לפני חצי שנה הכרזתי שאני מתחילה רשמית את השינוי, ורציתי לעדכן מה קורה איתי.

תזכורת: אני בחרתי במסלול ה"איטי" – הווה אומר שאני החלטתי שאני לא יוצאת כאשה עד שאני איראה כאישה ולא כבדיחה שמתחפשת לאשה (ראיתי לא מעט כאלו), ולכן כל השינויים שאני עושה הם "מתחת לבגדים" – כלומר לא משהו שממש מבחינים בו מיד, כך שאוכל להמשיך לעבוד מבלי שלקוחותיי יבעטו בי 🙂

מבחינת הורמונים, אני לא לוקחת אנדרוקור או חוסם טסטוסטרון כלשהו, הואיל והבנתי מאחרות שזה יוצר דכאונות, אז אני רק עם אסטרופם. האינדוקרינולוגית שלי רשמה לי לקחת 2 מ"ג, אני העדפתי קצת לעקוף ולקחת בין 6-8 מ"ג (יש מספיק אתרים שמציינים שזו הכמות המומלצת). אני מודה לכל אלו שדואגות לגבי הכמות – בינתיים אני לא רואה בעיות עם זה, אדרבא, הכל מעולה.

שדיים – בהתחלה הרגשתי כאבים באזור הפטמות אבל לא ראיתי שום גדילה, אולם בחודשים האחרונים הן גדלו ואני כמעט מידה A. תרגום: אם אוריד חולצה, ישר יראו משהו אך בנים יחשבו שזה "נפיחות" של כושר. שיהיה 🙂

שערות: לייזר לייזר ולייזר. אני מבצעת הסרה אצל מורן מארק המדהימה (אני עושה את כל הגוף – יש לה אחלה מחיר לכל הגוף). כרגיל, בהסרה של שערות, מורידים שערה, צצות 3 חדשות, אז ה"מלחמה" נמשכת. מצד שני, גם בידיים וגם ברגליים אני רואה דילול די משמעותי. בפרצוף קצת פחות רואים תוצאות אבל זהו האזור עם השיעור הכי צפוף שיש בגוף, אבל אני הולכת לעשות חודש בחודשו, כך שאני מאמינה שעד הקיץ הקרוב עניין השיעור יפתר ברובו. (ולא, זה לא כואב, חוץ מבפרצוף שזה קצת כואב, ואני טיפוס שלא סובלת כאבים!)

התנהגות: ההתנהגות שלי עדיין לא ממש נשית ונשארה כמעט אותו דבר כמקודם, אך מצד שני, אני יותר מרגישה פנימית את ה"אשה" שבי. זה בא לביטוי ביותר נקיונות, תשומת לב מעט שונה לדברים שונים וכו'.

קול: נשאר אותו דבר. בנושא זה אצטרך ניתוח או אימוני קול מאסיביים. מזה אני פחות מוטרדת כי עדיין אני לא יוצאת כאשה, אבל אני מאמינה שאני לקראת פסח אתחיל באימון קול נשי או שאבצע ניתוח, אשקול את האופציות אז.

גילוי לאחרים/ות: אני מודה, עוד לא גיליתי למשפחתי שאני הולכת לעבור שינוי, ומכיוון שיש לי משפחה מה שאני קוראת "אנשי המערות", אעשה זאת הכי מאוחר שאפשר. בכל מקרה אני לא הולכת להפסיק את התהליך בגלל חששות.

ניתוחים: עשיתי שאיבת שומן אצל ד"ר מאיר כהן. יש חלק שאני מרוצה ויש חלק שאני לא. החלק שאני מרוצה – הבטן יותר שטוחה (לא לגמרי, אבל משמעותית יותר שטוחה בהשוואה לעבר). החלק שאני לא מרוצה – התחת שלי נשאר כשהיה (לשם הוזרק השומן). אני לא מחפשת שיהיה לי ישבן של קים קרדשיאן, אבל אני בהחלט חושבת "לעגל" אותו.

עוד ניתוחים שאני חושבת לעשות: לסת תחתונה, אף, סידור שיניים, שיוף מצח. אני מקווה שהשבוע אני אתחיל להיפגש עם מנתחים פלסטיים לאסוף הצעות מחיר ורעיונות. צריך לשם כך המון כסף, כך שאני לא אבצע זאת מחר בבוקר.

מותניים: בניגוד למה שחשבתי (שלא ישתנו לי מותניים) – החלו להיות לי מותניים נשיות. זה עדיין רחוק ממידות נשיות חטובות, אבל כשאני שמה עליי שמלה נשית, אני רואה את המותניים מקומרות. נייס, ותודה לאדון פרי פתאל שעודד אותי בנושא 🙂

אז זהו. חצי שנה עברה ויש בהחלט שינויים. כולי תקווה שבעדכון הבא יהיו לי חדשות הרבה יותר טובות ותמונות.

בפוסט הקודם כתבתי יותר על הצד ה"טכני" של ההורמונים, והפעם אני רוצה יותר לכתוב על הצד היותר "חווייתי" של נטילת הורמונים.

כפי שכתבתי בפוסט קודם – אצל כל טרנסית זה אינדיבידואלי, כך שחלק מאלו שלוקחות יכולות להזדהות, וחלק אחר יכולות לאמר שאצלן זה לא קורה.

אתחיל מהפרספקטיבה שלי ולשם כך אספר משהו קטן על עצמי: בצעירותי, היתה לי התנהגות נשית, אולם היו לי לא מעט "היתקלויות" עם כל מיני טיפוסים אלימים שהתנהגות נשית מולן היתה גורמת להם להתעצבן ולידיים שלהם – להרביץ לי או לכל אחד אחר שלא התנהג ב"גבריות", כך שלקח לי כמה שנים להפנים שאם אני רוצה להיות נטולת כאפות/מכות/בעיטות/רדיפות – עדיף שאאמץ התנהגות יותר "גברית" (בתקופה אז לא היו גופים שיכלת להיוועץ או לקבל סיוע) וכך התחלתי "לשחק אותה" יותר גברית עד שזה פשוט השתלט עליי וההתנהגות שלי נהייתה די גברית (אם כי קצת ילדותית, אבל אני משייכת את זה ל"שארם" שיכול לסייע בהרבה מקרים 🙂 ).

כיום, אחרי שנים רבות, אני נוטלת הורמונים, ואחד השינויים שנגרמים בגלל ההורמונים הם יותר אימוץ פרספקטיבות נשיות ודברים שלא שמתי כל כך אליהן לב בעבר, מקבלים יותר פוקוס כיום. אצלי זה מתורגם ליותר היגיינה, יותר נקיון בבית, קצת יותר לשים לב מה אני לובשת (כן, עדיין כגבר…), יותר בילוי מול הראי, ובקיצור – יותר תשומת לב ל"ויז'ואל".

אם אשווה את זה למשהו יותר מוחשי: לפני ההורמונים (אגב, אני מדברת כרגע רק על הורמוני אסטרוגן, לפני נטילת חוסם, החוסם מגביר את התחושה) זה היה כמו לדבר על חוויה, אחרי נטילת ההורמונים באופן רציף – זה לחיות את החוויה.

טרנסיות רבות שהיינו נשיות עוד מגיל מאוד צעיר לא יחושו את מה שאני חשה, אך לפחות ממה שאני מבינה משיחות עם כמה מהן, אצלן תחושת ה"נשיות" גדלה פי כמה לאחר נטילת ההורמונים אך כפי שציינתי לעיל – זה אינדיבידואלי.

חוסמי טסטוסטרון מגבירים את התחושה בכמה דרגות. אם בעבר לא היית רגישה ולא היית בוכה מהעלבויות או הטרדות, הפעם לאחר נטילת החוסמים, ההדחקות (אם היו) של רגשות פשוט יתפוגגו וכאן בארצנו השוביניסטית יהיו לך לא מעט מצבים (כשתצאי כאשה) שתגיעי לרגשות שליליים ואולי לבכי בגלל התייחסות מטומטמת הן של גברים מפגרים והן של כל מיני "נשמות טובות" שבטמטומן דורכות על אחרות (כן, בקהילת הטרנסיות בארץ יש לא מעט כאלו שאימצו את סטיגמת הבלונדינית המטומטמת, ולי אין שום דבר נגד בלונדיניות. אדרבא, הייתי תקופה בעצמי בלונדינית).

אז אם את/ה חושב/ת לקחת הורמונים מבוססי אסטרוגן, קח/י בחשבון את ה-Side Effects הללו. הם יקרו בהתאם למינון שתיקח/י ולאחר תקופה, לא מחר בבוקר.

אגב, בדיוק ההיפך קורה כשנוטלים טסטוסטרון.

חלק חשוב והכרחי בתהליך שינוי מין הוא לקיחת הורמונים בהתאם למין היעד, כלומר אסטרוגן למי שמשנה מזכר לנקבה, וטסטוסטרון מנקבה לזכר. יש כמובן עוד תרופות נלוות (חוסמי טסטוסטרון לאלו שמשנים את מינם מזכר לנקבה – לדוגמא).

תהליך קבלת ההורמונים אינו משהו שבד"כ נכנסים לרופא, הוא שואל שאלות ומקבלים (אם כי יש מקרים שפסיכיאטרים מסויימים רושמים לעיתים הורמונים במינון התחלתי. אל תשאלו אותי מי כי אני לא זוכרת שמות). לשם כך יש לעבור תהליך שמורכב מ-4 שלבים:

1. בשלב הראשון עליך להיפגש עם פסיכיאטר ולהסביר לו שאתם מעוניינים לעבור את התהליך. בהתאם לגילכם ולפי ההתרשמות שלו הוא יכול לתת כבר בסיום הפגישה הראשונה אישור לאינדוקרינולוג שאצלך הכל תקין מבחינה נפשית ואת באמת מעוניינת לעשות את התהליך. במקרים אחרים הוא ירצה מספר פגישות נוספות כדי להכיר ולראות האם יש באמת רצון או שזהו משהו בר חלוף. ברוב המקרים, אגב, מקבלים את האישור בלי בעיה בין בפגישה אחת או ב-2-3 פגישות.
2. לאחר קבלת המכתב מהרופא, קובעים תור לרופא משפחה כדי שיפנה לאינדוקרינולוג. לאחר קבלת ההפניה אתם תכירו את תרבות הבירוקרטיה הישראלית שבה פגישה עם אינדוקרינולוג לוקחת בין 4-6 חודשים. אתם יכולים לחתוך את התור אם תפנו לאיכילוב ושם תשלמו כמדומני כ-300 שקלים, או שאם אתם מוכנים לשלם בערך כ-600 שקלים לפגישה פרטית עם האינדוקרינולוג, יקבלו אתכם תוך ימים ספורים. רפואה ציבורית? חה!
3. בפגישה עם האינדוקרינולוג, הוא ישאל אתכם מספר שאלות לגבי מה אתם מחפשים בעצם (לרכוש חמוצים, פיתות ושאוורמה.. כן, תיתקלו בשאלות מפגרות מדי פעם), האם אתם מודעים שהתהליך ממש לא קל ועוד כמה שאלות ולאחר מכן הוא יתן לכם הפניה לבצע בקופת החולים שלכם בדיקות דם, ערימות של בדיקות. לאחר שתקבלו ממנו את ההפניה קבעו מיד תור שוב (התוצאות מגיעות תוך שבועיים-שלוש שבועות לאימייל). טיפ קטן: תתנחמדו לפקידה של הרופא וכך תשיגו תור למועד די קרוב.
4. לפגישה הבאה תגיעו עם התוצאות (אם אתם רוצים, יש לו את זה כבר במחשב). סביר להניח שיבקשו ממכם לעמוד על משקל כדי לראות יחס גובה/משקל ותקבלו מרשם לקבלת הורמונים (שוב: MTF יקבלו אסטרוגן במדבקות או כדורים, וכדורים חוסמי טסטוסטרון). כאן תצוץ בעיה קטנה – יש הרבה בתי מרקחת שירצו ממכם טופס 29ג' על מנת לרכוש את ההורמונים. בקטע הזה יש לא מעט אינדוקרינולוגים ש"ימליצו" לכם שתבקרו אותם במרפאה הפרטית שלהם כדי לקבל את הטופס. העלות? בין 300-600 שקלים. המלצה שלי – תתנחמדו לרוקח. ברשתות הסופרפארם לדוגמא, לא נתקלתי ממש בדרישה לטופס זה. כן נתקלתי בדרישה בבתי מרקחת פרטיים ובבתי מרקחת של קופות החולים, ושוב – התנחמדות לאינדוקרינולוג, גלגול עיניים – עשו כל מה שצריך כדי לקבל את האישור כדי לרכוש את ההורמונים בכל מקום. (אין צורך בפגישה עם אינדוקרינולוג על מנת לחדש מלאי. רופא המשפחה יכול לעשות זאת אך הוא אינו יכול להעלות את הכמות)

אחרי שיש בידיכם את ההורמונים, חשוב לשים לב לתהליכים שקורים ולעדכן את האינדוקרינולוג. חוסמי טסטוסטרון יכולים לגרום לדכאון, עצבים, מתח ומצבי רוח שמשתנים כל מספר דקות (כמו להיות על מחטים). אם זה בעייתי, עדכנו את האינדוקרינולוג כדי שיתן פתרון חלופי או שישנה את המינון.

והנה כמה נקודות שכדאי להתייחס אליהן:

• הורמונים לא "מורידים" שיער. ישנה האטת מה בגידול שיער גוף אולם עדיין צריך לעשות לייזר כדי להוריד את השיער בגוף ובפנים.
• שדיים גודלים בקצב ובגודל שונה בין טרנסית לטרנסית, תלוי בגיל הטרנסית ובהתפתחות הגופנית שלה. אני מכירה טרנסיות שבקושי לקחו 2 מ"ג ליום וגדלו להן שדיים לתפארת ואחרות שלקחו גם 6 מ"ג ליום ואחרי שנה השדיים שלהן לא הגיעו אפילו למידה A. ס-ב-ל-נ-ו-ת.
• "שוק שחור" – לא אציין שמות, אך ישנן טרנסיות שמוכרות הורמונים ללא כל פיקוח ו/או אישור וישנן כאלו המעוניינים בכך. הסיכון הוא שהלוקחת יכולה לגרום נזק לעצמה אם היא תיקח כדורים מסויימים ולכן מומלץ לעבור את המסלול האינדוקרינולוגי. זה לא כזה קשה ולא כזה מסובך.
• התמדה – שבוע כן ושבועיים לא לקחת יכולים להשפיע לרעה על הגוף. זיכרו שבמקרה של MTF לגוף אין מהיכן ליצרן אסטרוגן ואי לקיחה רק עוצרת את ההתפתחות הגופנית. ישנן כאלו (וכותבת שורות אלו נכללת בהן) שעושות את התהליך לאט בכוונה, אך עדיין מומלץ להמשיך לקחת הורמונים. שדיים לא גודלים למידה B או C בלילה אחד ואפשר להמשיך להתלבש במין הנוכחי לאורך זמן עד שמחליטים "להעביר הילוך" בתהליך ולכן אני ממליצה בחום להמשיך לקחת כדורים גם אם את לא הולכת לצאת כאשה מחר.
• המרשם שהאינדוקרינולוג שלך רשם נראה לך שמרני? (1-2 מ"ג אסטרוגן ליום או פחות מכך) – זה בכוונה כדי לא לגרום לגוף להיכנס ל"היסטריה". קבעו פגישה ל-3 חודשים לאחר התחלת לקיחת ההורמונים כדי שהוא יחליט אם להמשיך במינון או להגביר.
• והנה עוד מיתוס שרבות טועות בו: כדורי אסטרוגן (כמו אסטרופם) או מדבקות אסטרוגן – בכדורים יש יותר חומר. במדבקות יש פחות והדרך שהחומר במדבקה צריך לעבור כדי להיכנס למחזור הדם מורידה עוד יותר מההשפעה. כמובן שיהיו כאלו שיאמרו שההיא שמה מדבקות והיא נראית יותר נשית כתוצאה משימוש בהן בהשוואה לזו שלקחה כדורים, ואני אענה על כך בתשובה פשוטה: השפעה מוחית. מה לעשות, המוח שלנו יש לו גם תפקיד נכבד בשינוי.
• שינויים פיזיים בפרצוף – רלוונטי רק לצעירים (16-28 בערך), בשאר המקרים השינוי בפרצוף יהיה מזערי אם בכלל ולכן טרנסיות צעירות שרוצות כבר עכשיו לעבור ניתוחים בפרצוף, מומלץ לתת זמן להורמונים להשפיע ורק אז לחשוב על שינויים וניתוחים.

אסכם את הפוסט כך: הורמונים אכן גורמים לשינויים אולם שינויים אלו הינן אינדיבידואליים. השפעה של הורמונים במינון X תשפיע עליי בצורה אחרת ממש שתשפיע על טרנסית אחרת ולכן לא מומלץ לקחת הורמונים ב"שוק שחור". יש צורך בסבלנות ויש צורך בעדכון האינדוקרינולוג לגבי בעיות כדי שניתן יהיה לשנות את המינון או את התרופות.

רק הצלחה 🙂

מי שמכירה אותי במציאות יודעת שאני לא צפיתי ולא צופה ב"האח הגדול" (או איך שאני קוראת לזה, כמו אחרים – "הפח הגדול") – זו פצצת רייטינג מכיוון שכל התוכנית מורכבת מכך שיהיו פיצוצים ומריבות ועוד הפתעות. אנחנו כאן בארץ לא המצאנו את זה מאפס, העתקנו דווקא מה"אח" הגדול – אמריקה, רק ששם זה היה בעבר בפורמטים אחרים. זוכרים ג'רי ספרינגר וכו'?

אני אתחיל בעניין הטבעונות: לי אין שום בעיה שטל גלבוע או כל מישהו או מישהי אחרת תהיה טבעונית, שתחיה על צמחים ותשתה מים מהברז. זו הבחירה של כל אדם, אך יחד עם זאת, צריך לדעת את האמת ולא ליפול לשקרים ולהגזמות שנמצאים החל אצל מאנשים כמו גארי יורופסקי ושאר מרצים למיניהם שמנסים לשכנע אנשים שהדרך הטבעונית היא דרך הזהב…

אז נתחיל בעובדה הפשוטה: אין עדיין שום תחליף 100% לבשר. עכשיו, לפני שכל מיני נשמות טובות שולפות ציפורניים (יש לי קאטר נהדר!) – אפשר להחליף בשר ב"חלקים", כלומר ביצים ומוצרי חלב, ומוצרים אחרים שיכולים לתת B12, אבץ ואני בטוחה שנטורופתיות יכולות לתת ערימה של מוצרים שיחליפו את המקור, את הבשר. עדיין – היתרון של הבשר (ולא התעשייתי) זה שיש הכל ביחד. כמובן שיש את הטרנד של מוצרים חליפיים "בטעם" שטבעול וזוגלובק מוכרים, אבל גם לזה יש חסרונות רציניים ואפשר לקרוא על כך כאן.

אבל כל הויכוח של כן-בשר, לא-בשר ואמא'לה-שוחטים-חיות הולך להיות לא רלוונטי בעשור שנים הקרובות. מדענים כבר הצליחו לגדל בשר (אמנם בכמויות קטנות ובמחיר מאוד גבוה, אך כך תמיד ההתחלות) ובשנים הקרובות יעבדו על התאמת הטעם והמרקם להיות עד 100% כמו המקור, ואז הצמחוניים/ות שבינינו יהיו בדילמה. הבשר בתמונה משמאל – תוצר של מעבדה, שום חיה לא נהרגה עבורו, אז עניין המצפון נמחק. תאכל/י או לא תאכלי?

מכאן לשטות הבאה שמגיעה מכל מיני טבעוניות למיניהן: ניסויי איפור על בעלי חיים, והטענה הזו מתה כמו שסדאם חוסיין מת והיא לא רלוונטית. בשנות ה-90 הפסיקו רוב מוחלט של חברות האיפור הגדולות (לוריאל, רבלון, לנקום, אסתי לאודר, MAC וחברות נוספות) את כל הניסויים בבעלי החיים וכיום הכל רץ על סימולציות ממוחשבות. חלק מהחברות (כולל לוריאל) כן המשיכו בניסויים לבעלי חיים עם מוצרים שיועדו לשוק הסיני (הממשלה הסינית חייבה זאת) אולם נכון ללפני חודש, הממשל הסיני ביטל את הדרישה וכל החברות הנ"ל הפסיקו עם הניסויים הנ"ל הואיל וסין היתה היחידה שדורשת זאת. אגב, ארגון PETA משום מה עדיין לא עדכן את הרשימות שלו.

ומכאן לניסויי תרופות בבעלי חיים – כן, יש עדיין ניסויים בבעלי חיים אולם כל חברת תרופות יכולה להראות לכם שאם אין ניסויים ותוצאות, אין אישור FDA ואין מכירות. גם כאן, תחום הסימולציות הממוחשבות הולך וגדל (ומבחינת החברות הן תעדפנה שיהיה פתרון כזה. הרבה יותר זול להתמודד עם חוות שרתים שנותנים תוצאות הרבה יותר מדוייקות מאשר עם חוות חיות) ויקח זמן עד שניסויים אלו יופסקו, כי מדובר בחברות מאוד שמרניות ואיטיות.

אני יכולה להוסיף פה עוד 20 נושאים כמו ויתור על חיסונים, טיפולים אלטרנטיביים, מיסטיקה, ירקות אורגניים, "הסוד" ושאר שטויות מטומטמות שאנשים רבים נופלים בהם. מי שהוא/יא מספיק מטומטם/ת ולא בודק/ת מבחינה מדעית לאן הוא/יא נכנס/ת, אז זו בעיה שלו/ה והכסף שלו/ה נשרפ/ת.

אה, ומי שתוהה מה אני מבחינת צמחונות וכו' – התמונה הבאה תעזור 🙂

תקציר הפרקים הקודמים: חשבתי לבצע ניתוח לשאיבת שומן ולהזריק אותו לשדיים, רק שהתברר לי בסופו של דבר שאם אזריק לשדיים, זה לא יחזיק הרבה זמן מעמד ובסופו של דבר אצטרך להכניס שתלי סיליקון בין כה (אם אני מעוניינת בשדיים מעבר למידה B CUP, ואני כ-מ-ו-ב-ן שרוצה C.. או שאולי D? טוב, אני די רחוקה מזה כרגע בין כה…)

בסופו של דבר החלטתי לבצע שאיבה והזרקה ל.. ישבן.

אז עברתי את הניתוחיישן עם טשטוש (מה זה טשטוש, המנתח אמר שנרדמתי כמו שק תפוחי אדמה.. נו בוודאי – תנו לי מיטה ו-3 דקות לא לזוז, אני נהפכת לבטטה!)

אחרי הניתוח "ביליתי" את שלושת שבועות האחרונים עם תחבושת לחץ בבטן. מבחינת כאבים? לא ממש, חוץ מהרגע שאת רוצה לנעול נעליים או עקבים. רוצה לשרוך או לסגור את הסוגר של העקב? הו – אז הכאבים מגיעים לביקור במכה! יושבת עם מכנס צמוד או ג'ינס? גם שם הכאבים יבואו לביקור, במיוחד אם את רוכנת לכיון מסך מחשב או שאת אוכלת.. כיף, לא?

אז איך זה נראה? כרגע הבטן התחתונה שלי מוצקת כמו אבן ונפוחה כמו חודש רביעי להריון, ולפי הרופא – זה אמור לרדת לכיוון הישבן במהלך החודש + הקרוב. איך? אין לי מושג, אבל אני מחכה…

האם זה היה שווה את זה? תלוי…

כרגע מבחינת בטן עליונה זה נראה לא רע בכלל (ואם יש למישהי גוף נשי אז התוצאות עליה מאוד יעודדו אותה לעבור לחולצות בטן). הבטן התחתונה … לא נראה מעודד כרגע, נמתין לתוצאה הסופית.

האם אמליץ למישהי לעשות זאת? אני אמליץ לה קודם כל לבקר במכון הכושר הקרוב ואם יש מאמן חתיך ויש לה סבלנות וכושר התמדה – שתשרוף באימונים את השומן. באימון זה בלי כאבי תופת, ואימון של חודשיים יכול להראות תוצאות מעולות.

אני לא ממליצה את הניתוח כ"פתרון קסם" לכל אחת שחיה מסביב למקרר. אי אפשר לעשות ניתוח שאיבה, לחזור לאכול בכמויות היסטריות וכשהשומן חוזר לרוץ לניתוח חוזר. הניתוחים האלו גם יקרים וגם לא יכולים להתבצע במרווח של חודשים.

אז עכשיו נותר לי לחכות חודש והחל מהיום אני ללא תחבושת לחץ. האם זה יותר קל כרגע? לא ממש. עדיין כשאני שוכבת, אני מרגישה כמו משקולת בבטן ובצדדים. NOT FUN. כמובן שזה אומר שלחודש הקרוב אין שום פעילות מינית (כל פעילות שמזיזה באגרסיביות את שרירי הבטן כרגע – והכאבים מגיעים במהירות).

לכן, חברותיי הטרנסיות היקרות, אם אריאלה מהפיס התקשרה אליכן או שיש לכן כסף ו/או שוגר דדי ואתן חושבות על שינויים קוסמטיים – תתרכזו מהציצי ומעלה.

בפוסט הקודם פרסמתי שאני רוצה לעשות שאיבת שומן ואת השומן להזריק לחזה שיצא שדיים. הסברתי מדוע חשובות לי שדיים כבר עכשיו עוד לפני שסיימתי תהליכים אחרים (שיער פרצוף, קול וכו').

הבעיה היחידה שהיתה לי עם הזרקת השדיים, זה שאין לי מושג ירוק איך זה יראה עליי. מנתחים פלסטיים רבים מחזיקים מערכות להדמיה של לפני ואחרי, אבל הזרקת שומן? כל תמונה שתינתן ע"י הסימולציה תהיה שקרית.

מי שבאו לעזרתי היו דווקא כמה חבר'ה פיסיקאים רציניים שנמצאים בטכניון ומכירים אותי מעבודות משותפות קודמות. אחד מהם קורא את הבלוג הזה והוא החליט לעזור לי עם סימולציה ממוחשבת מבוססת מספרים. נתתי לו כל פרט שצריך (היקף חזה, מה מידת ה"שדיים" שלי כרגע, כמה לחץ מפעיל ה-Binder ולכמה שעות אשים אותו ועוד ועוד…)

אותו בחור לקח את המספרים, השתמש בתוכנות שונות וחישב לי איך זה יראה עליי כאשר המצב האידיאלי הוא שהפיטמה נמצאת בקו ישר (90 מעלות) ומצב גרוע היא שהפיטמה "אומרת בוקר טוב לריצפה" (כלומר 135 מעלות ומעלה). החישובים לקחו כמה ימים ולבסוף הוא שלח לי את כל הטבלאות והמספרים, סידרתי אותם והתוצאה … לא משהו

וזה בלשון המעטה!

מסתבר ששדיים שאינם מלאים בחומר יציב ולא נספג (כמו סיליקון) או שאינם חזה טבעי לחלוטין, השומן שיוזרק יספג בגוף די מהר. כך לדוגמא אצלי המנתח רצה להכניס 500CC לכל צד, אבל לפי החישוב, לאחר בערך 42.6 ימים, גודל החזה שלי ירד ל-פחות מ-200CC. אז לא מספיק שאצטרך לשבור את הראש איך להימנע מפאדיחות בחוץ (500CC זה מאוד בולט, גם עם Binder וגם כשמעל ה-Binder יש חזיית ספורט קטנה), זה גם יעלם ואז אצטרך לשלם מחדש יותר מאוחר על השתלת סיליקון.. אני אמנם עובדת בתחום ההיי-טק, אבל אין לי Sugar Daddy שיממן לי הרפתקאות ונסיונות..

לפיכך החלטתי שאם כבר שואבים, אז במקום לזרוק, שיכניס את זה ללחיי הישבן (מה שנקרא "ישבן ברזילאי"). היתרון? אין מה להסתיר אם את לובשת ג'ינס, זה לא ממש בולט והכי חשוב – כבר לאחר הטיפול אפשר לשבת בלי שום בעיה ושום כאב, וזה מה שאני עושה כרגע.

אמרתי "שום כאב"? התכוונתי ל-12-16 שעות הראשונות לאחר הניתוח, שהגוף לא מבין עדיין מה קרה, אבל אחרי 24 שעות הגוף בהחלט מבין שדברים קיבלו רילוקיישן – והכאבים מגיעים ומתגברים עד ליום השלישי שבו הכאבים הם הכי חזקים, כך שאם את מתכננת שאיבת שומן, קפצי לרופא המשפחה ובקשי מרשם לקודאין 15 מ"ג או יותר, ואם את עושה שאיבת שומן ויש לך עבודה, עדיף שתתכנני לעשות אותה ביום ג' כך שהכאבים החזקים יגיעו ביום שאת לא עובדת (יום ו'). הכאבים הולכים ומתגברים ב-3 ימים וכנ"ל מגבלות התנועה, ביום השני יהיה לך קשה לקשור שרוך (אם שאבת מהבטן)!

מכיוון שאנו נוטים מהר לשפוט אם העבודה של המנתח הצליחה או לא הצליחה, כדאי להמתין ולראות את התוצאות בין 3-4 שבועות לאחר מכן. דברים זזים בגוף, כל מיני מקומות נהיים כחולים/סגולים ולוקח זמן שהם מבריאים, אז תשימו את הגרזן/סכין להתנקם במנתח בצד ולאחר חודש וקצת תראו איך יצא.

אחזור שוב ושוב על אותה נקודה שהתחלתי פה את הפוסט הקודם: העברת שומן זה פתרון זמני. זה מחזיק כמה חודשים ובמקרים מסויימים אפילו שנה פלוס, אבל זה לא כמו סיליקון שלא זז ונותן את אותו מראה כמו בפעם הראשונה שעשית ניתוח והשתילו לך אותו. קחו זאת בחשבון אם אתן חושבות על שאיבה והזרקת שומן, ולא חשוב היכן ההזרקה תהיה בגוף.

כל טרנסקסואלית שעוברת את תהליך ה-MTF הארוך והמפרך, מכירה את אחד החלקים הקשים בתהליך – הסרת שיער מהפרצוף. בפרצופנו, מה לעשות, קיים הריכוז הכי גבוה וצפוף של שערות, ואחד הדברים הכי מעצבנים בשיער בפרצוף זה מי ש"ניחנה" בצבעי שיער שונים בפרצוף (שיערות בלונדיניות, ג'ינג'יות או לבנות), במקרים כאלו – הדרך היחידה להסיר את אותם שערות שאינן שחורות (או חום כהה מאוד) היא עם מחט חשמלי, תהליך מעצבן וכואב!

במקרה של הפרצוף שלי, כל צבע טבעי שקיים לשערות – קיים. יו ניים איט, יש לי, מה שאומר שגם אני עם כל הסלידה שלי ממחטים ואפילציות, אצטרך לעבור את התהליך הכואב, מה שכמובן מעודד אותי לתור אחר פתרון חלופי להסיר שיער בפרצוף ללא כאבים.

אחת השיטות החדשות שתופסת פרסום נרחב היא שיטת הסרת שיער באולטרסאונד. בשיטה זו היתרונות נשמעים מדהימים: זה פועל על כל סוג שיער, אין שום כאבים ואין תופעות לוואי. נשמע מעולה, לא?

נשמע יותר מדי טוב. איך אומר הבדרן אסי כהן: "פה חשדתי", אז החלטתי קצת להיזכר בשיעורי הכימיה שלקחתי בעבר ולבדוק קצת לעומק.

לא אלאה אתכן יותר מדי: השיטה שקרית וזו עבודה בעיניים. אסביר מדוע.

שערה, ולא חשוב איזו צבע השערה ובאיזה אזור בגוף היא גודלת, עשויה מקרטין (ועוד כמה חומרים). שערה בעקרון יכולה להוליך סוגים מסויימים של אנרגיה כמו חום ואור מהשערה לבית השערה (הסתכלו בציור מימין), וגם לכך יש סייגים: ככל שיש יותר פיגמנט (מלנין) והיא יותר כהה, ההעברה היא יותר יעילה ולפיכך ניתן להסיר אותה. כך, שיער שחור הוא קל להסרה, אך שיער בלונדיני, ג'ינג'י או לבן – אי אפשר להסיר אותו בשיטות כמו לייזר או אינפראדום (IPL).

אבל אם יש משהו ששערה, ולא חשוב מהו הצבע שלה לא מעביר – זה קול או חשמל, לפיכך שיטה של אולטרסאונד לא יכולה לעבוד כי השערה לא תעביר שום דבר לבית השערה, כלומר הטיפול הוא טיפול שווא, והסרת השיער לאחר ה"שידור" של אולטרסאונד היא בדיוק כמו הסרת שיער עם כלי שיש לכולכן בבית… פינצטה. תשאלו כל קוסמטיקאית מה יקרה אם תוציאו שערה בפינצטה מכל מקום בגוף, והיא תאמר לכן שלאחר שבוע או שבועיים תופיע אחרת במקומה.

החברה שהמציאה את המכשיר (שנקרא selectif או Selectif Pro) שאיתו קוסמטיקאיות רבות עובדות בהסרה עם אולטרסאונד הוא של חברת Applisonix . רוצים לדעת מה קרה לחברה? היא כבר לא קיימת ואם תציצו באתר שלה, זה מה שתקבלו. החברה פשוט עבדה על לקוחותיה ומכרה המצאה שקרית לחלוטין. מכונים רבים שרכשו מכשירים כאלו פשוט רומו והן נאלצו לבלוע את הצפרדע, אולם לצערי בארץ עדיין מכונים רבים (תסתכלו לדוגמא בגוגל) מציעים זאת. לא כולם מציעים זאת מתוך רצון לשקר ללקוחות, אלא גם  מתוך בורות ואמונה עיוורת ש"זה עובד". זה כמובן לא עובד.

כטרנסקסואליות, אנחנו רוצות להיראות הכי נשיות שאפשר וזה כולל הסרת שיער מכל מקום אפשרי. במכונים רבים מציעים תוכניות שונות וחשוב שתשימו לב איזה מכון אתן בוחרות ומה אתן בוחרות. כפי שציינתי בעבר, מקומות לדוגמא שמציעים לעשות שעווה ולאחר מכן (כלומר באותה פגישה) IPL או לייזר – זה מקום שצריך לברוח ממנו כי טיפול כזה לא יעבוד (אין שום דבר שיעביר את אנרגיית הלייזר או ה-IPL לבית השערה). אותו דבר לגבי מקומות שלוחצים אותך פה ועכשיו לשלם מראש על 10 (או יותר) טיפולים בתשלומים נוחים – אל תסכימו. קחו טיפול אחד, ותבדקו את התוצאות לאחר מכן. אם לדוגמא לאחר 2-3 טיפולים אינכן רואות שינוי ממש משמעותי, חפשו לכן מכון או מטפלת אחרת או שיטה אחרת, ורק לאחר שרואים כמה שיער ירד ניתן לחשוב על תוכנית למספר טיפולים (אל תיקחו 10+, לכו לכיוון ה-3-5 למעט שיער פרצוף שמאוד תלוי איך התוצאות לאחר הטיפול הראשון ובכל מקרה עדיף לשלם פר טיפול).

בהצלחה

שר החינוך שי פירון התראיין לאחרונה ל"בשבע", את הראיון המלא תוכלו לקרוא כאן. ישנן נקודות שאני מסכימה עם השר וישנה נקודה אחת שהרתיחה אותי. הנה הציטוט ממה שעיצבן אותי.

"אני חושב שצריך להפריד בין דברים שנוגעים ליחסי דת ומדינה ובין דברים שנוגעים לזכויות אדם. קח למשל את ברית הזוגיות – והיו לי על זה הרבה שיחות עם הרב אלי בן דהן, אולי לשנות לזה את השם ל'ברית השותפים' או למשהו שלא יביא לידי ביטוי את המילה זוג או את המילה משפחה. אני חושב שכל אדם צריך לקבל זכויות כלכליות מלאות ולבנות את חייו על פי השקפת עולמו" (ההדגשות שלי).

כלומר לשר הנכבד אין בעיה שזוגות שאינם בחור ובחורה סטרייטים יקבלו זכויות, אבל הכרה בזוגיות של זוג הומואים או זוג לסביות, או הומו וטרנסקסואלית (או סטרייט וטרנסקסואלית)? חס ושלום! מבחינת השר – הם לא זוג מוכר.

עם כל הכבוד לשר החינוך הנכבד, הוא טועה ובגדול!

בקשר של זוג הומואים או זוג לסביות או זוג שאחד/ת הצדדים היא/הוא טרנסקסואל, יש לא פחות אהבה, קשר רומנטי ורומנטיקה מזוג סטרייטים. במקרים רבים זוגות כאלו גם כוללים חשבונות בנק משותפים (לבנקים אין שום בעיה לפתוח חשבון משותף לזוג שאינו סטרייט), מגורים יחדיו, השקעה של שתי הצדדים בבית וחלק הולך וגדל של זוגות כאלו מעוניינים לאמץ ילדים ולגדל אותם. דווקא זוגות שאינם סטרייטים במקרים רבים מרוויחים יותר מזוג סטרייט, מה שעוזר כמובן מבחינה תקציבית בגידול ילד מאומץ מבחינת מורה פרטי, חוגים, רכישת מוצרים שונים שמתאימים לילד, יותר ביגוד ועוד. יש כמובן הומופובים שחושבים שאם ילד קטן יגדל אצל זוג הומואים או לסביות או עם טרנסקסואל/ית אז הוא יהיה גיי וזה פשוט לא נכון ואין שום מחקר שמראה זאת. מיניות ומשיכה אינה נקבעת על סמך הסביבה ואני לא מכירה שום זוג שאינו סטרייט שהיה מתנגד אם הבן שלהם יכיר מישהי או אם הבת תכיר מישהו כמו כל צעיר או צעירה.

אנחנו חיים כיום במאה ה-21, וזוגות אינם יותר רק בחור ובחורה סטרייטים. אהבה וזוגיות שהיא לא בחור ובחורה סטרייטים יכולה וכבר מתקיימת בין מאות, אלפי ומאות אלפי זוגות בארץ ובעולם. יש להם אהבה וגם בעיות בדיוק כמו לזוגות סטרייטים. זה נחמד שהשר מצהיר שמגיע להם את הזכויות הקשורות בכספים, אבל אנחנו רוצות ורוצים גם הכרה רשמית בזוגיות שלנו כך שאם אכיר מחר מישהו או מישהי (לפי המשיכה שלי) ואחליט שאיתו/ה אני רוצה לחיות כל חיי, שהמדינה תכיר בי כולל בטקס החתונה (שאינו דתי כמובן, מה לעשות שהדת היא הומופובית), ושתאפשר לי לאמץ ילדים באותה עדיפות שזוג סטרייט  מקבל.

אולי כדאי ששר החינוך היקר יקרא קצת גם דברים הקשורים לטכנולוגיה. מבחינה טכנולוגית אנחנו רחוקים בערך ב-8-10 שנים ממצב שבו טרנסקסואלית תוכל להוליד ילד. תחום המדפסות התלת מימדיות מתקדם בצעדי ענק וכבר ישנם איברים שונים שניתנים להדפסה (כבד, לבלב וכו'). עדיין אין כמובן לכך שימוש להשתלה כי יש עוד צעדים רבים לעבור, אבל גם רחם לבסוף תודפס ובעיות טכנולוגיות יפתרו (וישארו בעיות אתיות כמובן  אבל זה כבר לדיון אחר) ומה אז? האם גם תינוק או תינוקת כזו לא יוכרו ע"י הפוליטיקאים והמדינה?

זכותו של כל אדם ולא חשוב מה מינו, למה הוא נמשך ומה הוא מוצאו להאמין במה שהוא רוצה, בין אם הוא אתאיסט או חרדי או דתי או סתם "שומר מסורת" – להאמין במה שהוא רוצה, אך המדינה לא צריכה להתערב בכך שאם אני חיה לי עם מישהו בזוגיות – בהכרה זוגית או לא! אלו חיים שלי וזו זכותי, אז אני מצפה ממדינה מתוקנת להכיר בזוגיות שלי בדיוק כמו שהיא מכירה בזוגיות של זוג סטרייטים.

החל מאתמול התחלתי רשמית את תהליך השינוי מין שלי. תכירו – אלו ההורמונים שאני לוקחת (Estrofem, כ-2 מיליגרם ליום. מה לעשות, הוראות הרופאה..)

שנים רבות רציתי לשנות את מיני, ושנים רבות דחיתי את זה רק בגלל שפחדתי מ-כ-ל גורם אפשרי: הורים, אחים, קרובי משפחה, בוסים, לקוחות, בעל הבית, החתולים שלי 🙂

וסוף סוף אני מתחילה עם זה. הורמונים כאלו קטנים – וזו ההתחלה.

עכשיו מתחילים גם החלקים הכואבים שכתבתי עליהם בעבר כמו הסרת שיער בלייזר, מחט חשמלית (מה לעשות, יש לי שיער לבן, ג'ינג'י ובלונדיני בפרצוף! כל הצבעים בפרצוף שלי!) אבל כפי שאומרת לי זו שעושה לי את ההסרה (מורן מארק המדהימה) – רוצה להיות יפה? תסבלי! ואני סובלת מתי שזה כואב…

אז אתמול הייתי אצל הרופאה ולקחתי מרשם וקניתי הורמונים, והיום הייתי אצל מנתח פלסטי ידוע כדי לבדוק משהו חדש שכפי הנראה אני הראשונה בארץ שאבצע אותו: שאיבת שומן מהבטן והמותניים והזרקתו בחזה כך שיהיו לי שדיים 🙂 . כל הבלאגן הזה יהיה ביום ג'  הקרוב.

המנתח היקר גם צילם את פרצופי בתלת מימד, והתחיל לעשות לי סימולציה איך הפנים שלי נראות ומה הניתוחים שאצטרך לעשות כדי להיות אשה, והדבר הנחמד הוא שרואים מיד את התוצאה לפני ואחרי. מה שלא נחמד ומדכא – לראות את הפרצוף שלך בתלת מימד במיוחד אם לא התגלחת טיפ טופ או לא עשית הסרת שיער בפרצוף. מצד אחד זה קצת מדכא אותי לראות את עצמי מבחינת פרצוף רחוקה מאוד מלהיראות אשה לגמרי, מצד שני, זה נותן פרופורציות מה צריך לשנות ואיך.

אז משבוע הבא כשאתלבש כאשה, כבר לא אצטרך Breast forms מצד אחד, אך אצטרך איכשהו בשלב זה להסתיר אותם – מצד שני.

הולך להיות מאוד מעניין לי 🙂