על פחדים והסרת שיער

מדי פעם אני פוגשת קרוסיות, חלקן חדשות, חלקן ותיקות – וברוב המקרים אחד הדברים שאני "קולטת" די מהר – זה השיער, וליתר דיוק, שיער גוף.

התמונה משמאל אינה של מישהי מהארץ ולכן אני מעלה אותה (היא בין כה מפורסמת כאן) – וכן, על זה אני מדברת.

כמובן שתירוצים יש מכאן עד הודעה חדשה: מה האשה/אנשים בעבודה/חברים יאמרו עליי, זה לא נוח, זה כואב, ועוד 1001 תירוצים כיד הדמיון.

והאמת? רוב התירוצים הללו חסרי אחיזה במציאות. חמודה, את רוצה לדבר על האשה? אם היא תראה אותך בתחתוני נשים וחזיה – היא תגיב בצורה היסטרית בהרבה משהיא תגיב אם היא תראה את בן זוגה חלק.

גוף חלק הוא גוף הרבה יותר נשי ומושך (אני יודעת, ישנן כאלו שנמשכות ל-Bears – ה"דובים"), וכשאת מתלבשת נשי, הבגדים יושבים עלייך הרבה יותר טוב מאשר ערימת שיער שיוצאת מהשרוול/חזה/רגליים וכו'. זה פשוט יותר אסטתי.

כיום דווקא החברה מקבלת הרבה יותר את אלו שעושים הסרת שיער (זמנית או קבועה), בין אם הוא סטרייט או גיי, בין אם הוא גברי או נשי. כל העניין הוא ממזמן במיינסטרים ואם את רוצה לך תירוצים להצתדק, את יכולה לאמר שזה גורם לך בעיות זיעה, פצעים וכו'. תהיי בטוחה שמאותו רגע השואל לא יאמר ולו מילה אחת יותר.

למי שחוששת מכאב – לא, זה לא כזה כואב. אפשר להסיר בגילוח (אם כי יש סיכון לפצעים וחתכים), אפשר שעווה (קצת, ממש טיפה כואב) וזה מחזיק הרבה יותר זמן. אפשר עם חומרים מבוססי קרטין (כמו Veet) שזה בדיוק כמו גילוח (רק אם לא שמים לזמן שזה על הגוף, אפשר לקבל סימנים "כחולים"), ויש כמובן את הלייזר (שהוא הרבה יותר אפקטיבי מכל מיני אינפרא) לפתרון קבוע.

צאו, צאו מהסרטים. האישה ברוב המקרים לא תעשה כלום (אולי היא אפילו תאהב, חוץ מזה שזה גודל תוך חודש בחזרה), החברים והעמיתים לעבודה בד"כ לא מבחינים, ובקיצור הפחדים – בראש שלכן!

Print Friendly, PDF & Email

תגובה אחת


  1. יש לי כמה חברים בתהליך ואני יכולה לומר שכשמגיעה שיחה על שיער הגוף ואני מתחילה לחפור בפחדים שלהן אז מגלה שזה הרבה יותר כללי…
    לא נכון לומר האישה תאהב כי אם לא?
    ואם היא תתחיל לשאול שאלות בזמן שהוא לא מוכן עדיין לחשוף את העניין?
    ואם בעבודה גם ככה חושדים בעניין ואחד טיפש יעיר הערה?
    ואם האח ההומופוב שלו ילחץ ויגיב בצורה הזויה?
    הפחד הוא לא הסרת השיער הוא הרבה יותר גדול והרבה יותר משמעותי.
    הפחד הוא אאוטינג.
    לכל דבר יש זמן.. צריך להתבשל עם זה…
    אי אפשר לקחת חלק מתהליך גדול, לרוב לסובבים את חבריי, כי בעצם את התהליך הזה חבריי סיימו בראשם ורק נותר להם התהליך הפיזי… אבל כל צעד קטן פיזי שהן עושות הוא צעד שיכול להוביל לגילוי…
    הלוואי והיינו חיים במקום שבו הנורמה אומרת תהיה מה שאתה רוצה להיות אבל אנחנו חיים בחברה פוגענית שהנורמה מכתיבה כל כך הרבה…
    לצעוק להן פחדניות מתוך המקום המוגן… מתוך ה"קהילה" מתוך מי שעברה ועוברת זה לא פייר… כי כל צעד הוא קשה ומפחיד…
    וחייהם שלהם ושל הסובבים אותם באמת על חוט השערה.

    הגב

להגיב על גילת נחום לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.