע"י חברה הקהילה ואפשר לאמר בצורה גורפת שגם בעלי עסקים סופר שמרניים יעדיפו למכור לכל אחד ללא קשר למגדר או גזע או מין מאשר להפסיד פרנסה למתחרה ממול, ובמקרה שהוא לא ירצה, בדרך כלל הוא יתרץ את זה בנימוס תחת סיבות שונות ("עסוק", "אין לי אפשרות לספק" וכו')
  2. היועמ"ש (היועץ המשפטי) – יהיה אשר יהיה, יתקשה מאוד להגן על תיקון כזה לחוק, הואיל והוא מאפשר אפליה ברורה – ברגע שיוגש (וכמובן שיוגש) בג"צ נגד תיקון כזה, אם הוא יעבור בכנסת.
  3. סיכויים גבוהים מאוד שתיקון כזה ימות עוד לפני שיד אחת תורם: כל תיקון חוק צריך לעבור  את ועדת השרים לחקיקה שנשלטת החל בקרוב ע"י הליכוד. אם יש משהו אחד שהליכוד (וכמובן שהעומד בראשו) לא רוצה, זה פרסום קבוע שהוא איפשר אפליה כזו נגד חברי הקהילה. אין פלא שלועדה זו (ולליכוד) יש רקורד מרשים של קבירה ודחיה של הצעות חוק (פסקת ההתגברות, לדוגמא – כבר נדחית עוד מ-2013) כך שבין כה הסיכוי שזה יגיע או יעבור – אפסי.
  4. ויש כמובן את עניין היח"צ האסוני לביבי – הדבר האחרון שהוא רוצה זה שוב להראות לעולם שאצלנו יש הזויים שדווקא מאמצים חוקים לפגוע בלהט"ב
  5. אקדח ריק – הציונות הדתית יכולה תיאורתית "לאיים באקדח" לפרוש מהממשלה אם חוק זה לא יעבור, אולם במקרה זה מדובר באקדח ריק מכדורים, במיוחד שאין למפלגה שום הסבר מניח את הדעת מדוע הם פורשים על תיקון חוק אחד, במקום לנצל את תוצאות הבחירות ולפעול למען בוחרי המפלגה וליישם את כל האג'נדה שלה.

לסיכום: זה רק נראה מאיים, אך מ-1 עד 10 אני נותנת לזה ציון של 2-3 סיכוי שהדבר יתקיים. זה יכול לפגוע פוליטית בראש הממשלה (הוא לא כל כך "מפחד" מהלהט"ב פה, אבל הוא מאוד רוצה את ההערכה של קהילת הלהט"ב והדמוקרטים בארה"ב), הבעיה עד היום לא היתה קיימת בישראל, ולפיכך – הליכוד יעשה את התרגילים והשטיקים הקבועים כדי להפיל זאת.