כמו כל דבר בחיים, כשיש שינויים שהם מחוץ לאיזו נורמה חברתית, מיד צצים שאלות, אצל חלק מהאנשים יש מעין "אנטי" לשינוי וחלק אחר בטוח ש-X הוא X ולא Y. לשם כך אני מעלה את הדף הזה ומעדכנת אותו בשאלות ותשובות לגבי נושא המגדר ושינוי מין.

אם יש לכם/ן שאלות, הרגישו חופשי לכתוב אותן למטה ואני אעדכן דף זה עם שאלותיכם ותשובות להן.

ש: זה נכון שהמשיכה המינית משתנה עם שינוי המין?
ת: לא נכון. אם גבר משנה את מינו לאישה או ההיפך – העדפותיו/ה המיניות אינן משתנות. לדוגמא: אם בחור נמשך לנשים והוא שינה את מינו לאשה, היא עדיין תימשך לנשים.

ש: גבר לא יכול לשנות לאשה כי הוא לא יכול להרות כמו שאשה לא יכולה להיהפך לגבר כי לא יהיה לה זרע.
ת: זוהי לדעתי ראיה מאוד מעוותת להסתכל על גברים ונשים כ"יצורי רביה" בלבד. כל גבר וכל אשה הוא עולם שלם בפני עצמו. גבר ששינה מין לאשה או אשה ששינתה מין לגבר עושים זאת למרות הדברים הללו כי הם/הן רוצים לחיות במין השני, גם אם הם לא יוכלו להיות פוריים באופן סטנדרטי (אם כי ניתן להקפיא תאי זרע). במילים אחרות, גבר ששינה את מינו מזכר לנקבה או ההיפך, עושה זאת בכדי לחיות במין השני, גם כשיש מגבלות הכרוכות בשינוי וגם כשזה כרוך בויתורים כואבים לגבי פוריות כי הנושא קריטי עבורם.

ש:שינוי בתעודת זהות אינו משחק וגבר שנולד גבר ושינה את עצמו לאשה, אסור שישנו לו את סעיף המין בתעודת זהות.
ת: שוב, אנשים אינם מוגדרים ע"י מה שכתוב להם בתעודת הזהות אלא על פי מה שהם מציגים את עצמם. החיים, כמו הרבה דברים – אינם שחור ולבן, וטרנסג'נדריזם זה דבר קיים. זכותך להחזיק בדעה כמו שלך. אם אתה פונה אליי ואני מציגה את עצמי "נעים מאוד, אני דורין", אני מצפה שתתייחס אליי כאשה כעניין של נימוס. מי שמשנה את מינו/ה אינו/ה עושה זאת כאיזה "שגעון" משעמום, ואגב, בית המשפט דווקא הציג התקדמות בנושא ובמידה וקיימים אישורים מטעם הוועדה  לשינוי מין, ניתן לשנות את סעיף המין בתעודת הזהות.

ש: ומה אם הטרנסג'נדרית לא עשתה ניתוח למטה? זה בעצם גבר עם שדיים.
ת: אם היא עשתה ניתוח תחתון או לא (מה שנקרא בעגה המקצועית: SRS) זה עניין שלה בלבד. יש הרבה שאלות שלא שואלים נשים, אז לגבי טרנסג'נדריות תוסיף לעצמך את הנוהג לא לשמוע לגבי "למטה". היא מציגה את עצמה כאשה? תן לה יחס כאשה מבלי לחטט אנטומית.

ש: כניסה לטרנסג'נדריות לשרותי נשים היא אסורה.
ת: מי אמר ומדוע? אם אני יוצאת כאשה, חיה כאשה, מדוע עליי לא להיכנס לשרותי נשים? בגלל שאתה עדיין חושב שזה "גבר"? אני נכנסת לשרותי נשים לא כדי "להתחיל" עם נשים אלא לעשות את צרכיי. כניסה כאשה לשרותי גברים תגרום לשורה של מבטים במקרה הטוב והטרדות במקרה הרע. בית המשפט בארצות הברית אמר את דברו לגבי הנושא ודחה נסינות לחסום כניסת טרנסג'נדריות לשרותי נשים.

ש: טרנסג'נדרים זו מחלה נפשית.
ת: אדוני למד כמה שנים טובות להיות פסיכולוג או פסיכיאטר? כי אם כן, אולי אדוני יציץ בספרי DSM בתחום הפסיכולוגי כדי להיווכח שטרנסג'נדר לא מוכר כמחלה נפשית (זה היה רשום כמחלה וזה הוסר בשנות ה-80 לאחר שהיה יותר ידע על הנושא). אם מישהו לא אוהב את העניין זו זכותו, אבל לקבוע שזו מחלה נפשית זו טעות רצינית.

ש: אין טיפול מניעה נגד הרצון לשינוי מין?
ת: טיפול מניעה למה בדיוק? אם השואל שואל זאת, הוא יוצא מתוך הנחה ששינוי מין זו בעצם בעיה, סטיה מהנורמה, וכל פסיכולוג או פסיכיאטר יכול להסביר שזו אולי סטיה מהנורמה של ה"חברה" שלנו אבל בסופו של דבר זה דבר שצריך לקבל ואם מישהו רוצה לשנות את מינו/ה והוא עומד בקריטריונים של בדיקות פסיכולוגיות/פסיכיאטריות ורופא מקצועי, אז עדיף לסייע לו בנושא מאשר לדכא אותו עוד יותר.

יש לכם שאלות שלא נענו כאן? כתבו בתגובות ואוסיף אותם לכאן בשמחה.

בחיים, בד"כ הדבר האחרון שאני מחפשת לעשות זה להעביר ביקורת בוטה על מישהי או מישהו. כל אחד זכאי לחייו הפרטיים ולעשות בהם כרצונו/ה, והוא/היא משלמ/ת בד"כ על החלטות שהוא/היא עושה..

אבל לפעמים כשאני רואה טרנסית חדשה ו/או לא מוכרת עם מראה/לבוש מסויים – בא לי (אם כי, שוב, אני כמובן לא אעשה זאת) לצעוק עליה "למה לכל הרוחות את עושה את זה לעצמך?"

מה היא עושה בעצם לעצמה? אסביר…

הבה ניזכר בחג פורים האחרון. אתם/ן זוכרים/ות חברים שהחליטו להתחפש לנשים? סביר להניח שכן, סביר להניח שהן התחפשו והתלבשו בצורה שרוב הסיכויים שכמעט אף בת סיסג'נדר לא מתלבשת כך. הסיבה לכך די פשוטה: הפנטזיה הזו לצאת כאשה יושבת בראשו של המתחפש זמן רב ואין לה שום קשר למציאות או למגבלות מציאותיות והעובדה שמדובר בחג פורים רק מקלה את הדברים כי זה לגטימי באותו יום להתחפש למה שרוצים, אף אחד (שפוי) לא יקח ברצינות את התחפושת, אז אפשר ללכת על עקבים 20 ס"מ גם כשהמתחפש בגובה 185 (לדוגמא) ואפשר ללבוש חצאית/שמלת מיני (גם כשמלתחפש יש שרירים שיכולים להתחרות בגאווה בתחרות "מר ישראל").

לכן, ההמלצה הראשונה למי שרוצה להתחיל לצאת כאשה ביום יום מבחינת לבוש איפור וכו', היא לא לנסות "להחיות פנטזיות" אלא ללבוש מה שמחמיא ולא מה שמפדח. חולה על עקבים גבוהים? מעולה, אבל תנסי ללכת איתם כמה שעות ותחזרי הביתה בדמעות כי זה כואב ללכת עם זה. תשמרי את ההליכה עם העקבים לערב בילוי כלשהו (או שתלכי איתם בבית ותגרמי לשכנים מלמטה לסבול קשות, זה גם אפשרי 🙂 ).

לבוש נשי הוא כמו איפור נשי – הוא נועד בראש ובראשונה לטשטש את המציאות וליצור אשליה של מראה שונה שהאיברים השונים (אף, שפתיים, עיניים, לחיים, סנטר וכו') נראים שונה מהמציאות ללא איפור. איפור נשי נכון שמוציא את הטרנסית עם מראה מאוד נשי ומסתיר סממנים גבריים – עושה 90% מהעבודה ביציאה החוצה כאישה. כל מה שנשאר אחרי האיפור הוא בחירת בגדים, אקססוריז, תיק, נעליים נוחות – והחוצה.

בכל מה שקשור ללבוש – הוא צריך להתאים ללובשת ולא להגשים פנטזיות. גרבוני רשת, עקבים מאוד גבוהים, חצאיות/שמלות מיני/מיקרו-מיני, או כל לבוש שאינו שגרתי אצל רוב הנשים גורר אוטומטית משיכת תשומת לב מהולכים ושבים, מבטים במקומות כמו בתי קפה ומסעדות ועוד ועוד, וכאן בישראל לרבים אין שום מחסום וההערות/השפלות מתחילות להגיע, וככל שהלבוש יותר חושפני ופחות שגרתי – כמות ההערות רק תגדל ולא חשוב כמה הטרנסית היקרה תהיה עם "עור של פיל" בכל הנוגע להתעלמות מקללות והשפלות – בסוף זה חודר ומאוד מכאיב.

לכן, לעניות דעתי כדאי לחשוב על הנקודות הבאות:

• כמו באיפור, צריך למצוא מה הבגדים המתאימים לך. ג'ינסים זה מעולה, אבל האם סקיני/צמוד באמת מחמיא לך או שבעצם הוא מדגיש דברים שלא תרצי שידעו על קיומם?
• ידיים קשה מאוד להסתיר, במיוחד ידיים שלא ממש נראות נשיות. הצעתי בקטע הזה – לשים צמיד נוצץ על הזרוע או טבעות שמסיתות את המראה מהידע ומסתירות נקודות מסויימות בכף היד (אפשר ללחוץ על התמונה משמאל להגדלה).
• פאות: לא לכולן מתאים להיות בלונדיניות, לא צריך פאה באורך מטר וחצי. יש מקרים שאולי קארה יכול להתאים, או פאה באורך עד קו החזה, או סגנונות שונים. לא חייבים לקחת מה שחברות לקחו ומותר להיות יחודית.
• איפור: זה הדבר הראשון שכולם רואים. דווקא כאן מומלץ להשקיע הכי הרבה ולהתנסות ולשמוע דעות שונות (כן, סביר להניח שתשמעי לפעמים גם דעות שקריות, תלוי איך את נראית) וחשוב לא להתייאש. איפור תמיד אפשר לשנות (ולעניות דעתי גם מומלץ להתרחק מאיפור קבוע) ולשפר. אל תתביישי להציק קצת לכל מיני מאפרים ולשאול או להתנסות, מגבונים להסרה לא חסר 🙂

אסכם את הדברים כך: אף אחד לא יקבע לך כטרנסית איך להתלבש, להתאפר, מה לשים ומה לא. יחד עם זאת, את צריכה לקחת בחשבון את הדברים בכובד ראש ולא סתם לחפש ללבוש לבחוץ מה שתיארת לך באיזו פנטזיה, כי בסופו של דבר הסגנון והדברים שתלבשי ותשימי עלייך הם בדיוק מה שיגרמו לצורת התייחסות אלייך. אם תתלבשי כמו בדיחה, אנשים יתייחסו אלייך כמו בדיחה (ולא בצורה הטובה), ואם תתלבשי בצורה סופר מגוכחת, הם יתייחסו אלייך בצורה מאוד לא נעימה.

בהצלחה

אני רוצה להתחיל את הפוסט שלי בהתייחסות למצב מסוים שאינו קשור לטרנסג'נדריות, אלא למשהו שכן קשור למיניות ולא למגדר.

יושבים להם ההורים רונית ויואב (שמות בדויים) בערב בבית, צופים בטלויזיה ואז במהלך הערב מגיע ירון בנם לסלון. הוא מבקש שינמיכו את הטלויזיה כי הוא רוצה לאמר משהו להורים: "אבא, אמא," אומר ירון "אני הומו".

מכאן כמובן הכל תלוי בהורים וכמה הם ליברליים/פרוגרסיביים, הם יכולים לאמר לבנם שהם מקבלים אותו (וסביר להניח שהאחיות יאמרו שהם כבר ידעו זאת ממזמן. ככה זה, האבא תמיד יודע האחרון, האמא יודעת לפני אבל לא ממש משתפת את האבא) וכמובן "אנחנו איתך"

כמובן ש-0.00002 שניות אחרי שירון עוזב את הסלון לחדרו, גוגל מקבל צו 8. מיד מתחילים לחפש בטלפון, בטאבלט או במחשב פרטים. אחד החיפושים הראשונים בד"כ הוא טיפול "להסרת" ההומוסקסואליות, אז מגיעים לאתר כמו "בטיפולנט" שמבטיח הרים וגבעות (הסיכוי "להמרה" לסטרייט ול"מחיקת" ההומוסקסואליות שווה בערך לסיכוי שאגרום לכם לעוף כמו ציפור). אם להורים יש קשר לדת/מסורת, הם ימצאו כמובן כל מיני תירוצים שדי מאשימים את ההורים בכך שילדם הוא הומו, החל בהתנהגות "קלוקלת" של ההורים, סביבה לא טובה ושאר המצאות עורבא פרח.

בסופו של דבר, יקח לא מעט זמן (גם להורים ליברליים) להפנים שילדם הוא הומו, שהוא לא הולך לצאת עם בנות אלא עם בנים ו-כן, הוא נמשך לבנים בלבד (ולא, זה שהוא יצא עם בת או 2 לפני ההכרזה לא אומר שהוא "סטרייט מבולבל". אם כבר ההיפך – רוב מוחלט של ההומואים ממש אינם מקבלים שהם הומואים והם בהחלט מנסים לצאת עם בנות כמו שאר חבריהם.. עד שהם מבינים שלא חשוב כמה הבחורה יפה/מצחיקה/שנונה/סקסית – הם פשוט לא נמשכים לבנות).

מכאן נעבור לטרנסנג'נדרים, בין אם זכר לנקבה (MTF) ובין אם נקבה לזכר (FTM).

במקצועי היומיומי אני אשת מחשבים. כשמתרחשת תקלה כלשהי, אני אוספת מגוון נתונים מהמחשב ומציודים אחרים שקשורים למחשב – כדי לדעת מהי התקלה וכדי לטפל בה. התקלות בד"כ ידועות והדרכים לפתרונן במקרים רבים – גם ידועים, אם כי כמובן יש תקלות מאוד מורכבות שמתגלות אחרי בדיקות רבות ולילות לבנים, אבל מה שמשותף לכל התקלות הוא מידע קונקרטי שניתן לאסוף, ללמוד, להבין ולבסוף בהתבסס על אותו מידע – לטפל בבעיה.

גם כאן, כמו תיאור הדוגמא לעיל של ירון ההומו – אייל שמודיע להוריו שהוא רוצה להיות "איילת" – יגרמו להורים רבים "לטוס" לגוגל ולחפש מידע, כל מידע הסברתי, מדעי, כל דבר שניתן לאחוז בו ואם המידע מראה שניתן "לטפל" בטרנסג'נדריות – אז יופעל כל לחץ אפשרי על אייל "לעבור טיפול" ובלבד שלא ישנה את מינו. מה לעשות, את עניין ההומוסקסואליות לא רואים חיצונית – שינוי מין – רואים גם רואים!

אז האם ישנם הוכחות מדעיות שאם X=Y אז בנך באמת טרנסג'נדר? התשובה: תלוי.

אם הורה מחפש הוכחות מדעיות לכך שבנו באמת הינו טרנסג'נדר לפי כל מיני מדדים פיזיים – התשובה לכך היא לא. לא כל טרנסג'נדרית מתנהגת בצורה סופר נשית, יש כאלו שהן ביישניות או מאוד מאופקות, לא כולן רצות לשדוד קופת חסכון כדי להיהפך לבובת פלסטיק, וכמובן שלא לכל הטרנסג'נדריות יש מבנה גוף ו/או פרצוף נשי, כלומר כל נסיון לחפש מדדים פיזיים – אינו נכון כי עניין הג'נדר אינו קשור למבנה החיצוני – כך שחיפוש לגבי תוכן מדעי – לא יעזור הרבה.

מה עם גנים? לפחות למיטב הבנתי, התחום של טרנסג'נדרים הוא די "צעיר" ורק בעשור האחרון (בארץ, בחו"ל יותר) עניין השינוי מין נהיה יותר ויותר מקובל (כמובן תלוי היכן. יש עדיין התנגדות רצינית בכל מיני ציבורים) – ולפחות ממה שידוע לי – עדיין לא בוצעו מחקרי גנים כדי לגלות יותר מידע על השוני בין טרנס לבין "סטרייט" או הומו/לסבית לדוגמא. (כמה שידוע לי – אף אחד לא מימן מחקר כזה).

ובכל זאת, הורים מודאגים – האם מה שיש לבנם זו אפיזודה חולפת או משהו רציני? האם באמת אייל הולך להיות איילת? לשם כך, כאן במדינת ישראל (במיוחד במרכז אם כי נדמה לי שיש גם בצפון ובדרום) ישנם פסיכולוגים ופסיכולוגיות שתחום התמחותם הוא עניין הג'נדר והשינוי. מבחינה חוקית במדינת ישראל – שום נער או נערה לא יכול לקבל טיפול הורמונלי אלא רק לאחר אישור של פסיכולוג ואישור של ההורים.

לכן, כשהורים שומעים זאת מבנם או ביתם, מומלץ לקבוע עם פסיכולוג/ית המתמחה בתחום ולהגיע יחד עם בנם/ביתם אל הפסיכולוג/ית ולשמוע את הדברים. פסיכולוגים רבים שבתחום אינם מאשרים תוך 10 דקות טיפול, וזה מאוד תלוי בצעיר/ה לפי כל מיני אספקטים ונקודות שהפסיכולוג/ית בודק/ת.

יחד עם זאת, הורים צריכים לקחת בחשבון משהו פשוט וחשוב: צעיר/ה שמחליט/ה לשנות את מינ/ה בהחלט מודע/ת לכך שמדובר בשחיה נגד הזרם. זהו תהליך נפשי קשה במיוחד כאן בישראל שישראלים רבים מתנהגים בצורה נבזית כלפי טרנסג'נדרים/ות, מה שדי שובר את הבטחון העצמי. גם יציאה הכי פשוטה כ-בת בפעמים הראשונות היא תהליך לא קל שמלא מאוד בחששות והדבר האחרון שאותו/ה טרנסג'נדר/ית צריכה זה ביקורת מבית כלפי השינוי. אף אחד/ת לא מתחיל בתהליך השינוי כי "בא לי". ישנם לא מעט טרנסג'נדריות כאלו שעדיין לא התחילו את התהליך רשמית אך הם לפעמים מתלבשות ליציאות/בילוי/מועדון כ-בת בכדי "לטבול את האצבעות", וישנם כמובן גם אלו שנהנים ממראה גוף ופנים נשי ורוצה לצאת כאשה לבלות. לא כל מי שמתלבש כבחורה הינו טרנסג'נדר. טרנסג'נדרים/ות הם אלו שנוטלים הומורנים וחיים במין השני.

לסיכום אני רוצה לאמר להורים שתוהים/מודאגים/סקרנים – אל תקטלו ואל תחסמו את הילד שלכם אם הוא מעוניין לשנות מין. זה משהו בתוכו מבחינה נפשית ושכלית, הוא מרגיש ברוב המקרים כ"כלואה" בתוך גוף גברי ונסיונות לחסום את השינוי מביאות בד"כ לדכאונות רציניים ובלא מעט מקרים – לנסיונות התאבדות. יש לכם סקרנות? יש בלוגים, פורומים ויש כמובן גם פסיכולוגים ופסיכולוגיות שניתן לפגוש ולשוחח איתם לגבי העניין.

חלק שני – על ילדים צעירים וג'נדר

חלק שלישי – לספר למשפחה

טרנסיות רבות החלו את השינוי שלהן, בין אם זה לפני שנים ספורות, ובין אם זה לפני כמה חודשים, הן התחילו לצאת כאשה/בחורה החוצה ולחיות כך. אחרי שמתחילים לחיות כך – צריך להמשיך הלאה תוך כדי החיים במגדר החדש ובמיוחד – צריך לעבוד. אף אחד לא הולך לשלם עבור אותה טרנסית את ההוצאות כמו שכ"ד, מיסים, אוכל, ביגוד וכו'…

רבות הולכות לעבודות שונות הקשורות למשרה מלאה – חנויות בגדים, סופר-פארם ועוד. אני ממליצה במקום זאת, לחשוב על משהו מעט שונה..

לימודים ועבודה.

הבה נודה בכך: בשום עבודה שהזכרתי המשכורת לא תהיה משהו. זה מתחיל בשכר מינימום ואחרי שנתיים התוספת תגיע למאות שקלים, ואולי ל-1000-1500. לא בדיוק משהו שמכניס הרבה פרנסה, ומצד שני – המון שעות ושחיקה (ועוד לא דיברתי על הקטעים שבא לך לדפוק נעל/עקב לאיזו קרציה בעבודה בכל פעם שאת/ה רואה אותה..). בנוסף – אותה עבודה בקורות חיים לא ממש תעזור לך לקבל מקום עבודה עם משכורת כפולה ומעלה..

לכן אני ממליצה לחשוב אחרי שהתחלת את השינוי ואת/ה כבר יוצא/ת ביום יום במגדר החדש – ללכת ללימודים. נשמע מפחיד? כן. נשמע לא מעשי? לא ממש..

נתחיל עם הלימודים: לא חשוב מה מוצאך או גילך, כמעט תמיד אפשר להשיג איזו מילגה ואם עשית שרות צבאי בשנים האחרונות, יש לך פקדון שיכול לעזור לך להתחיל את הלימודים. לימודים לא מתחילים מחר בבוקר, ולכן כדאי לנצל את הזמן כדי לעשות מספר דברים:

1. הדבר הראשון והכי חשוב – למצוא למה את נמשכת מבחינת מקצוע. יש ערימות על ערימות של תחומים ויכול להיות שתמצא/י את המקצוע שלך, אולם כדאי לבדוק שאותו מקצוע הוא גם מכניס כסף. לא כיף ללמוד מקצוע למספר שנים רק כדי למצוא שאין בו עבודה או אין בו משכורת מספקת למחיה.
   1. לא יודעים/ות איזה מקצוע מתאים? בכל מוסד חינוכי ישנם יועצי לימוד. אפשר לתאם פגישה ולראות מה ההמלצות ואחר כך לשבת בבית ולחשוב, להתייעץ עם חברים וכו'.
   2. נקודה חשובה – חלק מהמקומות לא מחייבים לימוד פסיכומטרי וחלק מהמקומות/מקצועות מחייבים – כך שכדאי לשאול בנושא ואם צריך – קחו זמן ללמוד בעצמכם (אם אין לכם בעיה עם זה – זה גם הרבה יותר זול).
2. אחרי שמצאתם – תתחילו להכיר אינטימית את גוגל ולחפש אלו מקומות יכולים לתת לכם/ן מלגות. יש 1001 סוגי מלגות ויש פקדון שחרור (אם אתם/ן זכאי/ות לו).

הנקודות שתיארתי לעיל – לוקח זמן עד שבודקים את כל הדברים, מקבלים תשובות ומחליטים מה הלאה. לבינתיים – אפשר לחפש משהו אחר.. עבודה.

גם אם אתם/ן עובדים/ות במקום עבודה כלשהו, בהרבה מקרים אין משמרות ואם החלטתם שלימודים יכולים לעזור לכם ומקום העבודה לא מאפשר משמרות, תצטרכו למצוא מקום עבודה אחר. מקומות עבודה לסטודנטים לא חסר.

אחד הדברים הבעייתיים לטרנסיות מבחינת מקומות עבודה לסטודנטים – זה שיש לא מעט מקומות כאלו שהעבודה נעשית ממוקד לקוחות והכל מבוצע בטלפון ואז רוב הטרנסיות יטענו שויזואלית הן בהחלט נראות נשיות, אבל מבחינת קול – יש להן בעיה. התשובה שלי במקרה זה היא פשוטה: דווקא בגלל שבמקומות כאלו אין לך מושג ירוק עם מי את משוחחת בטלפון, את יכולה לאמן את הקול שלך להגיע יותר ויותר לקול נשי. כל לקוח שאת משוחחת, תשני את גובה הקול ופשוט תתרגלי (מלשון תירגול) את הקול שלך. נכון, לפני האימון יהיו לא מעט פעמים שתצטרכי לאמר "אני בת", אבל ב-8 מתך 10 פעמים, אחרי הערה כזו שלך השיחה תמשיך ויתייחסו אלייך כבת, ושוב – זו הזדמנות מצויינת לאימון קולי.

כך יוצא שאם מצאתן/ם לכם/ן מקום עבודה במשמרות ומצאתם מקום לימוד – תוכלו גם להרוויח וגם ללמוד ולאחר מספר שנים תוכלו להרוויח משכורות טובות, הרבה יותר טובות אם לא הייתן/ם משקיעים בלימודים.

תחום אחר שדווקא אפשר להרוויח ממנו לא רע עוד בהתחלה – זה במחשבים (כן, כל עוד את לא מאלו שבשבילם מחשבים זו קללת האנושות ובא לך פעמיים ביום לשבור מחשב). אם יש לך משיכה למחשבים – בין אם זה לגרפיקה, תכנות, ניהול רשתות וכו' – אז שם דווקא התעודות לא ממש ישנו משהו. יש לא מעט קורסים שניתן ללמוד באינטרנט (ללא צורך בתעודה) ואפשר לחפש ברמות מתחילות עבודה בשכר בסיס ומשם להתקדם.

ב ה צ ל ח ה 🙂

הקהילה הטרנסית עברה לא מעט התכתשויות ש"עיידן" (או איך שלכל הרוחות קוראים לו היום) – יש כאלו שחושבים שבאמת הקהילה צריכה להתייחס לטרנסיות לא רק לאלו שאשכרה עושות את כל תהליך שינוי המין (עם או בלי החלק התחתון, לא ניכנס לזה כרגע) לבין אלו שנמצאים עם ערימת זיפים/שערות גוף, דופקים ליפסטיק ו.. דורשים (כן, בכוונה אני כותבת "דורשים") שיתייחסו אליהם כ"אשה", כ"טרנסית" או כל כינוי אחר עם מוטיב נשי.

ונשבר לי מזה לגמרי!

אני מסתכלת על עצמי לדוגמא ואני יודעת משהו אחד: ההתקדמות שלי לכיוון המגדר הנשי היא איטית מאוד ומתעכבת בגלל כל מיני נסיבות. אני לא יוצאת כאשה כי אם אני אצא כאשה אני אראה בדיחה, אני אפסיד לקוחות (אני עצמאית במקצוע), אני אהפך לבדיחה. מה לעשות, בלי סידרת ניתוחים אני לא אראה אשה ולא "אעבור" כאשה, ולכן בינתיים מחוץ לבלוג ולפייס אני עדיין בחוץ נמצאת כ"גבר". הרוב לא פונים אליי כאשה ואני לא מנסה לתקן אותם בצעקות של "תתייחס אליי כאשה". זה המצב כרגע, זה מה יש.

טרנסים וטרנסיות שבאמת עוברים/ות שינוי מגדר מזכר לנקבה או ההיפך, אוכלים המון חרא בחיים! בתהליך כזה יש המון כאבים פיזיים ונפשיים, נבלות שמררים את חייך בהשפלות והעלבות, משפחה שלא תמיד מקבלת את השינוי, מקומות עבודה שמסתכלים בעיניים עקומות (אם לא בועטים אותך החוצה בתירוץ כלשהו) על השינוי ובקיצור – מדובר במאבק ארוך וקשה מאוד לפחות בשנים הראשונות לשינוי ולכן מבחינתי אחת כזו או אחד כזה שעובר ומצפה שאתייחס אליה/ו במינו/ה החדש/ה – אשמח לעשות זאת וברוב המקרים אעשה זאת ללא שום בקשה.

לעומת זאת – הקבלה של כל מיני ווירדוז למיניהם שלא מסוגלים להעביר על עצמם סכין גילוח שיבקשו יחס נשי – יקבלו ממני השפלה, גם ציבורית, ואני האחרונה בד"כ להשפיל מישהו באופן ציבורי..

אבל הבעיה הכי גדולה של אלו שכן מקבלים את הווירדוז – זה שהם לא מסתכלים/ות מעבר לקצה האף, ואני אסביר…

מי לא ראתה את טאלין היפהפיה ב"האח הגדול"? הנה בחורה טרנסג'נדרית שהצליחה להראות לכולם שטרנסית זה לא איזו מפלצת היסטרית חולת נפש! הנה אחת שיודעת להתנהג יפה גם כשאדיוטים סביבה מציקים לה בשאלות מטומטמות, שהיא לא מסתכסכת עם אחרים (למרות שהפקת התוכנית ניסתה לעשות הכל כדי לסכסך בינה לאחרים), אחת ששומרת על פאסון ואחת שיודעת להיות לא רק בחורה, אלא גם ליידי! מיליוני אנשים בארץ שראו את התוכנית עקבו אחריה ובפעם הראשונה הם ראו מה זה בחורה טרנסית, לא חולת נפש, לא משוגעת, לא קריזיונרית – אחת שלא רק "עוברת" כבחורה, אלא ממש בחורה עם כל ההתנהגות הנשית, אחת שלא צריך לחשוש ממנה רק בגלל שהיא עברה שינוי מין. טאלין גרמה למהפך מחשבתי אצל רבים שלפני כן לא היו מוכנים בכלל לקבל טרנסיות.

כשמגיעים אנשים כמו עיידן או כל מיני חייזרים אחרים שעירים עם ליפסטיק – עצם קבלתם ע"י הקהילה מחזיר את הגלגל לאחור!!, כשהקהילה מקבלת כאלו, אנשים מבחוץ מבינים שהקהילה היא לא יותר מאשר מקום לקבל כל חולה נפש שמפנטז שהוא בחורה. הקהילה רוצה שאנשים מבחוץ יקבלו טרנסים וטרנסיות ויתייחסו אליהם/ן עם מגדרם/ן החדש, אבל כשאותם אנשים מבחוץ רואים את הווירדוז האלו – הם דווקא יסתכלו על כל הקהילה כחולי נפש וידחו את הבקשה! קהילה שלא יודעת לתחום דברים מה "משלנו" ומה זקוק לטיפול פסיכיאטרי דחוף – היא קהילה שמתעלמים מבקשותיה במקרה הטוב, או הופכים אותה לבדיחה במקרה הרע!

אז אם קהילת הטרנסיות רוצה יחס רציני – היא צריכה לתחום ולהצהיר: אלו שבאמת עושים שינוי, יקבלו את החיבוק. אלו הקופיפים עם הליפסטיק – שיחפשו להם מישהו/י אחר שיחבק אותם.