לפני 3 חודשים פרסמתי את הפוסט הזה על טרנסיות וקשרים רומנטיים. כמובן שחטפתי מכל צד וזווית (ואין לי שום בעיה עם זה, אני שמחה לקרוא דעות שונות). הפוסט הזה לעומת זאת יסתכל יותר מהצד של הבנים לגבי קשר רומנטי עם טרנסית.

אזהרה: הפוסט עלול להיראות לחלק מהקוראים/ות כטקסט שוביניסטי/סקסיסטי והסיבה לכך היא שהפוסט מגיע משיחות עם גברים.

כשזה מגיע לגברים, אני מחלקת אותם למספר קבוצות:

• צ'ייסרים/מחפשי סטוץ – את אלו ניתן למצוא בכל מקום: במסיבות, פאבים, חוף הים ושאר מקומות עם קהל רב. עליהם נאמר "כשהז*ן עומד – השכל בתחת", והדבר היחיד שהם מחפשים זה סקס כי מבחינתם סקס עם טרנסית זה מימוש פנטזיה. אותם ניתן גם באינטרנט במקומות כמו "אטרף", פייסבוק, ושאר אתרים וניתן לזהותם בקלות לפי רמת כתיבת העברית שלהם (מינימום 2 שגיאות כתיב בשורה) ובחלק מהמקרים – לפי היחס המשפיל/מגעיל כלפי טרנסיות. מהגברים הללו – לא יצא קשר רומנטי.
• הפחדנים – הגברים בקבוצה זו רוצים סקס, אבל רוצים גם מעבר, אך בצורה מוגבלת. תבואי אליי הביתה או נשב אצלך בביתך ונראה סרט, נזמין אוכל ונבלה (בבית). בילויים בציבור? כאן הוא מתחיל להתקפל ואל תעזי לחשוב על בילוי משותף עם חבריו או חס ושלום ביקור אצל ההורים שלו ומשפחתו. בקיצור – הוא מוכן למשהו, כל עוד זה על "אש קטנה" ולא בציבור. קשר מסוג זה הוא מתכון בטוח לתסכולים ומריבות מ-2 הצדדים.
• מקבלים ורוצים – אלו הגברים שמבחינתם, זה שיש לך למטה איבר מין גברי או שעברת ניתוח SRS – לא רלוונטי מבחינתם. הם רואים ומתייחסים אלייך כבחורה לכל דבר ועניין. אין להם שום בעיה לצאת איתך לבלות בחוץ, שתכירי את החברים והמשפחה שלהם ושתעשו מה שכל זוג רגיל עושה. אותם – כמעט כל טרנסית רוצה.

כמות הצ'ייסרים ומחפשי הסקס החינמי היא ענקית. אפשר לאמר שכמעט כל גבר שיצהיר שהוא בחיים לא ישכב/יהיה עם טרנסית – דווקא רוצה להתנסות בסקס עם טרנסית, כך שאם מישהי מחפשת לה סקס (לא בתשלום) – לאן שהיא לא תביט, היא תמצא.

את ה"מקבלים ורוצים" הכי קשה למצוא אך לאו דווקא מהסיבה שהם "מתחבאים", אלא מסיבה הפוכה – במקרים רבים הוא יפסל בגלל החשש שהוא אולי צ'ייסר או מה"פחדנים", אז יש כאלו שיעדיפו לפסול ישר במקום לנסות, העיקר להימנע משברון לב.

לגבי ה"פחדנים" אני יכולה להבין את אותם גברים, אבל אני מאמינה שטרנסיות שמחזיקות מעצמן דומיננטיות בהתנהגות – יכולות לשנות דברים (עם קצת סבלנות, זה לא מחנה טירונות) אצל אותו "פחדן", וניתן לבדוק זאת כבר לאחר זמן מה.

לסיכום: בניגוד למה שטרנסיות רבות חושבות, יש גברים שרוצים ומעוניינים בקשר עם טרנסיות, רק שצריך לברור את הזבל (צ'ייסרים וכו') מהאחרים שדווקא כן מעוניינים בקשר. המחשבה ש"כל הגברים רוצים רק סיסג'נדר" אינה נכונה והחלק הכי חשוב: להיות אופטימיות.

זה קרה בערך לפני 5 שנים. שוחחתי עם טרנסית אחת שמאוד מוכרת בקהילה, אחת שרבים ורבות מעריכים ומעריכות אותה בקשר לשינוי מין שאני רוצה לבצע. היא שאלה מדוע אני לא יוצאת כל יום כאשה החוצה. הסברתי לה את טענותיי בכך שאני לא מחפשת להיות הבדיחה, במיוחד עם המראה והנתונים שלי ואני בהחלט אצא כאשה לאחר שאנותח. היא, כמו טרנסיות רבות שאני מכירה – טענו שאם כך – אני לא מוכנה לשינוי וחלקן גם המליץ לרדת מהרעיון. הן, מבחינתן, חושבות שלשים מסכה (תרתי משמע) זה רעיון מעולה כתהליך התחלתי לשינוי מין.

אין לי בעיה כמובן לשמוע דעות שונות שסותרות את דעתי, אבל בסופו של יום איני מסכימה לכך ואני המחליטה לגבי עצמי.

יש דברים אחרים בחיים חוץ משינוי מין, וגם שם – מסכה אינה תמיד פתרון.

ניקח תחום שכולם/ן מכירות/ים: תחום הזוגיות. מי שמכירה מישהו (או ההיפך) ומגיעה עם מסכה שבעצם מציגה אדם שונה ממה שהיא באופן טבעי, הסיכוי שקשר כזה יחזיק מעמד הוא סיכוי נמוך. לא לוקח הרבה זמן (תלוי באדם) כדי לגלות שהצד השני עוטה מסכה ואז אותו אדם שמגלה מרגיש תחושת בגידה. מכאן, הדרך לפרידה – קצרה מאוד.

יש כמובן מצבים שחייבים מסכה. במקום העבודה לא תמיד יקבלו את ה"אני" הטבעי, במיוחד אם בחבילת ה"אני" יש כל מיני התנהגויות פסולות כמו סנוביות, חתרנות, שקרים, האשמת אחרים, ראש קטן ועוד ועוד, ומכיוון שקשה לשנות את ההתנהגות הזו, רובם/ן פשוט "יעטו מסכה" בזמן העבודה ו"יתנחמדו" כדי להעביר את היום ולא למצוא את עצמם/ן מחוץ למעגל העבודה.

בכל אחד ואחת מאיתנו יש פאקים שאפשר (ורצוי) להסתיר עם אותה מסכה במקומות כמו עבודה, ראיונות וכו', אך המסכה היא אינה פתרון טוב וקבוע לכל החיים. כולם/ן רוצים זוגיות, כולם/ן רוצים חברי/ות אמת שלא בורחים בשניה הראשונה שצרה נוחתת, ושם, כפי שציינתי לעיל – מסכה לא עוזרת, צריך לתקן פנימית את הבעיות.

אז מה עושים?

כדאי להבין מה הן הבעיות. אם את מצליחה להגיע לטונים גבוהים וויכוחים (ומעבר) כמעט עם כל אחד ואחת, הבעיות הן אצלך והן קשורות לחוסר הקשבה, לפחדים מדומים כאילו מנסים לקחת ממך משהו או "לשלוט" עלייךועוד. אלו דברים שמגיעים מבפנים והם קשורים לחוסר בטחון, גם אם את מפגינה סופר בטחון עצמי כלפי חוץ, זהו בטחון עצמי מזויף. פה כדאי לעבוד על איזון הבטחון העצמי, וישנן כל מיני מתודות לעבוד על כך עצמאית (מול מראה) או בסיוע איש/אשת מקצוע. זה לא קל, זה מצריך רצון רציני ועקשנות לעבוד על מנת לפתור את הבעיות – אבל זה בהחלט אפשרי.

הדבר השני החשוב הוא להבין בעצם מה אתן/ם רוצים/ות בחייכם, מבחינת זוגיות, מבחינת עבודה ומשאר בחינות. נשאל בנות וטרנסיות רבות לגבי זוגיות, והן תשלופנה "רשימת קניות" מוכנה בעל-פה: חתיך, שרירי, גבוה ושאר ירקות, אבל הדברים הקשורים לפנימיות – נמצאים אי שם בתחתית הרשימה אם בכלל, ודווקא אלו בדיוק הדברים שיחזיקו את הקשר לאחר הההתלהבות הראשונית. אותו דבר לגבי עבודה: יש לא מעט כאלו שמבחינת בחירת מקצוע, מכניסים את עצמם אי שם בדירוג נמוך מכל מיני סיבות, והדבר שהכי חסר להן/ם – זו אמונה בעצמם. אם את/ה מאמין/ה באמת בעצמך, דרג/י את עצמך למשהו יותר גבוה, נסי/ה תחומים יותר בכירים עם משכורות ותנאים הרבה יותר טובים גם אם אין לך הסמכה! (הח"מ יש לה בקושי 12 שנות לימוד, בלי תעודת בגרות או השכלה גבוהה, ובכל זאת אני נותנת שרותים במחשבים לדרגים בכירים בחברות שונות). לפעמים צריך להתחיל מלמטה, אבל עם השקעה עצמית וסבלנות – אפשר לטפס מעלה. חשוב לזכור: הזדמנויות יש תמיד, החוכמה היא לתפוס אותן ולתעל אותן לטובתנו.

אז כן, אפשר למצוא עבודות נאותות, אפשר למצוא זוגיות שווה (כן, גם אם את טרנסית או טרנס FTM), הכל תלוי בך. המסכה שאת/ה עוטה לא תציל אותך מכל מיני חוויות מחורבנות ועדיף לעבוד על הבטחון העצמי ועל נקודות פנימיות נוספות. זה שווה, כי אחר כך קוטפים את הפירות – ומרוויחים באספקטים רבים.

אני רוצה להתחיל בהצהרה פשוטה: אין לי שום דבר נגד אלו שעובדות בזנות. אני חושבת שכל הפעולות שעשו החכיו"ת נגד העובדות בתחום הן פעולות מטומטמות לחלוטין שרק יכניסו את עולם הפשע לתחום הזנות ומכיוון שאין עד כה שום אישור תקציבי לטיפול, סיוע ויציאה ממעגל הזנות – אז כל ההחלטות שעברו הן חצי אפויות. ככה זה שמנסים ללכת "פרנציפ" במקום לעבוד בצורה מסודרת תוך שיתוף העובדות בתחום.

מדוע יש לא מעט טרנסיות שעובדות בתחום? בהרבה מקרים מדובר בטרנסיות שמחפשות לעשות את השינוי כמה שיותר מהר, בין אם בארץ ובין אם בחו"ל – ובכל עבודה רגילה קשה לחסוך את הסכומים לניתוחים פרטיים. יש כמובן את הוועדה לשינוי מין בתל השומר, אך הוועדה לא יכולה להבטיח שהפונה תקבל ניתוח לשינוי מין מכיוון שצריך התחייבות מקופת החולים ופעמים רבות קופות החולים לא מאשרות זאת ועד שלא יהיה תהליך חקיקה מסודר המחייב את קופות החולים לממן זאת (העלות עבורם, לפחות ממה ששמעתי, היא חמישית ומטה מהמחיר בשוק הפרטי הישראלי) – אותה טרנסית תתקשה לממן את הניתוחים, ולפיכך – הרבה מהן פונות לעבודה בזנות.

כפי שציינתי בתחילת הפוסט, אין לי שום בעיה עם זה.

מה שכן יש לי – זו תהיה כלפי הטרנסיות שעברו את הניתוחים החיצוניים, שכבר "עוברות" כבחורות/נשים וחיות כבחורה/אשה 24X7 – מדוע בעצם להמשיך לעבוד בזנות?

הבה ננסה לדמיין סיטואציה: תארי לך שאת מתקבלת לעבוד במפעל יצור ותפקידך הוא לעבוד בפס יצור במשמרות. את מתחילה לעבוד, הכל סבבה, בכל משמרת את עובדת מול פס יצור אחר עד שמגיע היום שאת מתחילה את המשמרת מול פס יצור X והעובדת שמסיימת את המשמרת אומרת לך שהמכונה בפס "משוגעת" והיא כמעט איבדה אצבעות בגלל שהסכינים באותה מכונה לא מחוזקים טוב. את מתלוננת לאחראי והוא אומר "הכל בסדר". את באמת רוצה לעבוד באותו פס יצור ספציפי ולסכן את אצבעותייך? אני מאמינה שלא.

מהסיטואציה המדומיינת למציאות: חלום הכסף הקל (כמה מאות שקלים תוך 30-50 דקות) קורץ לרבות העובדות ואלו שרוצות לעבוד בתחום. כסף זה בהחלט דבר מפתה וכפי שציינתי לעיל, אני מבינה את אלו שנכנסו לכך בגלל הניתוחים לשינוי, אבל לעניות דעתי אחרי השינוי הסיכון הכרוך בעבודה זו הוא גדול. מספיק לקוח אחד עצבני עם סכין או חתיכת זכוכית שיחתוך אזור חשוף בצורה עמוקה (דוגמא: לחיים). אין היום שום טכנולוגיה לתקן את החתך העמוק בצורה מלאה כך שלא יראו אותו ללא מייק-אפ. נוסיף לכך את העובדה שהסיכוי למצוא בן/בת זוג כשעובדים בתחום – הוא קטן מאוד ונע על שברירי האחוז.

זה שווה את הכסף והסיכון?

אני לא חושבת שקיימת טרנסית אחת שעשתה את השינוי רק כדי להיות עובדת בזנות לכל חייה. יהיו כמובן אלו שיטענו כי הסכומים שניתן להרוויח בתחום מפצה במידת מה ואף מאפשר מחייה בצורה טובה, השכרת דירה לבד בתל אביב, וחיי תענוגות נוספים. אלו שטוענות כך שוכחות כנראה שעקב ההחלטות שעברו בכנסת, המצב בתחום הולך להיות רע יותר והמחירים לא הולכים לעלות בקרוב.

ולכן אני שואלת את אלו העובדות בתחום – האם את חושבת על העתיד? אולי כדאי להתקדם? אין שום סיבה שאת לא יכולה ללמוד ולעבוד במקצוע טוב ולפתח קריירה. אני מכירה מספר טרנסיות שעבדו בכביש אך כיום הן עובדות בעבודות מכובדות, חלק לא קטן מהן כעצמאיות ומרוויחות לא רע ואני לא אומרת את זה סתם – אני משלמת על שרותים מקצועיים אצל 2 מהן.

כשנמצאים בייאוש, בדכאון, כשהכל נראה קודר, עגום – לא רואים שום אפשרות להתקדם, ואני יכולה להבטיח לכל אחת שהדבר אינו נכון. אישית, סייעתי למספר טרנסיות למצוא עבודה ולפחות ל-3 מהן למצוא מסלול לימודים מתאים ומימון לכך ממילגות שונות.

ולכן אני מציעה בזאת לכל טרנסית שעובדת בתחום – לפנות אליי. אפשר לשבת, לשוחח, ואולי אוכל לסייע במציאת עבודה או מסלול לימודים ומימון לו. לא הכל שחור. מה שכן, צריך רצינות ומוכנות להשקיע, כי בלי זה – כל סיוע ילך לטמיון ולצערי ראיתי זאת לא פעם ולא פעמיים.

(הערה: פוסט זה נכתב ב-14/11, קצת אחרי שהתפוצצה הפרשה עם חברת "ויקטוריה סיקרטס" אך הוא לא שוחרר עקב תקלה טכנית).

לא מעט טרנסיות, נשים במידה "פלוס" וכמעט כל העולם ואחותו התעצבנו מאוד לשמע תגובת חברת L Brands (חברת האם של ויקטוריה סיקרטס) מדוע הם אינם משלבים טרנסג'נדריות, ונשים במידה "פלוס", ג'נדר פלויד וכו'. תשובתו של סמנכ"ל המכירות היא כי התצוגה מראה בעצם פנטזיה, ובפנטזיה של ויקטוריה סיקרטס – אין מקום לאף אחת שאינה סיסג'נדר שחורה או לבנה וכמובן – שאין בה גרם שומן מיותר.

לאושיה ג'יג'י גורג'ס היו כמה מילים לאמר בנידון:

לקח כמה ימים, עוד כמה צעקות מכל מיני אושיות מקהילת ה- +LGBTQ וחברת L Brands עשתה פליק פלאק לאחור וסמנכ"ל המכירות הוציא הודעת "התנצלות". החל מהתצוגה הבאה – יהיו גם טרנסג'נדריות.

אז איך חברה, שמוכרת בכמויות גדולות מאוד גם לטרנסג'נדריות, מתייחסות כך לטרנסיות וכלל לא חשבו להוסיף טרנסג'נדרית לתצוגת אופנה?

זה בגלל החלוקה.

ויקטוריה סיקרטס הוא מותג של חברת L Brands, והוא נמכר לזכיינים ברחבי ארה"ב והעולם (פה בארץ אין יבואן ויצוג רשמי של החברה, ומה שיש – יבואנים עצמאיים מייבאים מחו"ל, רק חלקים מסויימים מהקטלוג מוצרים שלהם). בדרך כלל יש גם מבצעי מכירות לרגל אירועי גאווה לקהילה ומבצעים לסקטורים אחרים (במיוחד ל-Holidays). היוזמות האלו הן של הזכיינים ללא קשר לחברה האם, ולזכיינים ממש אין שום בעיה עם קהילת ה- +LGBTQ. להיפך, הם מעסיקים הרבה מאוד מהקהילה (במיוחד בארה"ב ובאירופה).

אבל כשזה מגיע לתצוגת אופנה, יש נתק מוחלט בין הזכיינים לויקטוריה סיקרטס וחברת האם, ובחברת האם שוקדים על הפנטזיה כמעט כל השנה בעיצובים, בחירת דוגמניות, יחצנו"ת, סלבס ושאר ירקות. החברה קוראת לכל התצוגה "פנטזיה" – ויש בזה מן האמת, רק שהפנטזיה הזו מצד אחד אמורה להיות סופר סקסית, אך מצד שני סופר שמרנית. הסיבה לכך די פשוטה: בדרום ארה"ב (במקומות כמו ה-Bible Belt ועוד) יש קהל רחב שרוכש את מוצרי החברה וחברת L Brands לא רוצים לעצבן את התושבים שם בכך שאולי יוסיפו טרנסג'נדריות או בחורות שאינן סופר דקיקות וחטובות – אז הם פסלו כל דבר אחר ממה שהופיע עד היום על מסלול התצוגה (Runway).

רק שהם שכחו שקהילת ה- +LGBTQ בארה"ב היא קהילה מאוד חזקה ושיודעת להשמיע את קולה. כשטראמפ ביטל את השרות הצבאי של הטרנסג'נדריות, תוך יומיים הוכנה תביעה נגד הממשל (אך לא הוגשה, הואיל והפנטגון היה אמור לדון בפקודה קודם כל), וגם במקרה דנן, כל חצי סלב רץ לאינטסטגרם ורשתות חברותיות אחרות כדי למחות על כך, מה שבסופו של דבר גרם לחברה להתקפל.

אם יש משהו שאני יכולה לקבל עליו "מקום ראשון" – זו העובדה ששינוי המין שלי הוא הכי איטי שאני מכירה. המילה "זוחל" אפילו לא מתארת את המצב נכונה.

עד היום היו לכך מספר סיבות שאף אחת מהן אינה קשורה לפחד ליציאה כאשה ומבטים ברחוב או דברים כאלו. היו לכך כל מיני סיבות לעיכובים: חובות שהייתי צריכה לשלם וכך לא יכלתי לחסוך לניתוחים הכרחיים, אימוני קול וכו'. מה שכן, ישבתי לשיחות עם פסיכולוגיות בחו"ל המתמחמות בכל עניין ה-Gender (מדהים שאף פסיכולוגית בארץ עוד לא גילתה את עולם ה-Online chat בתשלום).

קצת למי שאינו מכיר/לא זוכר אותי/לא קרא את הבלוג הזה: אני מכירה את התהליך שהוועדה לשינוי בארץ מבקשת שהמועמד/ת תעבור (במקרה של MTF): שיחות עם פסיכולוגית והחלק היותר חשוב – לצאת כאשה, גם כשלא עברת שום ניתוח והכי חשוב – לחיות כך. יש מושג באנגלית שנקרא Talk The Talk, Walk the Walk. הרבה יותר קל לדבר על שינוי מין מאשר אשכרה לחיות במין השני והוועדה רוצה לראות אותך כאחת שחיה במגדר השני, ואכן – יש לא מעט כאלו שהחלו לצאת ולחיות כאשה והפסיקו לאחר תקופת מה מכל מיני סיבות (החברה הישראלית היא אחת הסיבות העיקריות, במיוחד הג'ורה של הישראלים), אך לשמחתי לא מעט מאלו שהחליטו "לרדת" מכך – קיבלו עידוד מחברים/ות וחזרו להמשך התהליך, כך שבסופו של דבר – אני מבינה בהחלט את המתודה של הוועדה.

יחד עם זאת – אינני חושבת שמתודה זו יכולה להתאים לכולן. אישית, אני עצמאית לפרנסתי ואני עובדת על פרויקטים גדולים ללקוחות שונים. ההופעה והראיון הראשוני אצל הלקוח יכולים לקבוע אם אזכה בפרויקט או שמתחרה יזכה בפרויקט. רק לפני שבוע התראיינתי לפרויקט רציני ולא זכיתי בו. מדוע? משיחה עם מזכירת החובה (כן, כשמתנחמדים אליהן, מקבלים מידע) נפסלתי כי .. באתי עם קשת לשיער וארנק נשי. הנה עפה לה מהחלון הזדמנות להרוויח כמה עשרות אלפי שקלים.

לכן החלטתי ששנת 2019-2020 תוקדש מבחינתי לשינוי הכה מיוחל, במימון עצמי ועם טוויסט. התהליך שאני מתכננת הוא לפי הסדר הבא:

• ניתוח לשינוי קול ולאחריו אימון נישוי קולי (כן, ניתוח לבד לא עוזר לשנות את הקול, אבל זה עוזר כדי להוריד את ה"בס") במשך מספר חודשים, עם מטרה להגיע לקול נשי כמו הטרנסית בקליפ הזה.
• אסתטיקה: ניתוח FFS.
• יציאה וחיים כאשה.
• ניתוח חזה
• ניתוח Post Op – ישנן התפתחויות בתחום שאינני יכולה להרחיב לגביהן כרגע.

לגבי החלק הראשון: לא מעט טרנסיות פוחדות לעבור ניתוח במיתרי הקול והדבר לדעתי בהחלט מוצדק – קשה לתקן את זה לאחר מכן. אני אשמח לשתף בוידאו הקלטות של לפני ניתוח לשינוי קול, אחרי, ואחרי אימונים קוליים והתרגלות.

לגבי ניתוח FFS – די הפתיע אותי אולם משיחה עם כמה טרנסיות, התברר שדווקא פה בארץ, אצל מנתחים שביצעו ניתוחי FFS – המחיר יותר זול מתאילנד. מגניב! מה שכן, אני לא מחפשת להניח לרופא תמונה של דוגמנית-על על השולחן ולאמר לו "כזה". לי יותר חשוב העניין של להיראות כאשה,  פחות חשוב לי להיראות כמו העתק של בר רפאלי 🙂

מבחינת יציאה כאשה – כבר יצאתי מספר פעמים (לבד, ולפעמים עם טרנסית אחרת). התוצאות היו .. מעניינות. אנשים שלא הכירו אותי כלל לא פנו אליי בעברית ומשום מה כמות הערבים שפנו אליי היתה בשיא (מה יש להם אלו?). קצת ביעס אותם לדעת שאני לא נמשכת לגברים. נו שוין.

מאותם יציאות למדתי משהו חשוב על עצמי: מה אני כן רוצה להיות ומה לא. בשבילי שינוי מין זה לא משחק ואני לא מחפשת לאמץ/לחקות התנהגויות/מנייארות שאחרות אימצו (כמו נפנופי ידיים ואצבעות אל על). אני לא מחפשת כל בוקר למרוח 4 טון איפור (תהליך הסרת השיער פרצוף אצלי נמצא בשלבים אחרונים ואני כבר לא מתגלחת כי אין ממש מה להוריד) ושמלות מיני זה לא ממש הטעם שלי. עקבים זה לא ממש אני (בכל זאת, 190 גובה) ובכל הקשור לגבי לבוש נשי – אני יותר בכיוון הג'ינסים וכו'. בקיצור – אני לא אעמיד את עצמי לאחר הניתוחים לתחרות מיס טרנס 🙂

אסכם את הדברים כך: אני הולכת בגישה לא שגרתית, לוגית, שמתאימה לי, ואני בהחלט מקבלת את דרך הוועדה שמתאימה לרבים אחרים, אך לא לי ואני מוכנה לשלם את המחיר הפיננסי על כך. המסע הזה מלמד אותי הרבה דברים על עצמי, על מה אני רוצה, ומה אני לא. אני כן שמחה לשמוע אחרות ולקבל (לעיתים) גם עידוד, אבל עם כל הכבוד לאחרות, בסופו של דבר אלו הם חיי ואני צריכה להיות אמיתית עם עצמי לגבי רצונותיי ומטרותיי. שינוי מין בשבילי אינו פנטזיה רגעית חולפת, אלא רצון לחיות כמישהי, מבלי לזרוק את ה"עצמי" מבחינת אופי והתנהגות שהייתי בו כל חיי.

אם יש משהו שטרנסיות רבות מעוניינות בו, הוא קשר רומנטי עם גבר. יש כמובן גם כאלו שלא ממש מחפשות קשר, אלא מחפשות לעצמן יזיזים. רובן המוחץ מחפשות גברים, חלק קטן מחפש נשים וחלק סופר-מזערי (כך שמעתי, לא פגשתי) מחפש טרנסיות לקשר. כל אחת ומשיכתה המינית.

אם יש משהו שמייאש טרנסיות בחיפוש אחר הקשר – אלו הנודניקים/חולירות/מטרידים ובקיצור – צ'ייסרים. בפוסט זה זה ננתח את הדברים ואני אומרת מראש – חלק מהאשמה בקושי למצוא גברים לקשר – קשורה לטרנסיות, אז אם כבר פותחים את הנושא…

טרנסיות (MTF) היו כולן בעבר גברים וכיום הן נשים, הן חיות כנשים, ויוצאות כנשים, אבל אם יש משהו אחד שלא ממש "הועתק" נכון מנשים – זה עניין המפגש עם גברים. רוב הנשים לא מזמינות אף גבר הביתה אליהן לפגישה הראשונה, גם אם מדובר בסטוץ. בדרך כלל הן נפגשות עם הגבר במסעדה, בר, מסיבה או מקום ציבורי אחר, ואם גבר הטוען שהוא רוצה קשר נמנע/מבריז מפגישה ציבורית בפעם הראשונה – הוא לא מחפש קשר.

מה הצ'ייסר מחפש? דבר אחד ופשוט: מימוש פנטזיה. הקטע של גוף ומראה של בחורה עם איבר מין גברי למטה מטריף גברים רבים (יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אין הבדל). רובם ראו (או רואים) סרטי פורנו עם טרנסיות (כל אחד וטעמו) והם רוצים לממש את מה שבסרט – במציאות. לשם כך הם יחמיאו לטרנסיות מכאן ועד הודעה חדשה, ואם הולך להיות מפגש בביתה של הטרנסית, הם יעשו הכל כדי לקיים את המפגש – גם אם אותה טרנסית תבקש שהבחור יביא לה ארוחה מלאה + ג'וינטים + וודקה – הוא יביא, גם אם הוא מעולם לא פגש אותה. כמו שאמרתי – הוא יעשה הכל. מה הסיכוי של קשר רומנטי עם "יזיז" כזה? התשובה לשאלה הזו תלויה לכמה הוא פתוח לקשר אמיתי – בילויים בחוץ, החזקת ידיים בחוץ, אי החלפת מין בשיחה ("את" – "אתה"). הוא לא מוכן לזה? לא יהיה קשר רומנטי.

לצ'ייסר יש אגו סופר שברירי. מילת סירוב אחת או מענה שלא מתאים לצ'ייסר – ומיד אותה טרנסית שהוא כה רצה להיכנס איתה למיטה – נהפכת ל"גבר", "הומו" ושאר "מחמאות" מהסיבה הפשוטה: הטרנסית פגעה לו באגו (סיום קלאסי של שיחה כזו שגבר מתחיל להשפריץ קללות – זה פשוט "להסביר" לו שהוא נראה מאוד גיי – ולחסום).

גם אם הטרנסית מעוניינת בסטוץ עם בחור שהיא שוחחה איתו, היא עלולה לחטוף חוסר טאקט רציני אם היא משתמשת בפילטרים/פוטושופ על התמונות שהיא מפרסמת ואז הוא פוגש והמציאות שונה מהתמונות – הוא בהחלט יוציא זאת החוצה. מה לעשות, רוב הצ'ייסרים הם עם IQ של נעל, וחוסר טאקט בשמיים, מה שמבטיח שמפגישה כזו טרנסית תצא עם דמעות, לכן חשוב לזכור: ככל שהתמונות שלך יותר יפות, תקבלי יותר זבובים וקרציות נודניקים בצ'אט. רוצה לפרסם תמונות? מעולה, תבחרי בפרסום באפשרות של "חברים" ואל תאשרי כל אחד, ולא לשכוח לחסום נודניקים/קרציות ושאר חולירות.

בואו נדבר עתה במספרים. זה לא מספרים מדעיים, אלא יותר מהיכרות שלי עם הקהילה הטרנסית ב- +20 השנים האחרונות. לשם כך נשתמש בדמיון שלכם…

דמייני שאת הולכת לאיזה מפגש כלשהו, לא מפגש של טרנסיות או משהו שקשור לקהילה, אלא סתם מפגש עם הרבה אנשים, בואו נאמר לשם הדוגמא – 50 איש. מתוך אותם 50 איש, להערכתי יש 10 אנשים שמעוניינים ב"התנסות" מינית עם טרנסית (צ'ייסרים פוטנציאליים). כמה מתוך אותם 50 מעוניינים בקשר עם טרנסית שיש לה מראה נשי טוב? אולי 2-3 (שהם לא צ'ייסרים).

נשנה פרופורציה למספרים: אם יש בארץ כמה אלפי טרנסיות, אז כמות הגברים שמעוניינים בקשר רומנטי עם טרנסיות – נמדד במאות בודדים (וכשאני מדברת על קשר רומנטי אני מדברת על קשר שלא סובב רק סביב סקס – אלא על הכל: בהתחלה יציאות ובילויים, בהמשך מגורים ולבסוף אולי החלפת טבעות בטקס אזרחי – וכן, יש בהחלט כאלו שעשו זאת).

קצת קווים לדמותו הכללית של אחד שמחפש קשר רומנטי עם טרנסית: הוא נמשך לטרנסיות, הוא יתייחס לטרנסית כבחורה גם אם אין לה את הקול הכי נשי שבעולם וגם אם הוא רואה אותה על הבוקר ללא איפור. הקטע שלטרנסית יש איבר מין גברי למטה בשבילו הוא "פלוס נחמד" אבל לא הדבר המהותי בקשר, ואין לו שום בעיה לצאת איתה ולבלות, ולחיות כזוג רגיל כמו כל זוג סטרייטים. יש לו בטחון עצמי אמיתי מספיק גבוה בשביל להפגין תחושה של "אני רוצה אותך בגלל מי שאת" והוא לא בורח מויכוחים או מריבות, והוא בהחלט יעניק תחושה לחברתו הטרנסית של בחורה שווה שיש לה עכשיו קשר רומנטי רציני.

אז איפה הם אותם הבחורים שרוצים קשר?

את רובם לא תמצאו במועדוני ריקודים, לא בבילויים/מועדונים להטבי"ים. הם .. גיקים, עם משכל גבוה, בטחון עצמי לא רע ולא תמיד בעלי קוביות בבטן (טוב, חלקם כן הולכים לחדר כושר). שיחה איתם לא תתחיל ב"זורמת?", וברוב המקרים סטוץ זה לא ממש ה-Cup of tea שלהם. איך אומרת איירין בסידרה שרלוק הולמס של הבי בי סי? "Brainy is the new sexy". יהיו כמובן ניגודים – הגיק רחוק מאוד מאופנה (בשעה שרוב הטרנסיות דווקא די מעודכנות) אבל אפשר להשאיר זאת לטרנסית שתשנה זאת.

רוב הגיקים שרוצים קשר עם טרנסיות, אין להם תמיד נסיון דייטינג ארוך, ולכן קודם כל חשוב לקבוע דייט בחוץ בהקדם. הוא מנסה "לברוח"? זרקי. הוא מוכן לצאת? צאו. בפעמים הראשונות יקח זמן עד להיווצרות כימיה (תלוי בצדדים כמובן) אבל אם נותנים צ'אנס ויש הקשבה בין הצדדים – זה יכול להצליח.

איך יודעים שזה לא איזה צ'ייסר או סתם מניאק? שואלים חברות ואחרות לגביו, וקודם כל חשוב לשאול אותו אם הוא יצא ועם מי יצא, אם היה לו קשר רומנטי עם טרנסית ומה נהיה עם הקשר. אחת הטעויות שלא מעט טרנסיות מבצעות זה שהן לוחצות את הבחור לקיר בהתקפי קנאה. תנו קצת אמון ותראו לאן זה ממשיך, והכי חשוב לזכור – מספר הגברים שמוכנים להיות בקשר רומנטי עם טרנסית – רק עולה, לא יורד (בעקבות החשיפה לטרנסיות בטלויזיה, יוטיוב ורשתות חברתיות), כך שאם זה לא מצליח אז לא נורא – קמים וממשיכים הלאה.

אחד הדברים שטרנסיות רבות נפגעות ממנו אלו ההתחלות של כל מיני צ'ייסרים. כאן פשוט צריך לנקוט בפעולות צנזורה זריזות. בחור רציני ירצה לנהל איתך שיחה רצינית, לא לבדוק כמה ס"מ אורך האיבר מין שלך או מה את עושה הערב והיכן את גרה. משפטים כמו "אפשר לפגוש אותך", "זורמת?", בקשת תמונות שלך וכו' יובילו אולי לסקס שלא בטוח שתרצי, ואם את לא רוצה – תחסמי אחרי 2-3 שורות. את לא צריכה להתנצל ולא צריכה לראות עוד שורות של זבל.

אסכם את הפוסט כך: יש לא מעט גברים שרוצים קשר רומנטי עם טרנסיות. הם לאו דווקא החתיכים (במקרה הזה סביר להניח שהוא יצא/שכב עם כמה מחברותייך), הם יודעים להתנסח (כמעט) ללא שגיאות כתיב, הם יותר הגיקים שבחבורה, אלו שעובדים במחשבים או במקצועות אפורים אחרים. אם עניין המראה שלו מפריע לך, תוכלי לגרום לו להשתנות אם ורק אם תוציאי את הדומיננטית שבך החוצה, גברים כאלו די "נכנעים" למישהי דומיננטית (כל עוד היא נותנת להם גם מקום להתבטא וגם להקשיב לו). מצ'ייסרים בד"כ לא יצא כלום חוץ מאשר מרדף אחר הרוח, שברון לב ודמעות.

למי שלא ידע, בכנסת ישנה קואליציית נשים מכל המפלגות בכנסת, והן מדי פעם מנסות לקדם דברים שונים. אחד הדברים שקודמו לאחרונה היה להטיל קנס של 1500 שקל על כל אדם שנתפס מקיים יחסי מין עם זונה.

בכדי לקדם את המטרה, גויס כל מיתוס אפשרי, בין אם הוא אמיתי או שקרי/מסולף, והתוצאה היא שכבר בעתיד הקרוב, העוסקות בתחום העתיק בעולם "ייובשו" מחלק גדול של לקוחותיהם שיפחדו מלהיתפס ומלהיקנס ולהירשם ברישומים שונים במשטרה ובמקומות אחרים. כמובן ששום דבר לא נלמד מההיסטוריה – כשמייבשים תחום מסוים (לדוגמא: אלכוהול אי שם בשנות ה-20 בארה"ב) – כל מיני ארגוני פשע נכנסו לתחום וגם במקרה זה, סביר להניח שיצוצו כל מיני סרסורים וארגונים כדי "לכבוש" את השוק הזה.

בכדי להכשיר את השרץ, פורסמו מספר מאמרים באתרים השונים. האחרון שבהם פורסם בכלכליסט ע"י הגברת כרמית עירון פלר, וכצפוי – כל המיתוסים והשטויות הופיעו, וברשותכם/ן אנסה להתייחס לטיעונים:

• טיעון הזונות שמיובאות מחו"ל – אד-הומינם קלאסי. נכון, במקרה שלהן הן לא היו רוצות לעבוד בתחום וסרסורים מכריחים אותם, אבל בעניין זה קשה לעשות משהו ושום קנס לא יעזור בנידון הואיל ואותן נשים מגיעות לחו"ל עם ויזת תייר וקשה מאוד לדעת על "משלוח" קרוב או שהן באו לעבוד כאן מתוך אילוץ של סרסור או ארגון פשיעה כלשהו, כך שהקנסות והעונשים לא יעזרו במקרים כאלו כלל וכלל.
• "אף זונה לא רוצה לעבוד בכך". אפשר בדיוק לאמר דבר כזה על 50% ומעלה מהאזרחים שקמים בבוקר לעבודה. הם לא רוצים לעבוד באותה משרה והיו מעדיפים משרה יותר טובה עם משכורת יותר גבוהה ושעות עבודה יותר נוחות, אבל לא תמיד אפשרי להשיג משרה כזו משלל סיבות והתפטרות מהמשרה תביא לחוסר הכנסות ולכך שלא ניתן לרכוש אוכל או לשלם מסים, שכ"ד/משכנתא וכו' וכו'.
• "מחקרים טוענים כי…" – בכל המאמר לא הוצג ולא מחקר אחד שמגבה את הטיעונים. שמועות וחצאי שמועות אינם מהווים "מחקר". אין שום בעיה לארגן לגגברת עירון פלר עדויות עם טיעונים נגדיים על כל טיעון שהיא פרסמה.
• "לעיתים הן (הזונות) לא מרוויחות כסף". לא ידוע לי על שום זונה ששוכבת עם גברים ללא תשלום. ישנן כמובן נשים רבות ששוכבות עם גברים רבים מרצונן ללא תשלום כלשהו, זה לא הופך אותה (בניגוד לדעות השוביניסטיות) לזונה.
• כותבת המאמר מזכירה מס' פעמים סרסורים, אך לו היתה הגברת בודקת אצל זונות רבות, היא היתה מוצאת שלרובן אין כלל וכלל סרסור. היא זו שמשוחחת עם הלקוחות, שוכבת, גובה כספים והכל באחריותה האישית ללא כל סרסור/מנהל. המקום שכן קיימים בו סרסורים הוא במקרה של יבוא נשים מחו"ל, אבל שם המשטרה כמעט לא עושה מאומה בנידון והחוק לא מסייע בהוספת תקציבים לפתירת הבעיה.
• "זונות מעידות כי הן נאלצות לאפשר לגברים לעשות בהן כרצונם ללא התחשבות בבריאותן וברצונן" – שוב, אינני יודעת עם כמה זונות הגברת שוחחה, אבל מהיכרות עם כמה בנות "עובדות" – אם הן לא מסכימות למשהו, זה פשוט לא יקרה. יכול להיות שהיא תסכים תמורת סכום נוסף, ושוב – לא הלקוח ולא הזונה מכריחים אחד את השני לעשות משהו.

ועתה לכמה נקודות משלי:

• שיטת הקנס החדשה לא פותרת מאומה. דובר בכלליות ובאופן מאוד מעורפל על "סיוע" לעובדות בתחום, אבל כדאי לזכור שכאן בישראל, גם כשמעבירים חוק, זה לא אומר שיקיימו. תציצו לדוגמא בנתיבי איילון, כבישים שהיו אמורים לאפשר נסיעה מהירה בכל שעות היממה בגוש דן – והציצו בו בבוקר ובערב. פקקים אין סוף. אותו דבר בסיוע לעובדות בתחום – דיבורים כמו חול בלבד!
• ישנן טרנסג'נדריות רבות שעוסקות בתחום, רבות מהן צעירות שנמצאות בשלבי התחלת שינוי מין ושמעוניינות לעבור את התהליך והניתוחים כמה שיותר מהר. לשם כך כמובן יש צורך בכסף רב ועבודות כמו סופר-פארם, חנויות בגדים, מלצרות וכו' נותנות מקסימום שכר מינימום, כך שהן אינן יכולות להשיג את הסכומים הדרושים לניתוחים והן בוחרות בלית ברירה לעבוד בזנות. נכון, זו אינה בחירה "כיפית", אבל זו עדיין בחירה של אותה טרנסית וזכותה לבחור במסלול המייסר הזה. נכון, ישנה ועדה לשינוי מין, אך הזמן שלוקח לפגישות עד הניתוחים (אם מאושרים) מאוד מזכיר את הימים לפני 30-40 שנה להזמין קו טלפון. מישהו/י זוכר/ת את זה?
• עצם הכנסת השיטה מבטיחה שארגוני פשע יכנסו לתחום ויהיו הרבה יותר סרסורים ו"פרוטקשן" בהשוואה למה שיש כיום, כך שהמדינה מכניסה בדלת הקדמית את הפשע דווקא בזמן שנרשמת ירידה בפשיעה בתחום – והכל בשם אותה "הגנה על הזונה". טמטום כזה לא ראיתי זמן רב.
• באנגלית יש משפט "Boys will be boys", וכך אפשר לאמר על הלקוחות הישראליים: הם מעוניינים לצרוך שרותי זנות מסיבות שונות, ובסופו של יום אף אחד לא מכריח את הזונה לשכב עם הלקוח. היא רוצה כסף? היא תסכים. אם לא, אז לא יקרה כלום. אם המדינה תעניש, הם יחפשו דרכים אחרות למצוא דרכים לפורקן. האם צריך להזכיר מה קורה בשוק הגראס כיום כשהמשטרה רדפה אחרי כל מגדל רבע-עלה גראס וכל אחד שהחזיק סיגריית מריחואנה ביד? הפתרון שצמח "מהשטח" היה .. טלגראס, וכך עם מרדפים שונים יצוצו להם אתרים ושרותים חדשים באינטרנט שיתארחו בחו"ל והמשטרה לא תוכל לעשות כלום בנידון.

לסיכום: הדרך הנכונה לטפל בזונות המעוניינות לצאת ממעגל הזנות, צריכה להיעשות בכלים שהמדינה צריכה להקים ולממן ולתת לזונות שרוצות לצאת בתחום לפנות למוסדות מסויימים שיסייעו לה – הן בכסף, הן בטיפול נפשי וכו'. שיטת קנסות ללקוחות רק תהפוך את המצב להרבה יותר גרוע תוך הכנסת ארגוני פשע וסרסורים רבים לשוק הנ"ל. חבל שקואליציית הנשים לא חשבה על כך לפני כן.

כמעט כל טרנסית שהעלתה אי פעם תמונה שלה לפייסבוק, חטפה לא מעט מקרים בהם בחורים מנסים להתחיל בשיטות הכי מטומטמות שיש וכשהטרנסית מסרבת אפילו לנשום אוויר בקרבת אותו פוחלץ, תמיד תגיע המילה "הומו" בסגנון קללה זה או אחר.

אז הנה כמה דברים פשוטים על סטרייטים, הומואים ועל .. המוח שלנו.

בניגוד למה שרבים חושבים, המוח שלנו זוכר אנשים במספר צורות. המוח שלנו קודם כל זוכר את הדברים ויזואלית – המראה הכללי וגם דברים יחודיים נוספים לאותו אדם. זה יכול להיות דברים כמו גובה חריג, עקבים גבוהים מאוד, נקודות חן, משקל (לאחד מ-2 הצדדים, גם רזון וגם שומן). המוח שלנו זוכר במקומות אחרים במוח גם דברים אחרים כמו שם, מהיכן הכרתם, חוויות משותפות, קול ועוד ועוד. כשאנחנו פוגשים מישהו או מישהי שפגשנו בעבר, אנחנו נזכור אותו אולם במקרים רבים יקח לנו זמן לזכור דברים כמו שם, מהיכן הכרנו וכו', זה אינדיבידואלי לכל אדם ואדם.

המוח שלנו בנוי בראש ובראשונה לצרכי הישרדות, כדי לדעת מי עומד מולנו (מה שנקרא "אוהב או אויב") והמוח שלנו גם מקטלג את אלו שמולנו: גוף רחב, פנים גבריות – זה גבר. גוף צר, פנים נשיות, חזה – זו אשה. כך בדיוק גם בנויה המשיכה שלנו: סטרייט יאהב נשים אולם לשם משיכה ספציפית המוח "יסנן" נשים הבנויות לפי מה שאותו אדם אוהב (וההיפך כמובן). נניח הבחור אוהב בעלות שיער שחור ארוך – גם מול 1000 נשים, המוח ידע לזהות אותן מרחוק. מבחינת מיניות הדברים עובדים אותו דבר: גבר הומו "יקלוט" גברים בטעם שלו עוד מרחוק, וכנ"ל לסבית לגבי נשים.

אבל מה קורה לגבי טרנסיות, ועוד טרנסיות שנראות כבחורות יפות, מתנהגות ונשמעות מאוד נשיות?

כאן המוח לא ממש יודע מה לעשות. זה בניגוד לתבניות שהוא מורגל עוד מילדות.

בניגוד למה שרבים חושבים, המוח אינו משייך איבר מין גברי אוטומטית לגבר, כלומר אם גבר יראה איבר מין גברי בתמונה ללא פנים לדוגמא, הוא בהחלט יסיק שמדובר בגבר, כי לגברים יש זין ולנשים אין, אבל המשיכה בחוץ לא כוללת בדיקת זין מכיוון שכולנו לא הולכים ערומים/ות ברחוב כל עוד מי שמולנו נראית באופן משכנע מאוד כבחורה/אשה. מתי המוח כן מחפש להסתייע בקיום איבר מין גברי? כאשר עומד/ת מולנו מישהו/י שאין לנו מושג ירוק אם מדובר בזכר או נקבה – המוח מתחיל מיד לסרוק אחר סממנים "גבריים". האם יש גרוגרת? האם יש בליטה למטה? כפות ידיים רחבות? אם לאחד מהדברים הללו יש תשובה חיובית, המוח יתייג זאת כ"גבר". אם לעומת זאת אף אחד מהסימנים לא נמצא, המוח יסתקרן וינסה לחפש עוד ועוד סימנים (המוח לא אוהב סימני שאלה) כדי לתייג את הנמצא/ת מולנו לכאן או לכאן.

וכאן מגיעה השאלה: גבר שנמשך לטרנסיות או גבר ששוכב עם טרנסיות, האם הוא הומו?

התשובה לכך די פשוטה ואולי תפתיע חלק מהאנשים: לא.

… לפני שזורקים עליי 4 קילו עגבניות, אסביר מדוע.

הומו, בהגדרה, הוא: גבר שנמשך לגברים. גבר נשי ימשך לגבר גברי, גבר גברי אולי ימשך לגבר גברי אחר או גבר נשי אחר (וכולם יקבלו את אותו כאב ראש במערכת היחסים כמו כל זוג סטרייט. תהיו בטוחים בכך).

תכירו את קים, היא נבחרה לטרנסג'נדרית היפה ביותר בארה"ב לשנת 2018.

קחו את התמונה ותנו לערימת גברים סטרייטים להסתכל עליה, ואל תאמרו שהיא טרנסית. כמה סטרייטים ימשכו אליה? הרוב. הסיבה, כפי שציינתי לעיל – היא שקים מצליחה "לעבוד" על המוח הגברי והוא מתייג אותה כאשה. עכשיו ניקח את אותה תמונה לערימת גברים הומואים (לא דו). כמה ימשכו אליה? אני מאמינה שאף אחד. לאוחצ'ות שביניהם יהיו אולי מחמאות (או הערות..) – אבל דייט רומנטי איתה? תודה, לא תודה.

וזה בדיוק מה שקורה לסטרייטים: הם נמשכים למה שהם הורגלו מילדות. הם לא נמשכים למראה גברי, אבל בהחלט נמשכים למראה נשי כמו בתמונה משמאל.

ומה אם יש איבר מין גברי לקים? (במציאות אין לי מושג וגם זה לא מעניין) – כאן זה מתחלק. ברמה האינטימית, כששניהם ביחד בבית במיטה, והיא מורידה תחתון והוא מגלה מה שמגלה למטה – יכול להיות שתהיה רתיעה ראשונית, רתיעה שכל טרנסג'נדרית שנראית טוב יכולה לנטרל עם חיוך, קריצה ועוד כל מיני .. דברים (בל נשכח שהמוח באותם רגעים בסלון או במיטה מלא באנדורפינים ולכן רוב הסיכוי שקיום איבר מין גברי לטרנסית "יסלח") – וזה מה שיקרה עם רוב הסטרייטים. ישנם כמובן אלו שבשביל העקרון הם יאמרו "לא" אבל תהיו בטוחים שאותה טרנסית תיתקע לו עמוק עמוק במוח וסביר להניח שהוא יכנס לקונפליקטים עד שהוא יצור איתה קשר ויגדיר "תנאים". ניחא. כעקרון, הופעת זין בגוף של טרנסג'נדרית מבלבל לחלוטין את החלוקה של גבר/אשה במוח, וכאן כפי שתיארתי לעיל יכול להיות מצב של "סולח", "נהנה מזה" או "בורח".

אז מדוע מגיעים הקללות? כי גבר שכותב לטרנסית "חושף" בעצם שהוא נמשך לקומפלקס הזה שנקרא "טרנסג'נדרית". ברגע שהוא מקבל את ה"לא" (שהוא יקבל ברוב הזמן) – זה יהיה בדיוק כמו להפשיט אותו באמצע הרחוב, פגיעה עצומה באגו שלו. מכיוון שהוא פגוע לחלוטין, הוא יתחיל לקלל ואם מדובר על סיטואציה פיזית במציאות – כדאי לתפוס מרחק מהבחור (או להצטייד בגז 🙂 ).

נקודה חשובה נוספת: ישנם גברים סטרייטים שמאוד אדוקים לדעתם ומבחינתם לא חשוב כמה הטרנסית סופר נשית, יפה, ללא איבר מין גברי, קול נשי – כל עוד אין לה איברי רבייה נשיים, היא מבחינתם "גבר". אלו, בניגוד לאחרים, גם לא יתחילו עם טרנסיות בשום מצב.

לסיכום: גבר סטרייט שיצא עם אחת כמו קים, יתייחס אליה כבחורה ברוב המקרים, ומבחינתו הוא יוצא עם מישהי שהיא לא גבר. נכון, היא לא בחורה סיסג'נדר 100% אבל מבחינתו אין ממש שינוי. עניין הזין יקבל אולי התייחסות כלשהי במין ביניהם, אבל בסופו של יום הוא מתייחס אליה, כאשה. גם אם הוא יצא עם קים או עם כל טרנסית אחרת ש"עוברת" כאשה, הוא עדיין לא ימשך לגברים כך שהוא אינו עונה על ההגדרה של "הומו".