כל הפוסטים של דורין זביוס

כמה מילים על טרנסיות וקשרים רומנטיים

אם יש משהו שטרנסיות רבות מעוניינות בו, הוא קשר רומנטי עם גבר. יש כמובן גם כאלו שלא ממש מחפשות קשר, אלא מחפשות לעצמן יזיזים. רובן המוחץ מחפשות גברים, חלק קטן מחפש נשים וחלק סופר-מזערי (כך שמעתי, לא פגשתי) מחפש טרנסיות לקשר. כל אחת ומשיכתה המינית.

אם יש משהו שמייאש טרנסיות בחיפוש אחר הקשר – אלו הנודניקים/חולירות/מטרידים ובקיצור – צ'ייסרים. בפוסט זה זה ננתח את הדברים ואני אומרת מראש – חלק מהאשמה בקושי למצוא גברים לקשר – קשורה לטרנסיות, אז אם כבר פותחים את הנושא…

טרנסיות (MTF) היו כולן בעבר גברים וכיום הן נשים, הן חיות כנשים, ויוצאות כנשים, אבל אם יש משהו אחד שלא ממש "הועתק" נכון מנשים – זה עניין המפגש עם גברים. רוב הנשים לא מזמינות אף גבר הביתה אליהן לפגישה הראשונה, גם אם מדובר בסטוץ. בדרך כלל הן נפגשות עם הגבר במסעדה, בר, מסיבה או מקום ציבורי אחר, ואם גבר הטוען שהוא רוצה קשר נמנע/מבריז מפגישה ציבורית בפעם הראשונה – הוא לא מחפש קשר.

מה הצ'ייסר מחפש? דבר אחד ופשוט: מימוש פנטזיה. הקטע של גוף ומראה של בחורה עם איבר מין גברי למטה מטריף גברים רבים (יהודים וערבים, דתיים וחילונים, אין הבדל). רובם ראו (או רואים) סרטי פורנו עם טרנסיות (כל אחד וטעמו) והם רוצים לממש את מה שבסרט – במציאות. לשם כך הם יחמיאו לטרנסיות מכאן ועד הודעה חדשה, ואם הולך להיות מפגש בביתה של הטרנסית, הם יעשו הכל כדי לקיים את המפגש – גם אם אותה טרנסית תבקש שהבחור יביא לה ארוחה מלאה + ג'וינטים + וודקה – הוא יביא, גם אם הוא מעולם לא פגש אותה. כמו שאמרתי – הוא יעשה הכל. מה הסיכוי של קשר רומנטי עם "יזיז" כזה? התשובה לשאלה הזו תלויה לכמה הוא פתוח לקשר אמיתי – בילויים בחוץ, החזקת ידיים בחוץ, אי החלפת מין בשיחה ("את" – "אתה"). הוא לא מוכן לזה? לא יהיה קשר רומנטי.

לצ'ייסר יש אגו סופר שברירי. מילת סירוב אחת או מענה שלא מתאים לצ'ייסר – ומיד אותה טרנסית שהוא כה רצה להיכנס איתה למיטה – נהפכת ל"גבר", "הומו" ושאר "מחמאות" מהסיבה הפשוטה: הטרנסית פגעה לו באגו (סיום קלאסי של שיחה כזו שגבר מתחיל להשפריץ קללות – זה פשוט "להסביר" לו שהוא נראה מאוד גיי – ולחסום).

גם אם הטרנסית מעוניינת בסטוץ עם בחור שהיא שוחחה איתו, היא עלולה לחטוף חוסר טאקט רציני אם היא משתמשת בפילטרים/פוטושופ על התמונות שהיא מפרסמת ואז הוא פוגש והמציאות שונה מהתמונות – הוא בהחלט יוציא זאת החוצה. מה לעשות, רוב הצ'ייסרים הם עם IQ של נעל, וחוסר טאקט בשמיים, מה שמבטיח שמפגישה כזו טרנסית תצא עם דמעות, לכן חשוב לזכור: ככל שהתמונות שלך יותר יפות, תקבלי יותר זבובים וקרציות נודניקים בצ'אט. רוצה לפרסם תמונות? מעולה, תבחרי בפרסום באפשרות של "חברים" ואל תאשרי כל אחד, ולא לשכוח לחסום נודניקים/קרציות ושאר חולירות.

בואו נדבר עתה במספרים. זה לא מספרים מדעיים, אלא יותר מהיכרות שלי עם הקהילה הטרנסית ב- +20 השנים האחרונות. לשם כך נשתמש בדמיון שלכם…

דמייני שאת הולכת לאיזה מפגש כלשהו, לא מפגש של טרנסיות או משהו שקשור לקהילה, אלא סתם מפגש עם הרבה אנשים, בואו נאמר לשם הדוגמא – 50 איש. מתוך אותם 50 איש, להערכתי יש 10 אנשים שמעוניינים ב"התנסות" מינית עם טרנסית (צ'ייסרים פוטנציאליים). כמה מתוך אותם 50 מעוניינים בקשר עם טרנסית שיש לה מראה נשי טוב? אולי 2-3 (שהם לא צ'ייסרים).

נשנה פרופורציה למספרים: אם יש בארץ כמה אלפי טרנסיות, אז כמות הגברים שמעוניינים בקשר רומנטי עם טרנסיות – נמדד במאות בודדים (וכשאני מדברת על קשר רומנטי אני מדברת על קשר שלא סובב רק סביב סקס – אלא על הכל: בהתחלה יציאות ובילויים, בהמשך מגורים ולבסוף אולי החלפת טבעות בטקס אזרחי – וכן, יש בהחלט כאלו שעשו זאת).

קצת קווים לדמותו הכללית של אחד שמחפש קשר רומנטי עם טרנסית: הוא נמשך לטרנסיות, הוא יתייחס לטרנסית כבחורה גם אם אין לה את הקול הכי נשי שבעולם וגם אם הוא רואה אותה על הבוקר ללא איפור. הקטע שלטרנסית יש איבר מין גברי למטה בשבילו הוא "פלוס נחמד" אבל לא הדבר המהותי בקשר, ואין לו שום בעיה לצאת איתה ולבלות, ולחיות כזוג רגיל כמו כל זוג סטרייטים. יש לו בטחון עצמי אמיתי מספיק גבוה בשביל להפגין תחושה של "אני רוצה אותך בגלל מי שאת" והוא לא בורח מויכוחים או מריבות, והוא בהחלט יעניק תחושה לחברתו הטרנסית של בחורה שווה שיש לה עכשיו קשר רומנטי רציני.

אז איפה הם אותם הבחורים שרוצים קשר?

את רובם לא תמצאו במועדוני ריקודים, לא בבילויים/מועדונים להטבי"ים. הם .. גיקים, עם משכל גבוה, בטחון עצמי לא רע ולא תמיד בעלי קוביות בבטן (טוב, חלקם כן הולכים לחדר כושר). שיחה איתם לא תתחיל ב"זורמת?", וברוב המקרים סטוץ זה לא ממש ה-Cup of tea שלהם. איך אומרת איירין בסידרה שרלוק הולמס של הבי בי סי? "Brainy is the new sexy". יהיו כמובן ניגודים – הגיק רחוק מאוד מאופנה (בשעה שרוב הטרנסיות דווקא די מעודכנות) אבל אפשר להשאיר זאת לטרנסית שתשנה זאת.

רוב הגיקים שרוצים קשר עם טרנסיות, אין להם תמיד נסיון דייטינג ארוך, ולכן קודם כל חשוב לקבוע דייט בחוץ בהקדם. הוא מנסה "לברוח"? זרקי. הוא מוכן לצאת? צאו. בפעמים הראשונות יקח זמן עד להיווצרות כימיה (תלוי בצדדים כמובן) אבל אם נותנים צ'אנס ויש הקשבה בין הצדדים – זה יכול להצליח.

איך יודעים שזה לא איזה צ'ייסר או סתם מניאק? שואלים חברות ואחרות לגביו, וקודם כל חשוב לשאול אותו אם הוא יצא ועם מי יצא, אם היה לו קשר רומנטי עם טרנסית ומה נהיה עם הקשר. אחת הטעויות שלא מעט טרנסיות מבצעות זה שהן לוחצות את הבחור לקיר בהתקפי קנאה. תנו קצת אמון ותראו לאן זה ממשיך, והכי חשוב לזכור – מספר הגברים שמוכנים להיות בקשר רומנטי עם טרנסית – רק עולה, לא יורד (בעקבות החשיפה לטרנסיות בטלויזיה, יוטיוב ורשתות חברתיות), כך שאם זה לא מצליח אז לא נורא – קמים וממשיכים הלאה.

אחד הדברים שטרנסיות רבות נפגעות ממנו אלו ההתחלות של כל מיני צ'ייסרים. כאן פשוט צריך לנקוט בפעולות צנזורה זריזות. בחור רציני ירצה לנהל איתך שיחה רצינית, לא לבדוק כמה ס"מ אורך האיבר מין שלך או מה את עושה הערב והיכן את גרה. משפטים כמו "אפשר לפגוש אותך", "זורמת?", בקשת תמונות שלך וכו' יובילו אולי לסקס שלא בטוח שתרצי, ואם את לא רוצה – תחסמי אחרי 2-3 שורות. את לא צריכה להתנצל ולא צריכה לראות עוד שורות של זבל.

אסכם את הפוסט כך: יש לא מעט גברים שרוצים קשר רומנטי עם טרנסיות. הם לאו דווקא החתיכים (במקרה הזה סביר להניח שהוא יצא/שכב עם כמה מחברותייך), הם יודעים להתנסח (כמעט) ללא שגיאות כתיב, הם יותר הגיקים שבחבורה, אלו שעובדים במחשבים או במקצועות אפורים אחרים. אם עניין המראה שלו מפריע לך, תוכלי לגרום לו להשתנות אם ורק אם תוציאי את הדומיננטית שבך החוצה, גברים כאלו די "נכנעים" למישהי דומיננטית (כל עוד היא נותנת להם גם מקום להתבטא וגם להקשיב לו). מצ'ייסרים בד"כ לא יצא כלום חוץ מאשר מרדף אחר הרוח, שברון לב ודמעות.

שינוי מין – כשרוצים "לחזור לאחור"

אם תסתכלו בכל מיני מדינות מערביות, תמצאו שם טרנסקסואלים וטרנסקסואליות, ויכול להיות שתמצאו את אלו שכבר עשו שינויים קוסמטיים או ביצוע ניתוח SRS ו-FFS – ויום אחד הם החליטו לעשות "אחורה פנה", לחזור למין שהם נולדו בו.

טכנית, אם מישהו מחר מחליט לשנות את מינו ולצאת כאשה, כל עוד הוא לא ביצע שום ניתוחים קוסמטיים בפרצוף או בחזה, החזרה לאחור היא לא כזו קשה. מחליפים בגדים, אין צורך באיפור ובשאר אקססוריז נשיים, ואפשר להתלבש כבנים בשיטת "ערבב ולבש" (או "בחירה עיוורת" לגיקים), אבל ברגע שנעשו ניתוחים קוסמטיים – הדברים מתחילים להסתבך. חזה לדוגמא אפשר לעשות ניתוח ולהוריד, אבל אם מישהי עשתה FFS מלא בפרצוף, לא חשוב מה היא תלבש ותחזור להיות גבר ולהציג את עצמו כגבר, עדיין הוא יקבל פה ושם יחס של בחורה בלשון נקבה – בגלל הפרצוף.

הסיבות לרצות לעשות "אחורה פנה" הן רבות ומגוונות, הנה חלק מהן:

  • קשה למצוא עבודה בתחום שלך
  • בנים שמשפילים/מקללים/מנסים-להרביץ לך
  • אי קבלה מצד המשפחה
  • דיספוריה מגדרית
  • קושי נפשי בקבלה עצמית במין החדש
  • אין זוגיות (חוץ מערימת צ'ייסרים שמחפשים לממש פנטזיה)

נאמר כך: על כל טרנסית שמחליטה לעשות "אחורה פנה" – יש לדוגמא 4-5 טרנסיות שהמחשבה לחזור אחורה עולה בראשן מדי פעם (למרות שהן ממשיכות ולא חוזרות אחורה), במיוחד כשיש תחושת בדידות וקשה למצוא קשר רומנטי. אחרי הכל, גבר – בין אם הוא סטרייט או גיי – יוכל למצוא (יחסית) תוך זמן סביר מישהו או מישהי לקשר רומנטי. כטרנסית לעומת זאת – חלק גדול מאלו שמתחילים איתן מחפשים בעצם לממש פנטזיה, הם לא מחפשים קשר רומנטי גלוי וארוך.

התמודדות לבד היא התמודדות קשה. מילות עידוד מחברות זה דבר נחמד אבל לא תמיד מחזיק מעמד לזמן רב, והתחושה הקשה חוזרת.

אחת ההצעות שהרבה טרנסיות/ים מקבלות/ים זה ללכת לפסיכולוג, יעוץ סוציאלי, מנטורית וכו' – אבל אם יש משהו אחד שרוב הטרנסיות לא סובלות – זה ללכת אלו שציינתי בהתחלת המשפט. אחרי הכל, הן לא עברו מה שהטרנסית עברה/עוברת, מה הן מבינות בזה בכלל?

וכאן בדיוק הנקודה: שינוי מין, כמו הרבה דברים נפשיים אחרים – מחייבים שינוי פנימי רציני. הם מחייבים חיזוק בטחון עצמי פנימי בכך שזוכרים את הדברים החיוביים שקרו וגם לפעמים הסתכלות על סיסג'נדר: גם אצל נשים טבעיות יש לא מעט תקופות שאין להן שום גבר בחייהן וקשה להן למצוא עבודה לדוגמא.

בשביל שינוי פנימי רציני אצל טרנס/ית חייבים בדרך כלל 3 דברים:

  • חברה טובה שמעודדת (אם צריך)
  • פסיכולוגית/מנטורית/יועצת-רוחנית – מה שמתאים לאותה טרנסית
  • שיתוף פעולה מלא ואקטיבי מצד הטרנסית.

החיבור של שלושת הנקודות הוא פשוט: היועצת מוצאת בעצם מה הן הבעיות ומתחילים לטפל בהן אחת אחת. הטרנסית צריכה לבצע תרגול מסוים פנימי (לפעמים מול מראה, כמה שזה נשמע מצחיק) שחוזר שוב ושוב עד שהנקודה מופנמת. בכל טרנסית יש 2 צדדים: את הצד הגברי ואת הצד הנשי ולפעמים יש "מלחמה" והנקודות בזמן הטיפול עוזרות "להילחם". התפקיד של החברה הוא לעודד כשמיואשים/מדוכאים.

אז ללכת לאחת מאלו שציינתי למעלה לא מספיק עוזר בלי שיתוף פעולה מלא! אני מכירה את זה אישית מסיוע לכמה עשרות טרנסיות שאמרו "כן כן כן" ולא ביצעו אף נקודה, אבל נפלו ליאוש מהר מאוד. רוצה להצליח? תשתפי פעולה ותכירי בבעיות, בלי להדחיק ובלי להתכחש. בלי הדברים האלו, הפיתוי לחזור אחורה מאוד גבוה. אחרי הכל, כ-בן אף אחד לא יציק לך, אבל מצד שני – אם את מרגישה בפנים כאשה, מדוע בעצם שתחזרי להיות בן ולא תילחמי ברצון לחזור אחורה?

אז בלי הטיפול הנפשי הזה, יהיו כאלו שירצו לחזור אחורה ויהיו כאלו שיחזרו. הייאוש בסופו של דבר בלי הטיפול בהרבה מקרים ינצח.

על הקנסות החדשים ועל המיתוסים הקשורים לזנות

למי שלא ידע, בכנסת ישנה קואליציית נשים מכל המפלגות בכנסת, והן מדי פעם מנסות לקדם דברים שונים. אחד הדברים שקודמו לאחרונה היה להטיל קנס של 1500 שקל על כל אדם שנתפס מקיים יחסי מין עם זונה.

בכדי לקדם את המטרה, גויס כל מיתוס אפשרי, בין אם הוא אמיתי או שקרי/מסולף, והתוצאה היא שכבר בעתיד הקרוב, העוסקות בתחום העתיק בעולם "ייובשו" מחלק גדול של לקוחותיהם שיפחדו מלהיתפס ומלהיקנס ולהירשם ברישומים שונים במשטרה ובמקומות אחרים. כמובן ששום דבר לא נלמד מההיסטוריה – כשמייבשים תחום מסוים (לדוגמא: אלכוהול אי שם בשנות ה-20 בארה"ב) – כל מיני ארגוני פשע נכנסו לתחום וגם במקרה זה, סביר להניח שיצוצו כל מיני סרסורים וארגונים כדי "לכבוש" את השוק הזה.

בכדי להכשיר את השרץ, פורסמו מספר מאמרים באתרים השונים. האחרון שבהם פורסם בכלכליסט ע"י הגברת כרמית עירון פלר, וכצפוי – כל המיתוסים והשטויות הופיעו, וברשותכם/ן אנסה להתייחס לטיעונים:

  • טיעון הזונות שמיובאות מחו"ל – אד-הומינם קלאסי. נכון, במקרה שלהן הן לא היו רוצות לעבוד בתחום וסרסורים מכריחים אותם, אבל בעניין זה קשה לעשות משהו ושום קנס לא יעזור בנידון הואיל ואותן נשים מגיעות לחו"ל עם ויזת תייר וקשה מאוד לדעת על "משלוח" קרוב או שהן באו לעבוד כאן מתוך אילוץ של סרסור או ארגון פשיעה כלשהו, כך שהקנסות והעונשים לא יעזרו במקרים כאלו כלל וכלל.
  • "אף זונה לא רוצה לעבוד בכך". אפשר בדיוק לאמר דבר כזה על 50% ומעלה מהאזרחים שקמים בבוקר לעבודה. הם לא רוצים לעבוד באותה משרה והיו מעדיפים משרה יותר טובה עם משכורת יותר גבוהה ושעות עבודה יותר נוחות, אבל לא תמיד אפשרי להשיג משרה כזו משלל סיבות והתפטרות מהמשרה תביא לחוסר הכנסות ולכך שלא ניתן לרכוש אוכל או לשלם מסים, שכ"ד/משכנתא וכו' וכו'.
  • "מחקרים טוענים כי…" – בכל המאמר לא הוצג ולא מחקר אחד שמגבה את הטיעונים. שמועות וחצאי שמועות אינם מהווים "מחקר". אין שום בעיה לארגן לגגברת עירון פלר עדויות עם טיעונים נגדיים על כל טיעון שהיא פרסמה.
  • "לעיתים הן (הזונות) לא מרוויחות כסף". לא ידוע לי על שום זונה ששוכבת עם גברים ללא תשלום. ישנן כמובן נשים רבות ששוכבות עם גברים רבים מרצונן ללא תשלום כלשהו, זה לא הופך אותה (בניגוד לדעות השוביניסטיות) לזונה.
  • כותבת המאמר מזכירה מס' פעמים סרסורים, אך לו היתה הגברת בודקת אצל זונות רבות, היא היתה מוצאת שלרובן אין כלל וכלל סרסור. היא זו שמשוחחת עם הלקוחות, שוכבת, גובה כספים והכל באחריותה האישית ללא כל סרסור/מנהל. המקום שכן קיימים בו סרסורים הוא במקרה של יבוא נשים מחו"ל, אבל שם המשטרה כמעט לא עושה מאומה בנידון והחוק לא מסייע בהוספת תקציבים לפתירת הבעיה.
  • "זונות מעידות כי הן נאלצות לאפשר לגברים לעשות בהן כרצונם ללא התחשבות בבריאותן וברצונן" – שוב, אינני יודעת עם כמה זונות הגברת שוחחה, אבל מהיכרות עם כמה בנות "עובדות" – אם הן לא מסכימות למשהו, זה פשוט לא יקרה. יכול להיות שהיא תסכים תמורת סכום נוסף, ושוב – לא הלקוח ולא הזונה מכריחים אחד את השני לעשות משהו.

ועתה לכמה נקודות משלי:

  • שיטת הקנס החדשה לא פותרת מאומה. דובר בכלליות ובאופן מאוד מעורפל על "סיוע" לעובדות בתחום, אבל כדאי לזכור שכאן בישראל, גם כשמעבירים חוק, זה לא אומר שיקיימו. תציצו לדוגמא בנתיבי איילון, כבישים שהיו אמורים לאפשר נסיעה מהירה בכל שעות היממה בגוש דן – והציצו בו בבוקר ובערב. פקקים אין סוף. אותו דבר בסיוע לעובדות בתחום – דיבורים כמו חול בלבד!
  • ישנן טרנסג'נדריות רבות שעוסקות בתחום, רבות מהן צעירות שנמצאות בשלבי התחלת שינוי מין ושמעוניינות לעבור את התהליך והניתוחים כמה שיותר מהר. לשם כך כמובן יש צורך בכסף רב ועבודות כמו סופר-פארם, חנויות בגדים, מלצרות וכו' נותנות מקסימום שכר מינימום, כך שהן אינן יכולות להשיג את הסכומים הדרושים לניתוחים והן בוחרות בלית ברירה לעבוד בזנות. נכון, זו אינה בחירה "כיפית", אבל זו עדיין בחירה של אותה טרנסית וזכותה לבחור במסלול המייסר הזה. נכון, ישנה ועדה לשינוי מין, אך הזמן שלוקח לפגישות עד הניתוחים (אם מאושרים) מאוד מזכיר את הימים לפני 30-40 שנה להזמין קו טלפון. מישהו/י זוכר/ת את זה?
  • עצם הכנסת השיטה מבטיחה שארגוני פשע יכנסו לתחום ויהיו הרבה יותר סרסורים ו"פרוטקשן" בהשוואה למה שיש כיום, כך שהמדינה מכניסה בדלת הקדמית את הפשע דווקא בזמן שנרשמת ירידה בפשיעה בתחום – והכל בשם אותה "הגנה על הזונה". טמטום כזה לא ראיתי זמן רב.
  • באנגלית יש משפט "Boys will be boys", וכך אפשר לאמר על הלקוחות הישראליים: הם מעוניינים לצרוך שרותי זנות מסיבות שונות, ובסופו של יום אף אחד לא מכריח את הזונה לשכב עם הלקוח. היא רוצה כסף? היא תסכים. אם לא, אז לא יקרה כלום. אם המדינה תעניש, הם יחפשו דרכים אחרות למצוא דרכים לפורקן. האם צריך להזכיר מה קורה בשוק הגראס כיום כשהמשטרה רדפה אחרי כל מגדל רבע-עלה גראס וכל אחד שהחזיק סיגריית מריחואנה ביד? הפתרון שצמח "מהשטח" היה .. טלגראס, וכך עם מרדפים שונים יצוצו להם אתרים ושרותים חדשים באינטרנט שיתארחו בחו"ל והמשטרה לא תוכל לעשות כלום בנידון.

לסיכום: הדרך הנכונה לטפל בזונות המעוניינות לצאת ממעגל הזנות, צריכה להיעשות בכלים שהמדינה צריכה להקים ולממן ולתת לזונות שרוצות לצאת בתחום לפנות למוסדות מסויימים שיסייעו לה – הן בכסף, הן בטיפול נפשי וכו'. שיטת קנסות ללקוחות רק תהפוך את המצב להרבה יותר גרוע תוך הכנסת ארגוני פשע וסרסורים רבים לשוק הנ"ל. חבל שקואליציית הנשים לא חשבה על כך לפני כן.

טרנסיות ו…הריון?

כשזה מגיע לטרנסיות, דברים רבים השתנו בעשורים האחרונים, הן מבחינת קבלת טרנסיות לחברה, הן מבחינת הטיפולים עצמם, ניתוחי FFS, ניתוח SRS (שבקרוב יוכרזו מספר שיפורים נוספים, לצערי בשלב זה אין לי אפשרות לפרט) וגם בגיזרת ניתוחים קוסמטיים נכנסים טכנולוגיות חדשות שיאפשרו שינויים יותר מזעריים ללא חיתוכים גדולים. בקיצור – הטכנולוגיה מתקדמת בכל מקום…

למעט מקום אחד..

הריונות.

כיום, כל טרנסית שחיה בזוגיות ואותם זוג חושבים על ילדים, הם יצטרכו לחשוב על מספר אופציות, אף אחת מהן אינה קלה. זה יכול להיות אם פונדקאית, וזה יכול להיות אימוץ (הקושי עם אימוץ שווה לטיפוס על האברסט עם הציפורניים).

ומה עם עניין הריון? אה, נכון. לטרנסית אין רחם ושאר חלקים שצריך כדי להיכנס להריון ולהרות עד ילודה. כל טרנסית יודעת שאין אפשרות שזה יכול לקרות לה. זה בלתי אפשרי.

אז בתחום הזה דווקא יש התפתחויות, חלקן הגדול תחת מעטה כבד של סודיות (כותבת שורות אלו נותנת שרות לארגון מסוים הקשור לנושא וחתומה על הסכם סודיות די דרקוני).

כל העניין החל מנשים (סיסג'נדר) שלא יכולות להיכנס להריון ממגוון סיבות, החל מכריתת רחם וכלה בבעיות רבות נוספות, ולכן תהליך המחקר לא מנסה לבוא לפתור בעיה טכנית ספציפית אלא להתחיל מאפס: איך אפשר לגרום למישהי להרות, תוך התאמה של פתרון ההריון (בהמשך הדרך) לאותה אשה, תוך מתן פתרון לבעיות השונות ועד הבעיה המהותית של טרנסקסואלית, כשאין בגוף שום חלק הבנוי להריון.

אחד הדברים הראשונים שנבדקו, היה האם ניתן להרות "בחוץ", כלומר בתוך רחם מלאכותי. בשלב הראשון תמיד מבצעים את הדברים בבעלי חיים, ובמקרה הזה – טלה. בוידאו הבא גודל טלה בתוך רחם מלאכותית (ואל דאגה, הטלה הצעיר בסוף מסיים את תהליך הגדילה, גודל לו צמר והוא מצליח לחיות חיים רגילים):

מכאן, אחרי שהניסוי הצליח, מתחילים המחקרים הבאים:

  • איך ניתן למזער זאת (תינוק צריך רחם הרבה יותר קטנה)
  • האם ניתן "לגדל" רחם ושאר חלקים הכרחיים לילודה בגוף האשה או הטרנסית (שוב, לצערי לא ניתן לפרט מבלי שגדוד עורכי דין ירדפו אחריי בנבוטים, אבל .. יש תוצאות מעודדות)
  • האם ניתן לעשות זאת "מבחוץ" כמו במקרה של הטלה. טכנית, לאחר כמה וכמה שינויים ניתן תיאורתית לעשות זאת, אבל אז מתעוררות בעיות פחות טכנולוגיות שתיכף אתייחס אליהן.
  • מה לגבי עניין של דחיה שמגיעה מהגוף? מה לגבי התהליך עצמו?

בקיצור – יש ערימה של בעיות שיש צורך לחקור.

באותם מחקרים יש הרבה התפתחויות, חלק מהדברים מצליח וחלק מהדברים לא. מכיוון שזהו נושא מאוד מהפכני (עם פוטנציאל כספי הרבה יותר גבוה מכמעט כל תרופה לריפוי מחלה) – ישנה סודיות מרובה.

מה שכן ניתן לאמר, שבהערכות זהירות – ב-5-6 השנים הקרובות יוצגו הישגים בתחומי הריון ולידה הן לנשים עקרות והן לטרנסקסואליות. התפתחות טכנולוגית כמובן שלא מחכה לאף אחד, אבל עם הגעת פתרונות טכנולוגיים, מגיעים נושאים כמו אתיקה, דת, פוליטיקה, רגולציה ועוד נושאים. אחרי הכל, הולדת ילד או ילדה בדרך זו תעלה סכומים מאוד גדולים (וכן, הרבה יותר מכל ניתוח לשינוי מין כולל ניתוחים קוסמטיים) ויהיה צורך במימונים ממשלתיים או גופים אחרים כדי לאפשר כניסה להריון וילודה למעוניינות בכך באותה מדינה.

לסיכום: אני מאמינה שההתפתחות הטכנולוגית ופריצות הדרך יתרחשו ב-5-6 שנים הקרובות ואז יחלו השלבים האחרים, פולמוסים וויכוחים, כך שבסופו של דבר אני מעריכה שתוך 10-11 שנים אשה עקרה או טרנסית – תוכל להתחיל בתהליך של כניסה להריון והולדת ילד או ילדה.

על הומואים, סטרייטים, טרנסיות ומשיכה

כמעט כל טרנסית שהעלתה אי פעם תמונה שלה לפייסבוק, חטפה לא מעט מקרים בהם בחורים מנסים להתחיל בשיטות הכי מטומטמות שיש וכשהטרנסית מסרבת אפילו לנשום אוויר בקרבת אותו פוחלץ, תמיד תגיע המילה "הומו" בסגנון קללה זה או אחר.

אז הנה כמה דברים פשוטים על סטרייטים, הומואים ועל .. המוח שלנו.

בניגוד למה שרבים חושבים, המוח שלנו זוכר אנשים במספר צורות. המוח שלנו קודם כל זוכר את הדברים ויזואלית – המראה הכללי וגם דברים יחודיים נוספים לאותו אדם. זה יכול להיות דברים כמו גובה חריג, עקבים גבוהים מאוד, נקודות חן, משקל (לאחד מ-2 הצדדים, גם רזון וגם שומן). המוח שלנו זוכר במקומות אחרים במוח גם דברים אחרים כמו שם, מהיכן הכרתם, חוויות משותפות, קול ועוד ועוד. כשאנחנו פוגשים מישהו או מישהי שפגשנו בעבר, אנחנו נזכור אותו אולם במקרים רבים יקח לנו זמן לזכור דברים כמו שם, מהיכן הכרנו וכו', זה אינדיבידואלי לכל אדם ואדם.

המוח שלנו בנוי בראש ובראשונה לצרכי הישרדות, כדי לדעת מי עומד מולנו (מה שנקרא "אוהב או אויב") והמוח שלנו גם מקטלג את אלו שמולנו: גוף רחב, פנים גבריות – זה גבר. גוף צר, פנים נשיות, חזה – זו אשה. כך בדיוק גם בנויה המשיכה שלנו: סטרייט יאהב נשים אולם לשם משיכה ספציפית המוח "יסנן" נשים הבנויות לפי מה שאותו אדם אוהב (וההיפך כמובן). נניח הבחור אוהב בעלות שיער שחור ארוך – גם מול 1000 נשים, המוח ידע לזהות אותן מרחוק. מבחינת מיניות הדברים עובדים אותו דבר: גבר הומו "יקלוט" גברים בטעם שלו עוד מרחוק, וכנ"ל לסבית לגבי נשים.

אבל מה קורה לגבי טרנסיות, ועוד טרנסיות שנראות כבחורות יפות, מתנהגות ונשמעות מאוד נשיות?

כאן המוח לא ממש יודע מה לעשות. זה בניגוד לתבניות שהוא מורגל עוד מילדות.

בניגוד למה שרבים חושבים, המוח אינו משייך איבר מין גברי אוטומטית לגבר, כלומר אם גבר יראה איבר מין גברי בתמונה ללא פנים לדוגמא, הוא בהחלט יסיק שמדובר בגבר, כי לגברים יש זין ולנשים אין, אבל המשיכה בחוץ לא כוללת בדיקת זין מכיוון שכולנו לא הולכים ערומים/ות ברחוב כל עוד מי שמולנו נראית באופן משכנע מאוד כבחורה/אשה. מתי המוח כן מחפש להסתייע בקיום איבר מין גברי? כאשר עומד/ת מולנו מישהו/י שאין לנו מושג ירוק אם מדובר בזכר או נקבה – המוח מתחיל מיד לסרוק אחר סממנים "גבריים". האם יש גרוגרת? האם יש בליטה למטה? כפות ידיים רחבות? אם לאחד מהדברים הללו יש תשובה חיובית, המוח יתייג זאת כ"גבר". אם לעומת זאת אף אחד מהסימנים לא נמצא, המוח יסתקרן וינסה לחפש עוד ועוד סימנים (המוח לא אוהב סימני שאלה) כדי לתייג את הנמצא/ת מולנו לכאן או לכאן.

וכאן מגיעה השאלה: גבר שנמשך לטרנסיות או גבר ששוכב עם טרנסיות, האם הוא הומו?

התשובה לכך די פשוטה ואולי תפתיע חלק מהאנשים: לא.

… לפני שזורקים עליי 4 קילו עגבניות, אסביר מדוע.

הומו, בהגדרה, הוא: גבר שנמשך לגברים. גבר נשי ימשך לגבר גברי, גבר גברי אולי ימשך לגבר גברי אחר או גבר נשי אחר (וכולם יקבלו את אותו כאב ראש במערכת היחסים כמו כל זוג סטרייט. תהיו בטוחים בכך).

תכירו את קים, היא נבחרה לטרנסג'נדרית היפה ביותר בארה"ב לשנת 2018.

קחו את התמונה ותנו לערימת גברים סטרייטים להסתכל עליה, ואל תאמרו שהיא טרנסית. כמה סטרייטים ימשכו אליה? הרוב. הסיבה, כפי שציינתי לעיל – היא שקים מצליחה "לעבוד" על המוח הגברי והוא מתייג אותה כאשה. עכשיו ניקח את אותה תמונה לערימת גברים הומואים (לא דו). כמה ימשכו אליה? אני מאמינה שאף אחד. לאוחצ'ות שביניהם יהיו אולי מחמאות (או הערות..) – אבל דייט רומנטי איתה? תודה, לא תודה.

וזה בדיוק מה שקורה לסטרייטים: הם נמשכים למה שהם הורגלו מילדות. הם לא נמשכים למראה גברי, אבל בהחלט נמשכים למראה נשי כמו בתמונה משמאל.

ומה אם יש איבר מין גברי לקים? (במציאות אין לי מושג וגם זה לא מעניין) – כאן זה מתחלק. ברמה האינטימית, כששניהם ביחד בבית במיטה, והיא מורידה תחתון והוא מגלה מה שמגלה למטה – יכול להיות שתהיה רתיעה ראשונית, רתיעה שכל טרנסג'נדרית שנראית טוב יכולה לנטרל עם חיוך, קריצה ועוד כל מיני .. דברים (בל נשכח שהמוח באותם רגעים בסלון או במיטה מלא באנדורפינים ולכן רוב הסיכוי שקיום איבר מין גברי לטרנסית "יסלח") – וזה מה שיקרה עם רוב הסטרייטים. ישנם כמובן אלו שבשביל העקרון הם יאמרו "לא" אבל תהיו בטוחים שאותה טרנסית תיתקע לו עמוק עמוק במוח וסביר להניח שהוא יכנס לקונפליקטים עד שהוא יצור איתה קשר ויגדיר "תנאים". ניחא. כעקרון, הופעת זין בגוף של טרנסג'נדרית מבלבל לחלוטין את החלוקה של גבר/אשה במוח, וכאן כפי שתיארתי לעיל יכול להיות מצב של "סולח", "נהנה מזה" או "בורח".

אז מדוע מגיעים הקללות? כי גבר שכותב לטרנסית "חושף" בעצם שהוא נמשך לקומפלקס הזה שנקרא "טרנסג'נדרית". ברגע שהוא מקבל את ה"לא" (שהוא יקבל ברוב הזמן) – זה יהיה בדיוק כמו להפשיט אותו באמצע הרחוב, פגיעה עצומה באגו שלו. מכיוון שהוא פגוע לחלוטין, הוא יתחיל לקלל ואם מדובר על סיטואציה פיזית במציאות – כדאי לתפוס מרחק מהבחור (או להצטייד בגז 🙂 ).

נקודה חשובה נוספת: ישנם גברים סטרייטים שמאוד אדוקים לדעתם ומבחינתם לא חשוב כמה הטרנסית סופר נשית, יפה, ללא איבר מין גברי, קול נשי – כל עוד אין לה איברי רבייה נשיים, היא מבחינתם "גבר". אלו, בניגוד לאחרים, גם לא יתחילו עם טרנסיות בשום מצב.

לסיכום: גבר סטרייט שיצא עם אחת כמו קים, יתייחס אליה כבחורה ברוב המקרים, ומבחינתו הוא יוצא עם מישהי שהיא לא גבר. נכון, היא לא בחורה סיסג'נדר 100% אבל מבחינתו אין ממש שינוי. עניין הזין יקבל אולי התייחסות כלשהי במין ביניהם, אבל בסופו של יום הוא מתייחס אליה, כאשה. גם אם הוא יצא עם קים או עם כל טרנסית אחרת ש"עוברת" כאשה, הוא עדיין לא ימשך לגברים כך שהוא אינו עונה על ההגדרה של "הומו".

על ילדים צעירים וג'נדר

[box title="" border_width="2" border_style="dotted" icon_style="border" icon_shape="circle" align="center"]כתבתי לפני כשנה את הפוסט הזה על הורים וצעירים הומואים/לסביות/טרנסים/ות. אני ממליצה למעוניינים לקרוא את הפוסט המקושר הנ"ל לפני שממשיכים לפוסט זה.[/box]

אפשר למצוא סיפורים רבים ברשת על כל מיני הורים סופר-ליברליים שמטפחים את ילדיהם הרכים בשנים ואם הילד או הילדה מגלים שהם רוצים להיות במגדר השני – הוריהם יעשו הכל כדי לתת לבניהם/ביתם לחיות במגדר השני. יש סיפור על אבא שלובש שמלה במיוחד כדי לעודד את בנו שמעוניין להיות בת, או הסיפור הזה ששם ההורים עפים על עצמם ומחליטים כי ילדם הוא "ללא מין" (אם כבר, אז כבר, לא?) ויש עוד סיפורים רבים.

וכאן אני רוצה להביע דעה קצת שונה מהורים אלו…

ניקח את רוני הקטן, ילד שבקושי התחיל כיתה א'. רוני בבית אוהב לשחק בצעצועים ולא מעט פעמים הוריו תופסים אותו משחק בבובות של אחיותיו, או באיפור שלהן, ולפעמים אפילו בבגדיהן ועקביהן.

אז… רוני טרנסג'נדרית? אני ממליצה לעצור עם המסקנות הנמהרות האלו. הבה נחשוב קצת:

  • יכול להיות שרוני משחק בדברים אלו כי הם מוצאים חן בעיניו ותו לא. יש לא מעט סטרייטים ששיחקו בצעירותם בבובות אך כשהם גדלו הם עברו לדברים קצת יותר "גבריים" וכבוגרים הם .. סטרייטים
  • יכול להיות שרוני נמשך לגברים וגם נמשך לדברים נשיים, כך כשהם בוגרים, הם הומואים "נשיים".
  • יכול להיות שרוני באמת טרנסג'נדר, אבל עם המסקנה הזו כדאי קצת להמתין…

בואו נניח שרוני מאוד אוהב לבוש נשי ואיפור והוא מאוד אוהב להתלבש, להתגנדר ולהביט על עצמו שעות מול המראה. מה עושים אז? רצים מיד לבנות לו תוכנית לשינוי מין?

לעניות דעתי, התשובה לכך היא לא. אני לא חושבת שצריך "לרדת" עליו, "לקטול" אותו ובוודאי שלא לנקוט באלימות פיזית מצידו (למרות שיש לא מעט הורים שזה האינסטיקנט הראשוני שלהם כדרך "לתקן" את הילד, למרות שזה כמובן יתן תוצאות הפוכות ברוב מוחלט של המקרים, אבל היי, לכי תכניסי להורה מכה הגיון לראש!).

אפשר לדוגמא, להגיע איתו לפשרה כלשהי: רוצה להתלבש כמו ילדה? אוקיי, כל עוד זה בבית בלבד או בחדרו בלבד (תלוי בהורים ובפשרה שיגיעו עם הילד. בכל זאת, תנו לו להתבטא). יכול להיות שהוא ימשיך עם הלבוש, יכול להיות שהוא יפסיק, לבוש והתגנדרות כבחורה לאו דווקא אומר שהוא טרנסג'נדר (ולמי שלא מכיר, תכירו מושג שנקרא Cross Dressing).

ככלל, את עניין שינוי המין, גם אם הילד נורא נורא רוצה, אני ממליצה לשמור לגיל היותר מאוחר, נאמר בגיל של חטיבת ביניים או תיכון. בגיל כזה הילד (שהוא כבר בחור) יודע מה הוא רוצה מעצמו מבחינת ג'נדר, ואז כבר אפשר ללכת איתו יחד לפסיכולוג או לפסיכיאטר (המטפל המקצועי ישמח לשמוע מההורים היסטוריה, ישמח לשאול שאלות וכו') ואם המטפל המקצועי ממליץ על השינוי, אז אפשר להתחיל בשינוי וחייבים תמיכה של ההורים, זהו מסלול קשה מאוד נפשית!

מדוע אני ממליצה זאת ולא ממליצה כבר בגיל בית ספר יסודי להתחיל בטיפול כזה? כי לילד כזה אין עדיין מנגנוני הגנה טובים. לא חשוב באיזה בית ספר סופר-ליברלי ירשמו ההורים את בנם, תמיד יהיו שם תלמידים שיציקו (במקרה הטוב) או ש"יכסחו" אותו (במקרה הרע). מדוע כבר לחשוף אותו לכל הרוע שקיים כלפי טרנסג'נדרים/ות בגיל כה צעיר כשהוא לא ממש יודע איך להתגונן? נכון, להרגיש "כלוא" בגוף של המין השני זה בהחלט לא נעים, אבל לחזור הביתה עם "פיצוצים" זה הרבה פחות נעים. אינני טוענת שבגיל 15-17 לא יהיו אי נעימויות, הצקות וכו', אך סביר להניח שאות/ה טרנסג'נדר/ית תדע להתגונן או תדע להתעלם ממי שצריך.

לסיכום: אני לחלוטין נגד ההורים האלו שבכל גיל לא נותנים לרוני לבטא את עצמו/ה מבחינת ג'נדר כשרוני כבר גבר בוגר, ואני גם נגד אלו ההורים שכבר בגיל ילדות צעירה (גן עד יסודי צעיר) מעודדים את ילדם ללכת בכיוון שינוי מין רק בגלל שהוא אוהב בגדי נשים. לדעתי המקום הנכון הוא באמצע. לא לדכא, למצוא פשרה ובגיל כשרוני כבר בוגר ומבין את ההשלכות – להתחיל איתו את המסע המפרך נפשית ואת אותו שחרור.

חלק שלישי – לספר למשפחה

האם הועדה לשינוי מין צריכה להתעדכן?

בישראל ישנה ועדה לשינוי מין שפועלת תחת המטריה של משרד הבריאות, עליה ניתן לקרוא כאן. הקריטריונים והנהלים עודכנו בשנת 2014 כדי לשקף דברים שלא היו נכונים או שהיו צריכים עדכון.

למעוניינים/ות, להלן החוזר משנת 2014:

mr16_2014

 

אני מעוניינת להתעכב על סעיף 4.2.4 בחוזר, להלן:


לפי סעיף זה, על מנת לעבור שינוי מין על חשבון המדינה, המועמד חייב לחיות במין של הצד השני לפחות 12 חודשים.

אני בהחלט מבינה ומסכימה עם הסעיף. אחרי הכל, יש לא מעט כאלו שיצאו כנשים, החלו לחיות כנשים ולאחר תקופה כמה שבועות או חודשים זרקו את הכל וחזרו להיות בנים (או בנות). אני בהחלט יכולה להבין את המדינה – עלויות תהליך ניתוח לשינוי מין הם גבוהים והדבר האחרון שהמדינה מעוניינת לשלם עליו זה פרוצדורת SRS על מישהו ששינה את מינו לבחורה ואחרי חצי שנה חזר להיות בן. הצעירים, במיוחד, לא ניתן הרי לחייב אותם/ן להחזיר את הכסף הואיל ואין להן/ם רמת הכנסות גבוהה, ולכן ישנו הסעיף הזה.

הבעיה מתחילה בכך שההסתכלות יותר מוטה כלפי צעירים ולאו דווקא כלפי אלו שיותר בוגרים (נניח גילאי 30-50). הבה נדמה זאת עם דמות כלשהי.

תכירו את רמי, עורך דין עצמאי שנותן שרותים ללקוחות שונים בתחומים שהוא מתמחה בהם. רמי מופיע תדיר אצל לקוחותיו ולפעמים בבתי משפט שונים מול שופטים שונים. רמי היקר כבר שנים על גבי שנים רוצה להיות אשה ולחיות כאשה. הבעיה המרכזית שלו? המראה שלו. הפרצוף שלו גברי גם עם איפור רציני.

אם רמי ילך לפי סעיף 4.2.4 לעיל, הוא יוכל בתוך חודש לפנות לרשויות המס לסגור את העסק שלו ולתבוע מביטוח לאומי אבטחת הכנסה (בישראל לעצמאים אין דמי אבטלה), הואיל ואם רמי יצא כאשה כמו שהוא עכשיו, לקוחות רבים פשוט יברחו ממנו. חברות בישראל, מקטנות עד גדולות – כשהן רואות משהו קצת "מוזר" לא חושבות פעמיים ומיד מעבירות תיקים למתחרים וזה קורה לא רק בתחומי עריכת דין, אלא גם בהייטק ושרותים יוקרתיים אחרים.

אני מתארת לעצמי שיהיו קוראים שיאמרו "שיחליף עבודה, שימצא לקוחות אחרים" וכאן מתחילה בעיה אחרת: בניגוד למצבים בהם מקומות כמו חנוויות בגדים או פארמים שונים שמוכנים לקבל ללא בעיה טרנסג'נדרים/ות צעירים/ות לעבודה, אחד כמו רמי לא ממש יצליח לא לקבל לקוחות חדשים (שוק מאוד תחרותי), ועבודות כמו הנ"ל פשוט לא יספקו לו מחיה בצורה נורמלית מבחינת שכר.

אז מה ניתן לעשות בנידון? אני מציעה משהו פשוט שמורכב מכמה דברים:

  • המועמד יצטרך לעמוד בכל התהליכים הקשורים לבדיקה פסיכיאטרית, עובד סוציאלי וכו' וכו'
  • היה והמועמד מקבל את ההמלצות מהמטפלים הנ"ל, המדינה תאשר לו את ניתוחי השינוי מין.
  • המועמד יחתום מול הוועדה על כתב התחייבות כי במידה והוא חזר לחיות במינו הקודם בשנתיים לאחר ביצוע השינוי – הוא יחוייב להחזיר למדינה את תשלום הניתוח במחירי השוק החופשי + ריבית והצמדה. כך המדינה יכולה להיות בטוחה יותר שלא מדובר באחד שדעתו אינה יציבה לגבי שינוי המין.

לסיכום: שינוי מין בגילאי 30-50 הוא מורכב בהרבה משינוי מין בגיל צעיר. רבים/ות לומדים/ות ומפתחים קריירה מקצועית ונמצאים באמצע החיים עם הקריירה. לצפות מאדם בוגר שאין בו כל סממן או מראה נשי בפרצופו גם לאחר איפור לצאת כאשה – זו תהיה התאבדות מקצועית. המדינה שמאפשרת דבר זה צריכה לעניות דעתי לגלות קצת גמישות ואולי להוסיף סעיף לחוזר המתייחס למבוגרים. אפשר בהחלט "לכבול" זאת בתנאי של תשלום חוזר במידה והמועמד במחוייבותו, כך שבסופו של דבר המועמדים המתאימים בכל גיל יוכלו (במידה והם מתאימים) לקבל מהמדינה את שינוי המין.

השוני ב"תמיד רציתי להיות אשה"

בעולם בחוץ, לאנשים שאינם מכירים טרנסיות/טרנסים ושמקור המידע היחיד שלהם הוא התקשורת (טלויזיה, עיתונות, אינטרנט) – כמעט כולם שומעים פחות או יותר את הסיפור הבא: "מגיל מאוד צעיר שיחקתי בברבי ואהבתי דברים נשיים ותמיד רציתי להיות אשה, תמיד הרגשתי כאשה בגוף של גבר עד שהצלחתי לתפוס אומץ ולהתחיל את תהליך שינוי המין וכיום אני אשה" (כמובן שבכל אתר שמכבד את עצמו מיד צצות השאלות "מה יש לך למטה" אבל נשאיר את זה לפוסט אחר).

האמת היא שלא כולם כך. יש לא מעט שהם לא עם סיפור כזה והרבה מהם חוששים לספר זאת מהחשש שיחשבו אותם ל"קוקו" (אולי משהו נדפק לו בראש בגלל משהו ואז הוא החליט לשנות מין?)

כיום, לצעירים ולצעירות (בגיל העשרה) בגושי הערים המרכזיים (חיפה, תל אביב, ירושלים, אילת) יש יותר ויותר הזדמנויות למה שנקרא בשפה המקצועית "Try before you buy". בן שרוצה לצאת כבת, כל עוד הוא רזה וחלק בגוף – יכול לסדר גבות, למלא חזייה בצמר-גפן/טישו, להתאפר, לשים לבוש נשי ולצאת כבחורה (יחד עם עוד חברים קרובים, זה מחזק את הבטחון) ואפשר לראות לא מעט כאלו באותן ערים. עדיין אין קול "בס" מסגיר, עדיין (ברוב המקרים) אין סימנים מסגירים ורוב ה"אוחצ'ות" שמשתמשות בטריק הזה מחפשות להשיג לעצמן כך גברים כך שבסופו של יום הן תצאנה כ"בחורות" רק לבילויים או אירועים מיוחדים (מבחינתו). רובם המוחץ בסופו של דבר ירדו מהרעיון ורק אלו שבאמת רוצות לשנות מין ימשיכו במסלול ההורמונים/לייזר/ניתוחים/מחייה כבחורה.

אותו דבר מתרחש במובן האחר של שינוי. לא כולם יודעים מגיל צעיר מה הם רוצים להיות מבחינת Gender ואם חייבים אז הם יכולים להסתדר עם המיניות הנוכחית שלהם, אך ככל שהם גודלים הם יותר ויותר מעוניינים להיות בצד השני של המתרס, אם זה גבר אז זה להיות אשה ואם אשה אז זה להיות גבר (ואפשר לראות זאת בפורומים שונים באינטרנט), כלומר אותו גבר לאו דווקא שיחק בברבי בהיותו רך בשנים ואילו כיום טרום השינוי הוא לא חייב להיות מכור לצבע ורוד זועק, נצנצים, עקבים היסטריים או דיבור "כאוחצ'ה" או כל סממן נשי מובהק אחר ובכל זאת הוא רוצה לשנות את מינו. יותר מכך, לא מעט מהם לא ממש מחפש את התור לעבור תחת סכין המנתח הפלסטי גם אחרי שהן יוצאות כנשים.

לעניות דעתי, העשור האחרון (וקצת יותר מכך) ועם התפתחות הטכנולוגיה וחדירת האינטרנט לחיינו באופן מאסיבי, החליפו את ה"אסור" או "לא מומלץ" ב"מותר". כיום יש יותר ויותר גברים ונשים שמעוניינים לשנות את מינם/ן כשהם ממש כבר אינם בגיל העשרה. יש כאלו בגילי 20-50 (ואפילו יותר) שרוצים לעשות זאת. כמובן שככל שהזמן עובר השינוי נהיה יותר מורכב מבחינה טכנית (ההשפעה של ההורמונים פוחתת ככל שזה שמשנה את מינו/ה מבוגר יותר) אבל עם התפתחות הטכנולוגיה והניתוחים הדבר אפשרי כיום ועם האינטרנט ניתן למצוא מספר הצעות במקומות שונים בעולם לנתח במחירים שונים.

לסיכום: שינוי מין הוא שינוי ענק. לא רק מהבחינה האינדבידואלית ברמה הפיזית, אלא גם בכל מה שסביב זו/זה שמשנה את מינו/ה – בעבודה, ביחסים האישיים, בתקשורת הסביבתית, קשרים עם משפחה, חברים וחברות, התייחסות והתעלמות מהערות של כל מיני נשים ואנשים (כן, בניגוד לניו יורק או קליפורניה או מדינות שונות בעולם, לכל מטומטם ומטומטמת ישראלי/ת יש הערות!). זהו שינוי שגובה לא מעט מבחינה נפשית ויש צורך גם בתעצומות נפשיות גדולות וגם בחברים וחברות תומכים בעת דכאון או נפילה. אלו שחטפו מכל צד מדוע לא לעשות את השינוי ובכל זאת רוצים (ועושים) את השינוי – מין הראוי שיקבלו תמיכה ועידוד. לפעמים מילה טובה זה דבר שיכול לעודד. לעומת זאת, לשפוט אדם רק בגלל שהוא/היא החלו את השינוי בגיל מאוחר – זו טיפשות.

הסיפור שלי: פינג פונג

ביטוי עתיק אומר: "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו"

יצא לי לראות מספר טרנסיות בעבר שחזרו למינן הקודם. חלק מהן כבר עבר ניתוחים והן נראות נשיות לעילא ולעילא, וחלק אחר עדיין לא עבר ניתוחים אך החלו לעבוד ולחיות כאשה 24/7 – ובכל זאת הן חזרו להיות גברים.

הסיבה המרכזית לכך היא בדרך כלל שהן לא הצליחו להסתדר עם החברה. מבטים מזלזלים, מילות גנאי מהסובבים, קושי למצוא בן זוג לקשר (כאשר רובם פשוט מחפשים לממש פנטזיה לשכב עם טרנסית) יכולים בסוף לשבור טרנסיות רבות שבסוף חוזרות למין המקורי שלהן כבנים. כבן, גם אם יהיה לך פרצוף נשי וגוף נשי אבל לבוש כגבר, אף אחד לא יעיר לך ברחוב ואף אחד לא יחפש תירוצים כדי לדחות את מועמדותך למשרה כלשהי. המחיר כמובן הוא נפשי: אותה טרנסית שרצתה כל חייה להיות כאשה תמשיך לחיות במאבק פנימי לרצות להיות אשה, אבל הפחד מבחוץ – ימנע ממנה לחזור שוב לנסות ברוב המקרים, וחבל.

הייתי אצל פסיכולוגית לפני זמן רב (שמתמחה בנושא מגדר, ד"ר ברגר) והסברתי לה שאני רוצה להיות אשה, אבל בניגוד לטרנסיות אחרות שיכולות תוך 30 שניות לאמר מה הן רוצות לשנות ואיך הן יחיו כאשה, התשובות שלי היו די מעורפלות כי לא ידעתי בעצם מה השינוי אומר מבחינה פנימית ואיך הוא משפיע. התחלתי לעשות את התהליך מבחינת נטילת הורמונים,לייזר ואפילציה (תודה מורן) אבל עדיין עד כה אני יוצאת כגבר. אחד הדברים שתסכלו אותי זה לראות טרנסיות אחרות שלא רק נראות נשיות אלא מתנהגות מאוד נשי ואני יודעת שאני לא אתנהג כך, אין לי את כל המניארות הנשיות ואין לי חיבה לכל מיני צעצועים (אלא אם זה מחשבים, אז שם אני מכורה מראש 🙂 ). בנוסף שמעתי מכמה מקומות מחירים שפשוט אין מצב שאוכל להשיג אותם.

ואז הפסקתי את הכל – ההורמונים, לייזר, אפילציה. הפסקתי לפני שעשיתי כל ניתוח קוסמטי (עשיתי בעבר ניתוח לשאיבת שומן, טעות שאני לא ממליצה עליה) ולקינוח – גם הסתפרתי קצר.

ואז, לפני זמן מה, הכרתי טרנסית אחת מדהימה ברשת. היא התחילה את התהליך רק לפני כשנה וחצי, עדיין לא עברה כל ניתוח אבל היא בהחלט "עוברת" (אם כי היא לא יודעת עדיין איך לעכל זאת וכמובן שיש פחדים כמו לטרנסיות רבות שנמצאות בשנים הראשונות לתהליך), וזה גרם לי לחשוב על עצמי, לחשוב בעצם מה אני רוצה וצריכה מהשינוי? ולאחר תהליך מחשבה של כמה ימים התשובה שלי פשוטה: אני בהחלט צריכה פנים נשיות כדי לצאת החוצה (הפנים שלי יותר מדי גבריות, כולל סנטר ענק של שווארצנגר!) אבל אני לא צריכה את ההתנהגות הנשית עם כל נפנופי הידיים, התבטאות בצורה סופר נשית וכו'. אני פשוט לא צריכה "לשחק" אותה נשית, אלא פשוט להיות מי שאני – גיקית שפשוט מתעלמת מאחרים (בזה אני דווקא מומחית, ואני אדישה כמו פיל! 🙂 ).

עכשיו אני מוכנה ל"סיבוב שני", רק שהפעם הכל יהיה במתווה אחר. אני רוצה עד הקיץ בשנה הבאה לעבור את הניתוחי פרצוף (FFS) ומיתרי קול, ולהתחיל לצאת כאשה ועד אז לחסוך כספים ולחזור לטיפולי הסרת שיער והורמונים (שונאת מחטים בבדיקות דם!). הפעם, אני עושה את זה ובכל מה שקשור לחברה (במובן של Society) – אשקיע עד גבול מסוים, לא יותר מזה. כמובן שיהיו כל החלאות הישראליות עם צעקות ה"הומו", "קוקסינל" – אבל אני יודעת להתעלם.

אני רוצה לנצל את הפוסט הזה כהזדמנות לאמר לאלו שרוצות לחזור לאחור – החברה זה אחד הדברים הכי מזוייפים וצבועים שיש. לחיות לפי הלך הרוח בחברה במקרים רבים (במיוחד מחוץ לאזור תל אביב) זה "לקבור" את עצמך, אבל אלו שטויות במיץ עגבניות! אנחנו ב-2018 והאינדיבואליזם שולט! אם רצית להיות ולחיות כבחורה/אשה – Do it! זה לא קל, זה מאתגר, זה מפחיד, אבל בסופו של יום אלו החיים שלך, לא של צקצקנים מטומטמים.

 

קצת על ניתוחים קוסמטיים

הערה: בפוסט זה לא אזכיר שמות מנתחים

כחלק מתהליך שינוי מין, יש ברוב המקרים צורך בניתוחים קוסמטיים (אינני מדברת על הניתוח למטה שזהו נושא אחר לחלוטין). זה יכול להיות משהו קטן יחסית (אף), יכול להיות יותר גדול (שיוף מצח, סנטר), זה יכול להיות ניתוח קוסמטי בגוף וזה יכול להיות ניתוח מורכב שכולל כמה דברים שיש צורך לשנות – בהתאם להסכמה של הטרנסית יחד עם המנתח.

טרנסיות רבות תוהות לגבי מספר דברים:

  • האם לעשות את הניתוח בארץ או בחו"ל?
  • אצל איזה רופא לנתח?
  • איזה חלק/חלקים עדיף קודם?
  • האם זה מכוסה מבחינת ביטוח רפואי?

הבה ננסה לענות על השאלות:

  • האם לנתח בחו"ל? היתרון לגבי חו"ל (בתאילנד לדוגמא) זה ששם יש הרבה יותר נסיון ממה שיש כאן בארץ. בתאילנד מנתחים טרנסג'נדרים מכל הארצות בעולם כך שהם יודעים להתמודד עם כל סוג פרצוף או גוף. הבעיות:
    • מחיר – במקרים של ניתוח מורכב לנישוי הפרצוף (FFS) זול, זה לא. צריך לשלם על מלון, נסיעות, על הניתוחים עצמם והאשפוז.
    • המתנה (לגבי ניתוחי FFS) – יכולה לנוע בין כמה חודשים לשנה ואפילו לשנתיים.
    • לעומת זאת, ניתוחי אזורים מסויימים (ניתוחים קוסמטיים) – המחיר יכול להיות זול ממחיר ניתוח בארץ ולכן כדאי לבדוק זאת.
  • האם בארץ? כיום יש בארץ יותר נסיון מבעבר לגבי ניתוחים קוסמטיים, אבל כדאי לוודא שהמנתח ניתח בעבר טרנסג'נדריות (יהיו לא מעט מקרים שבהם מנתחים פרטיים מציעים מחיר זול באופן מפתיע … כדי לעשות "סטאז'" על המנותח/ת).
  • האם זה מכוסה מבחינת ביטוח רפואי? במידה ואתם מבוטחים בקופת חולים שמכסה ניתוחים כמו FFS, אז יהיה שווה לשקול זאת, זה יחסוך המון הוצאות, רק שחשוב לזכור – קופות החולים לא ממהרות לאשר ניתוחים (וטופס 17) ולכן מומלץ להיוועץ בפורום הזה בפייסבוק כיצד לעבור את הבירוקרטיה. כמו כן יש כמובן את הביטוחים הרפואיים המשלימים אולם כאן זה שונה מחברה לחברה וצריך למצוא את האנשים הנכונים שיוכלו לסייע לך.
  • אצל איזה רופא לנתח? רופא שניתח בעבר טרנסיות ושהוא יכול לתת לך הפניות או המלצות, או שאת/ה מוזמן/ת לשאול בפורום הזה.
    נקודה חשובה: לא לפסול מיידית מנתח זה או אחר רק בגלל שההוא או ההיא אמרה שמה שהוא עשה לה לא מוצלח. לפעמים קיימים קצרים בתקשורת או שינוי דעה לאחר הניתוח ואז הלקוחה לא מרוצה (ראיתי כבר מקרים כאלו). אפשר תמיד להסתכל על עבודות קודמות שלו ואז להחליט אם רוצים או לא ומה רוצים.
    עוד טיפ חשוב אחד: אצל יותר ויותר מנתחים קיימת מערכת לצילום תלת מימד. את יושבת אצל המנתח, מצולמת למספר דקות (סטילס) ולאחר מכן הכל מועלה למחשב ואפשר "לשחק" בשינוי האזור עד שגם הלקוחה וגם המנתח מרוצים מהתוצאה ואפשר לשלוח באימייל או להדפיס כך שכל הצדדים יודעים בדיוק איך זה צריך לצאת.
  • תעדוף ניתוחים – כלל מומלץ הוא: פרצוף קודם, חזה וחלקים אחרים לאחר מכן, אחרי הכל – את יכולה לעשות ניתוחים כך שיצא לדוגמא חזה מהמם או להוציא צלעות לקבל גוף 90-60-90 (דרים און…) – אבל אם הפרצוף אינו "עובר נשי", הפידבק לא יהיה כל כך חיובי (במיוחד בישראל!) ולכן מומלץ קודם כל "לנייש" את הפרצוף לרמה עוברת (ומעלה, כל אחת לפי טעמה) ולאחר מכן להשקיע בגוף (אם צריך).

לסיכום: ניתוחים צריכים להילקח בכובד ראש. אחרי ניתוח קשה "לחזור אחורה" ולכן צריכים להיות סגורים לגבי מה בדיוק רוצים, וכדאי לתאר למנתח את הדברים בפרוטרוט. בניתוחים מלאים מסוג FFS כדאי לבצע רק אצל מי שביצע ניתוחים כאלו על טרנסיות אחרות והן מרוצות (ואם אפשר בחו"ל – אז עדיף). האם לעשות בארץ? אפשרי, אם יש כיסוי ביטוחי והמנתח מנוסה עם תוצאות טובות. האם כדאי לשקול לעשות בחו"ל? אם יש  לך את הכסף ואין לך בעיה להיות סבלנית לחודשים ארוכים.

בהצלחה 🙂