כל הפוסטים של דורין זביוס

שינויים – שנה אחרי

היום הייתי אצל הרופא המשפחתי ועברנו את בדיקות שונות שעברתי בעבר, וראיתי גם את התאריכים ומצאתי ששבוע שעבר בדיוק עברה שנה מאז שהתחלתי ליטול הורמונים, אז הנה "סיכום שנתי" בנקודות:

  • שמעתי המון "עצות" שרובן לשמחתי וחלקן התבררו שהן שגויות או שטויות. דוגמאות? בשמחה:
    • "אפילציה מאוד כואב, תצטרכי הרדמה מקומית של רופא שיניים" (עברתי אתמול טיפול בלחי ימין כולה ולא חסרות לי שערות לא-שחורות ותתפלאו – הכאב היה מינימלי אחרי מריחה פשוטה של אמלה)
    • "קחי דיאנה במקום אסטרופם/(בחרי את האסטרוגן האהוב עלייך)" – לא מצאתי שום סיבה לקחת אותו למען האמת. גם מבחינת עלות אסטרופם (לדוגמא) יותר זול.
    • "לייזר מאוד כואב". לא, הוא לא כזה כואב אלא אם המטפלת בכוונה דופקת מספרים מאוד גבוהים, כשמתחילים ברמה של 18 לדוגמא – הכאב אינו כזה חזק (ובאזורים רגישים כמו פרצוף ואשכים – 14 בערך)
    • "הורמונים יגרמו לך להשמין" – כן, הורמונים בהחלט גורמים לרעב (במיוחד בלילה), אז מחפשים לנשנש משהו דל קלוריות או מעסיקים את עצמך בדברים אחרים.
    • "אנדרוקור יכניס אותך לדכאון" – לקחתי אנדרוקור ברמות גבוהות לתקופה קצרה והדכאון היחידי שהיה לי היה קשור לזה שצמד החתולים שלי אכל לי את החוטים של האוזניות היקרות. דכאון? אישית, לא הרגשתי שום דכאון או דברים כאלו.
    • "קחי זריקות, לא כדורים, זה ידפוק לך את הקיבה" – לפי ההגיון הזה, יותר ממחצית האזרחים בארץ אמורים להיות בתור לניתוחי קיבה (בגלל שהם לוקחים כל יום תוספי מזון וכו'). בכדורים, למי שלא ידע/ה, כמות החומר הפעיל היא מחצית ממה שרשום על הכדור, כלומר כדור 2 מ"ג אסטרופם מכיל בערך 1.1 מ"ג, וזה מאוד תלוי כמה כדורים לוקחים כל יום, כך שאם את לוקחת 2-4 כדורים ביום, זה לא מה שיהרוס לך את הקיבה.
    • "הורמונים מורידים שערות" – גם אם תבלעי קונטיינר של הורמונים, זה לא יוריד אפילו שערה אחת! הדבר היחיד שחוסמי טסטוסטרון בשילוב אסטרוגן עושים – זה עיכוב בגדילה, כלומר זקיקים שנפתחו ויוצאות מהן שערות, תצטרכי להעביר עליהן לייזר או אפילציה (תלוי בצבע השערה)
    • "אינפרא יותר טוב מלייזר" – לא נכון. כן, אינפרא עוזר להוריד שער, אבל אני מעריכה שעל כל טיפול לייזר, תצטרכי 2-3 טיפולי אינפרא כדי להוריד שיער באותו שטח ולאותו אורך זמן.
    • "הורמונים מניישים את הפרצוף" – אולי בגיל העשרה או בגילאי 20 פלוס המוקדמים, בשאר המקרים – צריך מנתח פלסטי.
    • "הורמונים נשיים גורמים ל-MTF להימשך לגברים" (את זה שמעתי ממישהי שאמורה להיות מומחית אמריקאית – אלו כמובן שטויות במיץ עגבניות, תהליך MTF אינו משנה את המשיכה שיש למי שעובר את התהליך)
    • "בשנה הראשונה אם תיקחי הרבה הורמונים יהיו לך שדיים גדולות" – שוב, אולי בגיל העשרה הצעיר, לי בגילי (היותר מבוגר) השדיים גדלו בערך ל-A.
    • "יהיה לך קשה להחזיק בעבודה כשתקחי הורמונים". לא היתה לי שום בעיה בעבודה ולא היו לי שום דרישות ולא דכאונות או דברים כאלו.
    • ואני בטוחה שהיו עוד כמה אימרות שפר שאני לא זוכרת אותן..
  • מבחינת ביגוד – מצאתי שלא קל לאלו שיש להן גוף "גברי" למצוא ביגוד מתאים ומחמיא. אמנם ירדתי במשקל (מ-90 ל-76, חלק גדול בזכות שאיבת שומן בבטן), אבל מה לעשות שלעצמות לא משנה כמה תוריד במשקל, עדיין הרוחב ישאר אותו רוחב. מסקנה: להכיר אינטימית את EBAY.
  • אם הזכרתי שאיבת שומן – לא מומלץ לתלות תקוות רבות בהעברת השומן ממקום אחד למשנהו. העברתי אצלי לכיוון הישבן, וכיום אין אפילו טיפה אחת, הכל נעלם…
  • מבחינת ניתוחים, מצאתי שהחלק הכי קשה קשור דווקא להחלטה מה לשנות, כי קשה למצוא דעה אובייקטיבית מה לשנות ומה באמת מתאים לך. כשיש לך פנים נשיות ואת צריכה ניתוח אף או אולי שיוף קטן – אז זה לא מסובך. כשאין לך פנים נשיות, אז זה נהיה הרבה יותר מורכב וקשה למצוא מישהו/י כנ/ה מקצועית שתאמר מה יתאים ומה לא.
  • יציאה כאשה – אני בהחלט מכבדת את אלו שהתחילו אתמול לקחת הורמונים והיום כבר לובשות שמלות ונועלות עקבים, מורחות איפור ויוצאות כאשה, אבל יש כאלו (כן, אני ביניהן)  שאם יתלבשו כך ויצאו החוצה, מבטי הבוז/הצחוקים, ההשפלות וכו' יגיעו מיידית (אני קוראת לזה "מצב שאני אזרוק על עצמי עגבניות רקובות"), יש כאלו שצריכות את הניתוחים כדי להיראות אשה ורק אז הן חשות מספיק בנוח לצאת כאשה. אני נדהמת מכמות הויכוחים ונסיונות שכנוע לגרום לי לצאת במצב שאני אישית לא מרוצה ממנו.

עכשיו שעברה לה שנה, אני מתכננת את החלק השני, ובחלק הזה אני:

  • עושה אפילציה לשיער פרצוף (עם כמות די אגרסיבית – בין פעם לפעמיים בשבוע)
  • טיפולי שיניים (כן, יש לי פטיש שאני מעוניינת שיהיה לי סידור של דוגמנית 🙂 )
  • אימוני קול

את זה אני מקווה לסיים עד סוף השנה האזרחית הנוכחית ואז מגיע החלק היותר קשה – ניתוחי ניוש פרצוף, אולי כמה פגישות לימוד איפור אחרי הניתוחים ויאללה – לצאת כאשה.

ובדרך אולי לספר למשפחה שאני עושה שינוי? 🙂

קשה למצוא אהבה

כולנו רוצות אהבה, מי יותר ומי פחות. יש כאלו שמחפשות בן זוג, יש כאלו שמחפשים/ות בת זוג, יש כאלו שמחפשים/ות טרנסג'נדר ויש עוד קומבינציות כמובן.

אני יכולה לשרבט איזה פוסט על כך ש"יהיה בסדר, את תמצאי אהבה, תני לזמן ולגורל לעשות את שלו", אבל אני לא איזה דודה פולניה ואני ממש לא מאמינה בכל מיני גורלות/מזלות/הורוסקופים ואני כן מאמינה שאם החיים נותנים לך לימונים, עשי מהם לימונדה.

(לשם פוסט זה אני יוצאת מתוך הנחה שטרנסג'נדר אשה מחפשת גבר, כשזה הפוך חלק מהפוסט רלוונטי).

נתחיל במשהו פשוט: הכרות. הדבר הכי בסיסי של "שלום שלום", סמול-טוק, בדיחה פה, חיוך שם – דווקא בדבר הזה רבות נופלות. בנים מנסים להתחיל עם כל דבר שזז ובאמת יש בנים שאם היה אפשר להעביר עליהם מסור עצים – אז זה היה טוב, אבל יש דווקא בנים די שווים שלא ממש יודעים להתחיל (מה לעשות, אין חוברת הדרכה לזה) ומנסים לרמוז (ושוב – הרבה מאוד בנים לא כל כך טובים בעניין רמזים והבנת ניואנסים). אם הבחור מעניין אותך (גם אם הוא לא קולע 1 ל-1 בדיוק למראה שאת מחבבת) – תני לו צ'אנס. אני לא מדברת על צ'אנס של איזו ארוחת ערב+סרט+נסיון לשלוח אלייך ידיים אלא דקות ספורות, תראי את ה"ראש" שלו (ושוב – בפעם ראשונה דברים גם מתפספסים, וכמעט אף אחד מהם אינו "מקצועי" בתשובות/בדיחות וכו') ואז תחליטי אם למרות הפספוסים אולי שווה לשוחח איתו ולוהכיר יותר – It's up to you.

החלטת לתת לו צ'אנס? אחלה. צאו לדייט או משהו.

באותו דייט – קחי את ההזדמנות לבדוק בעקיפין את הדברים החשובים לך. אם לדוגמא את טיפוס רוחני והוא נשפך מצחוק על כל דבר שמזכיר אספקט רוחני, יכול להיות שתהיה לכם בעיה בהמשך. אם את אוהבת לצאת המון ולבלות בכל מיני מועדונים והוא מעדיף 2 מסכים מולו בבית מבלי לצאת שום מקום – אז יכול להיות שתהיה לכם בעיה. אם רומנטיקה, נרות ושקיעה עושה לך את זה והוא חושב שזה בזבוז זמן – אז יש כאן בעיה.

כשזה מגיע לטרנסג'נדר – העניינים קצת מורכבים והדרך הכי בטוחה לבדוק את זה היא לראות את ההתנהגות שלו. זה לא משנה אם את MTF ויש לך למטה זין או עברת Post-OP – ההתנהגות שלו היא החשובה. כשאתם הולכים, אתם הולכים יד ביד או שהוא תופס מרחק קטן ממך? כשאתם פוגשים חבר שלו, הוא שמח לעשות ביניכם "נעים מאוד" או שהוא נבוך? האם הוא "מסתיר" אותך מהחברים שלו? האם הוא מתבלבל בין "את" ל-"אתה"? אלו בדיוק הסימנים שמראים שהוא לא ממש יודע איך "לאכול" אותך וכאן טמונות להן צרות פוטנציאליות, בל נשכח שלגברים רבים דייט עם טרנסית = הגשמת פנטזיה ותו לא, ולכן כדאי לבדוק זאת בהתחלה.

נקודה נוספת שרבות מעדיפות לעיתים להתעלם ממנה היא עניין האמינות. אם את תופסת אותו בשקרים כבר בדייטים הראשונים – אז הקשר הזה יפול בצורה כואבת. כנ"ל לגבי עניין של קנאות – את סופר קנאית והוא לא קנאי בשיט? או שתפתרו זאת ביניכם או שתמשיכי הלאה.

עוד נקודה שאני רוצה להתעכב עליה היא לא לתת לאחרים להכתיב לך דברים/תנאים/התנהגות. את עברת תהליך MTF? אם תשאלי את רוב אזרחי ישראל, היית אמורה להישאר בן ולסבול כי זה "לא מקובל", ובכל זאת עשית/את עושה את הצעדים להיות במין השני, אז כנ"ל לגבי משיכה – אם את עכשיו אשה ואת נמשכת לנשים, או שאת אפילו נמשכת לטרנסג'נדרים, SO BE IT, אל תכריחי את עצמך לעמוד בכללים אמורפיים שהחברה קבעה, כי אלה הם החיים שלך, לא של החברה.

אני יכולה להמשיך עוד ועוד ואז באמת להישמע כמו דודה פולניה..

אסכם ואומר כך: לא, את לא אשמה שאין לך בן/בת זוג. כן, יש הרבה מועמדים, פתחי עיניים, תסתובבי במקומות שונים (גם במקומות שאת לא רגילה אליהם) ותני צ'אנס. לא, לא תמיד הדמות שאת מדמיינת בראש היא באמת הדבר שיתאים לך ולפעמים דווקא ה-Geek יכול לספק אותך רגשית יותר מאשר אותו שרירי גבוה ומסוקס. הפתעות – לא חסר בחיים.

אז גם אם אין לך מישהו, זה לא אומר שמחר או מחרתיים לא יהיה לך מישהו. תיפתחי לעולם, אל תפסלי מיידית כל דבר (טוב, למעט אם זה אחד שנראה/מתנהג כמו אחד שהיית מעדיפה להיות במינזר מאשר להיות איתו) – ו… כן, אם מישהו מוצא חן בעינייך, תתחילי איתו.

גברים הם הרבה יותר "פשוטים" מנשים (והומואים נשיים). אם אצל נשים יש רבדים על רבדים בכל מה שקשור לרגש, אצל גברים בד"כ הרובד הוא שטחי, שתי גברים יעדיפו לריב מכות אחד עם השני ואחרי זה ישתו בירה כאילו לא קרה כלום ולפיכך קל "לקרוא" את הגברים.

אז קצת אופטימיות וקדימה – חייכי ותכירי 🙂

על פחדים והסרת שיער

מדי פעם אני פוגשת קרוסיות, חלקן חדשות, חלקן ותיקות – וברוב המקרים אחד הדברים שאני "קולטת" די מהר – זה השיער, וליתר דיוק, שיער גוף.

התמונה משמאל אינה של מישהי מהארץ ולכן אני מעלה אותה (היא בין כה מפורסמת כאן) – וכן, על זה אני מדברת.

כמובן שתירוצים יש מכאן עד הודעה חדשה: מה האשה/אנשים בעבודה/חברים יאמרו עליי, זה לא נוח, זה כואב, ועוד 1001 תירוצים כיד הדמיון.

והאמת? רוב התירוצים הללו חסרי אחיזה במציאות. חמודה, את רוצה לדבר על האשה? אם היא תראה אותך בתחתוני נשים וחזיה – היא תגיב בצורה היסטרית בהרבה משהיא תגיב אם היא תראה את בן זוגה חלק.

גוף חלק הוא גוף הרבה יותר נשי ומושך (אני יודעת, ישנן כאלו שנמשכות ל-Bears – ה"דובים"), וכשאת מתלבשת נשי, הבגדים יושבים עלייך הרבה יותר טוב מאשר ערימת שיער שיוצאת מהשרוול/חזה/רגליים וכו'. זה פשוט יותר אסטתי.

כיום דווקא החברה מקבלת הרבה יותר את אלו שעושים הסרת שיער (זמנית או קבועה), בין אם הוא סטרייט או גיי, בין אם הוא גברי או נשי. כל העניין הוא ממזמן במיינסטרים ואם את רוצה לך תירוצים להצתדק, את יכולה לאמר שזה גורם לך בעיות זיעה, פצעים וכו'. תהיי בטוחה שמאותו רגע השואל לא יאמר ולו מילה אחת יותר.

למי שחוששת מכאב – לא, זה לא כזה כואב. אפשר להסיר בגילוח (אם כי יש סיכון לפצעים וחתכים), אפשר שעווה (קצת, ממש טיפה כואב) וזה מחזיק הרבה יותר זמן. אפשר עם חומרים מבוססי קרטין (כמו Veet) שזה בדיוק כמו גילוח (רק אם לא שמים לזמן שזה על הגוף, אפשר לקבל סימנים "כחולים"), ויש כמובן את הלייזר (שהוא הרבה יותר אפקטיבי מכל מיני אינפרא) לפתרון קבוע.

צאו, צאו מהסרטים. האישה ברוב המקרים לא תעשה כלום (אולי היא אפילו תאהב, חוץ מזה שזה גודל תוך חודש בחזרה), החברים והעמיתים לעבודה בד"כ לא מבחינים, ובקיצור הפחדים – בראש שלכן!

על שינוי רישום המין בתעודת הזות

עו"ד רונית לירן שקד ועותרת שניה (ששמה אינו מפורסם כעת) עתרו בבג"צ באמצעות עו"ד הישאם שבאיטה על כך נגד מדינת ישראל בכך שהמדינה לא מאפשרת שינוי מין בת. הזהות אלא אך ורק אם הטרנסג'נדר שינתה את מינה בכך שביצעה ניתוח לשינוי איבר הרביה הזכרי לאיבר נשי.

תפיסה זו היא תפיסה מיושנת וכלל אינה דומה או תואמת למה שקורה במדינות כמו פורטוגל, ספרד, בריטניה, אוסטריה, גרמניה ועוד. הנה הכתבה מהעיתון שהועלתה ע"י עו"ד מיכל עדן:

הבעיה במדינה שלנו היא ששום דבר אינו זז כמו במדינות מערביות אחרות.

מין אדם אינו רק אם יש לו איבר מין זכרי או נקבע אלא מה שהוא/היא מרגישים, איך הם מבקשים שיפנו אליו/ה ואיך הם/הן מציגים/ות את עצמם/ן. לחלק לא קטן מהאנשים העניין נשמע מופרך, אחרי הכל – אם יש לך איבר מין זכרי ואתה נראה סופר-נשי, עדיין אתה צריך להיחשב כזכר (לפי דעתם), וכאן בדיוק הנקודה שרבים לא מבינים: אם אני רוצה להזדהות כנקבה, יש עליי "עול" די כבד כדי "לעבור" כאשה.

המדינה מוכנה כפשרה להציע למי שמעוניין לעבור שינוי רישום בת. הזהות לעבור דרך ועדה, וזה לא מקובל ולמען האמת, הצעה זו היא די מגוחכת לכשעצמה. מדוע שאצטרך ועדה כדי לשנות את מיני? זה הרצון שלי ומי שישלם את המחיר הוא אני ולא אף אחד אחר. אני לא צריכה אישור של אף אחד כדי להצהיר על עצמי כאשה, אחרי הכל – אני היא זו שמשלמת את המחיר!

במקום זאת, אני הייתי מציעה לעותרות להציע למדינה הסכם פשרה אחר שכבר קיים בנושא אחר ואפשר להחיל את אותו כלל גם כאן: שינוי שם. אם הינך משנה את שמך הפרטי מ-X ל-Y, השינוי מבוצע מיידית, אולם לא תוכל לשנות את שמך שוב במשך 7 שנים מיום שינוי השם. אני חושבת שהצעה כזו יכולה לרצות את הצדדים – כך המדינה יכולה להפסיק לדאוג אם מישהי "תפסה קריזה" והחליטה לשנות מין (דאגה מופרכת, אבל כך זה הראש של שמרנים רבים) -היא לא תוכל לשנות בחזרה באופן מיידי (אלא אם היא תביא אישור רפואי לכך).

אדגיש לסיום: אנחנו במאה ה-21 ואם אני יוצאת החוצה בלבוש נשי עם איפור, גם אם יש לי איבר מין גברי, זה לא אומר שאני רוצה להציג את עצמי כ"גבר". יש כאלו שלא רוצות לשנות את איבר המין מכל מיני סיבות: חשש מסיבוכים בניתוח, רצון להנות עם האיבר, או הסיבה הפשוטה שאין לי איזו שנאה/תיעוב אליו (כמו שיש לחלק מהטרנסיות האחרות), זה לא משנה. אני רוצה להציג את עצמי כאשה (או כגבר אם מדובר ב-FTM), והמדינה צריכה לכבד את זכותי ולשנות בת. הזות את סעיף המין.

פתאום כולן מופתעות (פוליטיקה)

הערה: אני מעדיפה שלא לדבר בבלוג זה על נושאים פוליטיים, אבל במקרה זה כשזה קשור לקהילה הלהטב"ית וכטרנסית בתהליכים אני אחת מהן – אז אחרוג מהעניין..

לפני מספר ימים פורסם וידאו של האתר הדתי "כיפה" ובו נשאלו חברי הבית היהודי כל מיני שאלות. אתר "כיפה" העלה וידאו שבו נשאלו חברי הכנסת של הבית היהודי לגבי נישואין חד מיניים. הנה הוידאו למי שלא ראתה:

מי כאן מופתעת מהתשובות? הייתי בטוחה שלא יהיו אנשים מופתעים. מתברר שטעיתי…

חברות וחברים יקרות ויקרים – הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וכל מפלגה דתית ימנית מחפשת לעשות משהו אחד – להפוך את המדינה הזו ליהודית בגירסה הדתיה האורתודוכסית. לא קונסרביטית, לא רפורמית או כל גירסה אחרת – אלא את הגירסה שאוהבת להיות עם הראש בקיר לפיו אם זה כתוב – אז זה "קדוש" ואם לפני 4000 שנה כתבו בתורה שמשכב של בחור עם בחור, בחור עם טרנסית (דבר שלא היה קיים אז והיהדות מתייחסת לטרנסית MTF כ-בן) – אז יש לפוצץ אותם בסלעים עד שימותו. משהו קרוב למה שיש היום באירן (שם פשוט תולים אותם מהצוואר עם חבל על מנוף – שכולם יראו).

מבחינת אותן אותן מפלגות לא תהיה שום התקדמות בהכרה של זוגות חד מיניים, ואם זה היה תלוי באותן מפלגות, הן היו עושות הכל כדי לעצור גם מצעדי גאווה, או כל עמותה שמסייעת לאנשים להתמודד עם כך שהם הומואים או לסביות או טרנסיות. הם חושבים שלהיות הומו או לסבית לדוגמא זה סתם עניין של תשומת לב, שזה כמו גרביים שאפשר להחליף, אז בקצת מאמץ אפשר לעשות הוקוס-פוקוס וההומו יהיה סטרייט וימשך לבנות והלסבית פתאום "תראה את האור" ותימשך לבנים.

מבחינה פוליטית בכל הקשור לקידום זכויות של להט"ב, החלק הימני במפה הפוליטית לא יבצע אפילו רבע צעד, ואם אתן חושבות ש"יש עתיד" יסייעו, יש לכן טעות. יאיר לפיד היום פירסם קריאה לבנט "להתנצל"…

אך הוא כנראה "שכח" שמפלגתו היא היא שהפילה את הצעת החוק של סתיו שפיר (כי כמובן שחס ושלום לעבוד עם סתיו שפיר ולהגיע להסכמות איתה על הצעת החוק. לא, הם מפילים כי הם רוצים להציע גירסה אחרת, הרבה יותר חלבית – קחו קראו את ההצעה בעצמכן – זה קובץ PDF בקישור). אנחנו בינואר 2015 – זה עבר? לא, כי "הבית היהודי" הפילו את זה.

אני יודעת שרבות מהקהילה טוענות שאפשר להתחתן חתונה אזרחית וזה לא ממש משנה השאר, וזה פשוט לא נכון. אם מחר תמצא/י את בן/בת הזוג המתאים לך ותרצו להקים בית בישראל, אינך חושב/ת שמגיע לך הזכויות כמו זוג הטרוסקסואלי? זכאות למשכנתא, ויש עוד ערימה של זכויות שמגיעים לזוגות נשואים ושאינן מגיעות לאלו שהם בהגדרה של "ידועים בציבור" לדוגמא, והזכויות האלו מגיעות לכם/ן כי גם אתן/ם משלמות מיסים כמו שאר אזרחי ישראל, ואם יש משהו שמגיע לזוג סטרייטי נשוי, הוא מגיע גם לזוגות חד מיניים!

אין לי פה כוונה לנסות לשכנע את הקוראות והקוראים לאיזו מפלגה להצביע, אך אני ממליצה לכל אחת ואחד שבחודש מרץ, שהוא/היא נמצאים/ות מאחורי הפרגוד, שיחשבו איזו מפלגה באמת רוצה לסייע להן ואיזו מפלגה מסתכלת עליה כ-סרח עודף.

אחרי חצי שנה

לפני חצי שנה הכרזתי שאני מתחילה רשמית את השינוי, ורציתי לעדכן מה קורה איתי.

תזכורת: אני בחרתי במסלול ה"איטי" – הווה אומר שאני החלטתי שאני לא יוצאת כאשה עד שאני איראה כאישה ולא כבדיחה שמתחפשת לאשה (ראיתי לא מעט כאלו), ולכן כל השינויים שאני עושה הם "מתחת לבגדים" – כלומר לא משהו שממש מבחינים בו מיד, כך שאוכל להמשיך לעבוד מבלי שלקוחותיי יבעטו בי 🙂

מבחינת הורמונים, אני לא לוקחת אנדרוקור או חוסם טסטוסטרון כלשהו, הואיל והבנתי מאחרות שזה יוצר דכאונות, אז אני רק עם אסטרופם. האינדוקרינולוגית שלי רשמה לי לקחת 2 מ"ג, אני העדפתי קצת לעקוף ולקחת בין 6-8 מ"ג (יש מספיק אתרים שמציינים שזו הכמות המומלצת). אני מודה לכל אלו שדואגות לגבי הכמות – בינתיים אני לא רואה בעיות עם זה, אדרבא, הכל מעולה.

שדיים – בהתחלה הרגשתי כאבים באזור הפטמות אבל לא ראיתי שום גדילה, אולם בחודשים האחרונים הן גדלו ואני כמעט מידה A. תרגום: אם אוריד חולצה, ישר יראו משהו אך בנים יחשבו שזה "נפיחות" של כושר. שיהיה 🙂

שערות: לייזר לייזר ולייזר. אני מבצעת הסרה אצל מורן מארק המדהימה (אני עושה את כל הגוף – יש לה אחלה מחיר לכל הגוף). כרגיל, בהסרה של שערות, מורידים שערה, צצות 3 חדשות, אז ה"מלחמה" נמשכת. מצד שני, גם בידיים וגם ברגליים אני רואה דילול די משמעותי. בפרצוף קצת פחות רואים תוצאות אבל זהו האזור עם השיעור הכי צפוף שיש בגוף, אבל אני הולכת לעשות חודש בחודשו, כך שאני מאמינה שעד הקיץ הקרוב עניין השיעור יפתר ברובו. (ולא, זה לא כואב, חוץ מבפרצוף שזה קצת כואב, ואני טיפוס שלא סובלת כאבים!)

התנהגות: ההתנהגות שלי עדיין לא ממש נשית ונשארה כמעט אותו דבר כמקודם, אך מצד שני, אני יותר מרגישה פנימית את ה"אשה" שבי. זה בא לביטוי ביותר נקיונות, תשומת לב מעט שונה לדברים שונים וכו'.

קול: נשאר אותו דבר. בנושא זה אצטרך ניתוח או אימוני קול מאסיביים. מזה אני פחות מוטרדת כי עדיין אני לא יוצאת כאשה, אבל אני מאמינה שאני לקראת פסח אתחיל באימון קול נשי או שאבצע ניתוח, אשקול את האופציות אז.

גילוי לאחרים/ות: אני מודה, עוד לא גיליתי למשפחתי שאני הולכת לעבור שינוי, ומכיוון שיש לי משפחה מה שאני קוראת "אנשי המערות", אעשה זאת הכי מאוחר שאפשר. בכל מקרה אני לא הולכת להפסיק את התהליך בגלל חששות.

ניתוחים: עשיתי שאיבת שומן אצל ד"ר מאיר כהן. יש חלק שאני מרוצה ויש חלק שאני לא. החלק שאני מרוצה – הבטן יותר שטוחה (לא לגמרי, אבל משמעותית יותר שטוחה בהשוואה לעבר). החלק שאני לא מרוצה – התחת שלי נשאר כשהיה (לשם הוזרק השומן). אני לא מחפשת שיהיה לי ישבן של קים קרדשיאן, אבל אני בהחלט חושבת "לעגל" אותו.

עוד ניתוחים שאני חושבת לעשות: לסת תחתונה, אף, סידור שיניים, שיוף מצח. אני מקווה שהשבוע אני אתחיל להיפגש עם מנתחים פלסטיים לאסוף הצעות מחיר ורעיונות. צריך לשם כך המון כסף, כך שאני לא אבצע זאת מחר בבוקר.

מותניים: בניגוד למה שחשבתי (שלא ישתנו לי מותניים) – החלו להיות לי מותניים נשיות. זה עדיין רחוק ממידות נשיות חטובות, אבל כשאני שמה עליי שמלה נשית, אני רואה את המותניים מקומרות. נייס, ותודה לאדון פרי פתאל שעודד אותי בנושא 🙂

אז זהו. חצי שנה עברה ויש בהחלט שינויים. כולי תקווה שבעדכון הבא יהיו לי חדשות הרבה יותר טובות ותמונות.

הורמונים ופרספקטיבה

בפוסט הקודם כתבתי יותר על הצד ה"טכני" של ההורמונים, והפעם אני רוצה יותר לכתוב על הצד היותר "חווייתי" של נטילת הורמונים.

כפי שכתבתי בפוסט קודם – אצל כל טרנסית זה אינדיבידואלי, כך שחלק מאלו שלוקחות יכולות להזדהות, וחלק אחר יכולות לאמר שאצלן זה לא קורה.

אתחיל מהפרספקטיבה שלי ולשם כך אספר משהו קטן על עצמי: בצעירותי, היתה לי התנהגות נשית, אולם היו לי לא מעט "היתקלויות" עם כל מיני טיפוסים אלימים שהתנהגות נשית מולן היתה גורמת להם להתעצבן ולידיים שלהם – להרביץ לי או לכל אחד אחר שלא התנהג ב"גבריות", כך שלקח לי כמה שנים להפנים שאם אני רוצה להיות נטולת כאפות/מכות/בעיטות/רדיפות – עדיף שאאמץ התנהגות יותר "גברית" (בתקופה אז לא היו גופים שיכלת להיוועץ או לקבל סיוע) וכך התחלתי "לשחק אותה" יותר גברית עד שזה פשוט השתלט עליי וההתנהגות שלי נהייתה די גברית (אם כי קצת ילדותית, אבל אני משייכת את זה ל"שארם" שיכול לסייע בהרבה מקרים 🙂 ).

כיום, אחרי שנים רבות, אני נוטלת הורמונים, ואחד השינויים שנגרמים בגלל ההורמונים הם יותר אימוץ פרספקטיבות נשיות ודברים שלא שמתי כל כך אליהן לב בעבר, מקבלים יותר פוקוס כיום. אצלי זה מתורגם ליותר היגיינה, יותר נקיון בבית, קצת יותר לשים לב מה אני לובשת (כן, עדיין כגבר…), יותר בילוי מול הראי, ובקיצור – יותר תשומת לב ל"ויז'ואל".

אם אשווה את זה למשהו יותר מוחשי: לפני ההורמונים (אגב, אני מדברת כרגע רק על הורמוני אסטרוגן, לפני נטילת חוסם, החוסם מגביר את התחושה) זה היה כמו לדבר על חוויה, אחרי נטילת ההורמונים באופן רציף – זה לחיות את החוויה.

טרנסיות רבות שהיינו נשיות עוד מגיל מאוד צעיר לא יחושו את מה שאני חשה, אך לפחות ממה שאני מבינה משיחות עם כמה מהן, אצלן תחושת ה"נשיות" גדלה פי כמה לאחר נטילת ההורמונים אך כפי שציינתי לעיל – זה אינדיבידואלי.

חוסמי טסטוסטרון מגבירים את התחושה בכמה דרגות. אם בעבר לא היית רגישה ולא היית בוכה מהעלבויות או הטרדות, הפעם לאחר נטילת החוסמים, ההדחקות (אם היו) של רגשות פשוט יתפוגגו וכאן בארצנו השוביניסטית יהיו לך לא מעט מצבים (כשתצאי כאשה) שתגיעי לרגשות שליליים ואולי לבכי בגלל התייחסות מטומטמת הן של גברים מפגרים והן של כל מיני "נשמות טובות" שבטמטומן דורכות על אחרות (כן, בקהילת הטרנסיות בארץ יש לא מעט כאלו שאימצו את סטיגמת הבלונדינית המטומטמת, ולי אין שום דבר נגד בלונדיניות. אדרבא, הייתי תקופה בעצמי בלונדינית).

אז אם את/ה חושב/ת לקחת הורמונים מבוססי אסטרוגן, קח/י בחשבון את ה-Side Effects הללו. הם יקרו בהתאם למינון שתיקח/י ולאחר תקופה, לא מחר בבוקר.

אגב, בדיוק ההיפך קורה כשנוטלים טסטוסטרון.

הורמונים

חלק חשוב והכרחי בתהליך שינוי מין הוא לקיחת הורמונים בהתאם למין היעד, כלומר אסטרוגן למי שמשנה מזכר לנקבה, וטסטוסטרון מנקבה לזכר. יש כמובן עוד תרופות נלוות (חוסמי טסטוסטרון לאלו שמשנים את מינם מזכר לנקבה – לדוגמא).

תהליך קבלת ההורמונים אינו משהו שבד"כ נכנסים לרופא, הוא שואל שאלות ומקבלים (אם כי יש מקרים שפסיכיאטרים מסויימים רושמים לעיתים הורמונים במינון התחלתי. אל תשאלו אותי מי כי אני לא זוכרת שמות). לשם כך יש לעבור תהליך שמורכב מ-4 שלבים:

  1. בשלב הראשון עליך להיפגש עם פסיכיאטר ולהסביר לו שאתם מעוניינים לעבור את התהליך. בהתאם לגילכם ולפי ההתרשמות שלו הוא יכול לתת כבר בסיום הפגישה הראשונה אישור לאינדוקרינולוג שאצלך הכל תקין מבחינה נפשית ואת באמת מעוניינת לעשות את התהליך. במקרים אחרים הוא ירצה מספר פגישות נוספות כדי להכיר ולראות האם יש באמת רצון או שזהו משהו בר חלוף. ברוב המקרים, אגב, מקבלים את האישור בלי בעיה בין בפגישה אחת או ב-2-3 פגישות.
  2. לאחר קבלת המכתב מהרופא, קובעים תור לרופא משפחה כדי שיפנה לאינדוקרינולוג. לאחר קבלת ההפניה אתם תכירו את תרבות הבירוקרטיה הישראלית שבה פגישה עם אינדוקרינולוג לוקחת בין 4-6 חודשים. אתם יכולים לחתוך את התור אם תפנו לאיכילוב ושם תשלמו כמדומני כ-300 שקלים, או שאם אתם מוכנים לשלם בערך כ-600 שקלים לפגישה פרטית עם האינדוקרינולוג, יקבלו אתכם תוך ימים ספורים. רפואה ציבורית? חה!
  3. בפגישה עם האינדוקרינולוג, הוא ישאל אתכם מספר שאלות לגבי מה אתם מחפשים בעצם (לרכוש חמוצים, פיתות ושאוורמה.. כן, תיתקלו בשאלות מפגרות מדי פעם), האם אתם מודעים שהתהליך ממש לא קל ועוד כמה שאלות ולאחר מכן הוא יתן לכם הפניה לבצע בקופת החולים שלכם בדיקות דם, ערימות של בדיקות. לאחר שתקבלו ממנו את ההפניה קבעו מיד תור שוב (התוצאות מגיעות תוך שבועיים-שלוש שבועות לאימייל). טיפ קטן: תתנחמדו לפקידה של הרופא וכך תשיגו תור למועד די קרוב.
  4. לפגישה הבאה תגיעו עם התוצאות (אם אתם רוצים, יש לו את זה כבר במחשב). סביר להניח שיבקשו ממכם לעמוד על משקל כדי לראות יחס גובה/משקל ותקבלו מרשם לקבלת הורמונים (שוב: MTF יקבלו אסטרוגן במדבקות או כדורים, וכדורים חוסמי טסטוסטרון). כאן תצוץ בעיה קטנה – יש הרבה בתי מרקחת שירצו ממכם טופס 29ג' על מנת לרכוש את ההורמונים. בקטע הזה יש לא מעט אינדוקרינולוגים ש"ימליצו" לכם שתבקרו אותם במרפאה הפרטית שלהם כדי לקבל את הטופס. העלות? בין 300-600 שקלים. המלצה שלי – תתנחמדו לרוקח. ברשתות הסופרפארם לדוגמא, לא נתקלתי ממש בדרישה לטופס זה. כן נתקלתי בדרישה בבתי מרקחת פרטיים ובבתי מרקחת של קופות החולים, ושוב – התנחמדות לאינדוקרינולוג, גלגול עיניים – עשו כל מה שצריך כדי לקבל את האישור כדי לרכוש את ההורמונים בכל מקום. (אין צורך בפגישה עם אינדוקרינולוג על מנת לחדש מלאי. רופא המשפחה יכול לעשות זאת אך הוא אינו יכול להעלות את הכמות)

אחרי שיש בידיכם את ההורמונים, חשוב לשים לב לתהליכים שקורים ולעדכן את האינדוקרינולוג. חוסמי טסטוסטרון יכולים לגרום לדכאון, עצבים, מתח ומצבי רוח שמשתנים כל מספר דקות (כמו להיות על מחטים). אם זה בעייתי, עדכנו את האינדוקרינולוג כדי שיתן פתרון חלופי או שישנה את המינון.

והנה כמה נקודות שכדאי להתייחס אליהן:

  • הורמונים לא "מורידים" שיער. ישנה האטת מה בגידול שיער גוף אולם עדיין צריך לעשות לייזר כדי להוריד את השיער בגוף ובפנים.
  • שדיים גודלים בקצב ובגודל שונה בין טרנסית לטרנסית, תלוי בגיל הטרנסית ובהתפתחות הגופנית שלה. אני מכירה טרנסיות שבקושי לקחו 2 מ"ג ליום וגדלו להן שדיים לתפארת ואחרות שלקחו גם 6 מ"ג ליום ואחרי שנה השדיים שלהן לא הגיעו אפילו למידה A. ס-ב-ל-נ-ו-ת.
  • "שוק שחור" – לא אציין שמות, אך ישנן טרנסיות שמוכרות הורמונים ללא כל פיקוח ו/או אישור וישנן כאלו המעוניינים בכך. הסיכון הוא שהלוקחת יכולה לגרום נזק לעצמה אם היא תיקח כדורים מסויימים ולכן מומלץ לעבור את המסלול האינדוקרינולוגי. זה לא כזה קשה ולא כזה מסובך.
  • התמדה – שבוע כן ושבועיים לא לקחת יכולים להשפיע לרעה על הגוף. זיכרו שבמקרה של MTF לגוף אין מהיכן ליצרן אסטרוגן ואי לקיחה רק עוצרת את ההתפתחות הגופנית. ישנן כאלו (וכותבת שורות אלו נכללת בהן) שעושות את התהליך לאט בכוונה, אך עדיין מומלץ להמשיך לקחת הורמונים. שדיים לא גודלים למידה B או C בלילה אחד ואפשר להמשיך להתלבש במין הנוכחי לאורך זמן עד שמחליטים "להעביר הילוך" בתהליך ולכן אני ממליצה בחום להמשיך לקחת כדורים גם אם את לא הולכת לצאת כאשה מחר.
  • המרשם שהאינדוקרינולוג שלך רשם נראה לך שמרני? (1-2 מ"ג אסטרוגן ליום או פחות מכך) – זה בכוונה כדי לא לגרום לגוף להיכנס ל"היסטריה". קבעו פגישה ל-3 חודשים לאחר התחלת לקיחת ההורמונים כדי שהוא יחליט אם להמשיך במינון או להגביר.
  • והנה עוד מיתוס שרבות טועות בו: כדורי אסטרוגן (כמו אסטרופם) או מדבקות אסטרוגן – בכדורים יש יותר חומר. במדבקות יש פחות והדרך שהחומר במדבקה צריך לעבור כדי להיכנס למחזור הדם מורידה עוד יותר מההשפעה. כמובן שיהיו כאלו שיאמרו שההיא שמה מדבקות והיא נראית יותר נשית כתוצאה משימוש בהן בהשוואה לזו שלקחה כדורים, ואני אענה על כך בתשובה פשוטה: השפעה מוחית. מה לעשות, המוח שלנו יש לו גם תפקיד נכבד בשינוי.
  • שינויים פיזיים בפרצוף – רלוונטי רק לצעירים (16-28 בערך), בשאר המקרים השינוי בפרצוף יהיה מזערי אם בכלל ולכן טרנסיות צעירות שרוצות כבר עכשיו לעבור ניתוחים בפרצוף, מומלץ לתת זמן להורמונים להשפיע ורק אז לחשוב על שינויים וניתוחים.

אסכם את הפוסט כך: הורמונים אכן גורמים לשינויים אולם שינויים אלו הינן אינדיבידואליים. השפעה של הורמונים במינון X תשפיע עליי בצורה אחרת ממש שתשפיע על טרנסית אחרת ולכן לא מומלץ לקחת הורמונים ב"שוק שחור". יש צורך בסבלנות ויש צורך בעדכון האינדוקרינולוג לגבי בעיות כדי שניתן יהיה לשנות את המינון או את התרופות.

רק הצלחה 🙂

עופ-טופיק: טבעונות, תרופות וטל גלבוע

מי שמכירה אותי במציאות יודעת שאני לא צפיתי ולא צופה ב"האח הגדול" (או איך שאני קוראת לזה, כמו אחרים – "הפח הגדול") – זו פצצת רייטינג מכיוון שכל התוכנית מורכבת מכך שיהיו פיצוצים ומריבות ועוד הפתעות. אנחנו כאן בארץ לא המצאנו את זה מאפס, העתקנו דווקא מה"אח" הגדול – אמריקה, רק ששם זה היה בעבר בפורמטים אחרים. זוכרים ג'רי ספרינגר וכו'?

אני אתחיל בעניין הטבעונות: לי אין שום בעיה שטל גלבוע או כל מישהו או מישהי אחרת תהיה טבעונית, שתחיה על צמחים ותשתה מים מהברז. זו הבחירה של כל אדם, אך יחד עם זאת, צריך לדעת את האמת ולא ליפול לשקרים ולהגזמות שנמצאים החל אצל מאנשים כמו גארי יורופסקי ושאר מרצים למיניהם שמנסים לשכנע אנשים שהדרך הטבעונית היא דרך הזהב…

אז נתחיל בעובדה הפשוטה: אין עדיין שום תחליף 100% לבשר. עכשיו, לפני שכל מיני נשמות טובות שולפות ציפורניים (יש לי קאטר נהדר!) – אפשר להחליף בשר ב"חלקים", כלומר ביצים ומוצרי חלב, ומוצרים אחרים שיכולים לתת B12, אבץ ואני בטוחה שנטורופתיות יכולות לתת ערימה של מוצרים שיחליפו את המקור, את הבשר. עדיין – היתרון של הבשר (ולא התעשייתי) זה שיש הכל ביחד. כמובן שיש את הטרנד של מוצרים חליפיים "בטעם" שטבעול וזוגלובק מוכרים, אבל גם לזה יש חסרונות רציניים ואפשר לקרוא על כך כאן.

אבל כל הויכוח של כן-בשר, לא-בשר ואמא'לה-שוחטים-חיות הולך להיות לא רלוונטי בעשור שנים הקרובות. מדענים כבר הצליחו לגדל בשר (אמנם בכמויות קטנות ובמחיר מאוד גבוה, אך כך תמיד ההתחלות) ובשנים הקרובות יעבדו על התאמת הטעם והמרקם להיות עד 100% כמו המקור, ואז הצמחוניים/ות שבינינו יהיו בדילמה. הבשר בתמונה משמאל – תוצר של מעבדה, שום חיה לא נהרגה עבורו, אז עניין המצפון נמחק. תאכל/י או לא תאכלי?

מכאן לשטות הבאה שמגיעה מכל מיני טבעוניות למיניהן: ניסויי איפור על בעלי חיים, והטענה הזו מתה כמו שסדאם חוסיין מת והיא לא רלוונטית. בשנות ה-90 הפסיקו רוב מוחלט של חברות האיפור הגדולות (לוריאל, רבלון, לנקום, אסתי לאודר, MAC וחברות נוספות) את כל הניסויים בבעלי החיים וכיום הכל רץ על סימולציות ממוחשבות. חלק מהחברות (כולל לוריאל) כן המשיכו בניסויים לבעלי חיים עם מוצרים שיועדו לשוק הסיני (הממשלה הסינית חייבה זאת) אולם נכון ללפני חודש, הממשל הסיני ביטל את הדרישה וכל החברות הנ"ל הפסיקו עם הניסויים הנ"ל הואיל וסין היתה היחידה שדורשת זאת. אגב, ארגון PETA משום מה עדיין לא עדכן את הרשימות שלו.

ומכאן לניסויי תרופות בבעלי חיים – כן, יש עדיין ניסויים בבעלי חיים אולם כל חברת תרופות יכולה להראות לכם שאם אין ניסויים ותוצאות, אין אישור FDA ואין מכירות. גם כאן, תחום הסימולציות הממוחשבות הולך וגדל (ומבחינת החברות הן תעדפנה שיהיה פתרון כזה. הרבה יותר זול להתמודד עם חוות שרתים שנותנים תוצאות הרבה יותר מדוייקות מאשר עם חוות חיות) ויקח זמן עד שניסויים אלו יופסקו, כי מדובר בחברות מאוד שמרניות ואיטיות.

אני יכולה להוסיף פה עוד 20 נושאים כמו ויתור על חיסונים, טיפולים אלטרנטיביים, מיסטיקה, ירקות אורגניים, "הסוד" ושאר שטויות מטומטמות שאנשים רבים נופלים בהם. מי שהוא/יא מספיק מטומטם/ת ולא בודק/ת מבחינה מדעית לאן הוא/יא נכנס/ת, אז זו בעיה שלו/ה והכסף שלו/ה נשרפ/ת.

אה, ומי שתוהה מה אני מבחינת צמחונות וכו' – התמונה הבאה תעזור 🙂

Carlos Studio, Inc. 933 Fielder Avenue NW Atlanta, GA 30318 (404) 892-2334

ש ו מ נ י ם

תקציר הפרקים הקודמים: חשבתי לבצע ניתוח לשאיבת שומן ולהזריק אותו לשדיים, רק שהתברר לי בסופו של דבר שאם אזריק לשדיים, זה לא יחזיק הרבה זמן מעמד ובסופו של דבר אצטרך להכניס שתלי סיליקון בין כה (אם אני מעוניינת בשדיים מעבר למידה B CUP, ואני כ-מ-ו-ב-ן שרוצה C.. או שאולי D? טוב, אני די רחוקה מזה כרגע בין כה…)

בסופו של דבר החלטתי לבצע שאיבה והזרקה ל.. ישבן.

אז עברתי את הניתוחיישן עם טשטוש (מה זה טשטוש, המנתח אמר שנרדמתי כמו שק תפוחי אדמה.. נו בוודאי – תנו לי מיטה ו-3 דקות לא לזוז, אני נהפכת לבטטה!)

אחרי הניתוח "ביליתי" את שלושת שבועות האחרונים עם תחבושת לחץ בבטן. מבחינת כאבים? לא ממש, חוץ מהרגע שאת רוצה לנעול נעליים או עקבים. רוצה לשרוך או לסגור את הסוגר של העקב? הו – אז הכאבים מגיעים לביקור במכה! יושבת עם מכנס צמוד או ג'ינס? גם שם הכאבים יבואו לביקור, במיוחד אם את רוכנת לכיון מסך מחשב או שאת אוכלת.. כיף, לא?

אז איך זה נראה? כרגע הבטן התחתונה שלי מוצקת כמו אבן ונפוחה כמו חודש רביעי להריון, ולפי הרופא – זה אמור לרדת לכיוון הישבן במהלך החודש + הקרוב. איך? אין לי מושג, אבל אני מחכה…

האם זה היה שווה את זה? תלוי…

כרגע מבחינת בטן עליונה זה נראה לא רע בכלל (ואם יש למישהי גוף נשי אז התוצאות עליה מאוד יעודדו אותה לעבור לחולצות בטן). הבטן התחתונה … לא נראה מעודד כרגע, נמתין לתוצאה הסופית.

האם אמליץ למישהי לעשות זאת? אני אמליץ לה קודם כל לבקר במכון הכושר הקרוב ואם יש מאמן חתיך ויש לה סבלנות וכושר התמדה – שתשרוף באימונים את השומן. באימון זה בלי כאבי תופת, ואימון של חודשיים יכול להראות תוצאות מעולות.

אני לא ממליצה את הניתוח כ"פתרון קסם" לכל אחת שחיה מסביב למקרר. אי אפשר לעשות ניתוח שאיבה, לחזור לאכול בכמויות היסטריות וכשהשומן חוזר לרוץ לניתוח חוזר. הניתוחים האלו גם יקרים וגם לא יכולים להתבצע במרווח של חודשים.

אז עכשיו נותר לי לחכות חודש והחל מהיום אני ללא תחבושת לחץ. האם זה יותר קל כרגע? לא ממש. עדיין כשאני שוכבת, אני מרגישה כמו משקולת בבטן ובצדדים. NOT FUN. כמובן שזה אומר שלחודש הקרוב אין שום פעילות מינית (כל פעילות שמזיזה באגרסיביות את שרירי הבטן כרגע – והכאבים מגיעים במהירות).

לכן, חברותיי הטרנסיות היקרות, אם אריאלה מהפיס התקשרה אליכן או שיש לכן כסף ו/או שוגר דדי ואתן חושבות על שינויים קוסמטיים – תתרכזו מהציצי ומעלה.