אחרי ש"יצאתי"

יש משהו אחד חשוב מאוד שלמדתי במהלך התהליך – והוא פשוט: לא להאמין לכל מה שמספרים לי. דוגמא שהעליתי כמדומני בבלוג זה היתה קשורה לטיפולי לייזר להסרת שיער: שמעתי מ-לא מעט טרנסג'נדריות שמדובר בכאב איום ונורא, והאמנתי לכך, עד כדי כך שחשבתי לשכור מרדים לטיפולים! (סיפור של כמה אלפי שקלים פר טיפול…). לשמחתי, זו שעשתה לי את כל עניין הסרת השיער בלייזר (אין עלייך, מורן מארק!) נתנה לי פרופורציות ועזרה לי בהבנת הדברים ובניסוי, והאמת? חוץ משזה קצת לא מריח טוב (זה מריח כאילו שורפים עוף…) ופה ושם שיש אזורים כואבים (אלוהים ישמור הטיפול בפרצוף!) – הכאב בהחלט נסבל, לפחות עבורי, כך שלא הייתי צריכה להאמין להפחדות ולא הייתי צריכה שום תהליך הרדמה.

הסיפור חזר על עצמו לקראת ה"יציאה" שלי (לא, לא מהארון, אין שום קשר בין התאמה מגדרית למשיכה מינית, חד וחלק – אחד לא משתנה בעקבות השני) – שמעתי המון סיפורי אימה על כך שטרנסג'נדריות לא מעטות איבדו את פרנסתן, חברות, חברים, הורים, משפחה, דירה – מה לא, ולמען האמת זה גרם לי לעכב את כל עניין ה"יציאה" למשך זמן רב.

המציאות לעומת זאת, היתה שונה לגמרי!

את דבר ה"יציאה" פרסמתי בפייסבוק וקישרתי לפוסט מיוחד שפרסמתי בבלוג האישי שלי (כאן) ולכרטיס החדש שלי בפייסבוק (כאן). נתתי לאנשים לקרוא את התוכן וחיכיתי לראות מה יקרה.

מה שקרה בהחלט הפתיע אותי לטובה! 95% בערך מהקוראים איחלו הצלחה והיו חיוביים בקשר לתהליך. היו כאלו שהעדיפו "לחתוך" מחברות בפייסבוק והיתה אפילו תגובה אחת של מישהו שהחליט שהשיער שאני מגדלת מזה מספר שנים .. זו פאה.

גם מבחינת עבודה – הדברים עבורה בצורה חיובית לחלוטין, ואני עדיין נותנת שרותים ללקוחות הגדולים שלי. אינני יודעת אם זה בגלל ה"יציאה" או לא, אך היו דווקא לאחרונה פניות מצד לקוחות פוטנציאליים, שזה מעולה!

לגבי משפחה ואחרים שלא ממש הולכים להתייחס אליי כאשה, אני לקחתי בחשבון את הדברים מראש. אני רואה את אלו שדווקא מנסים אך מתוך הרגל (שלא לדבר על כך ש-טון הקול שלי לא ממש נשי, ניתוח ואימונים על כך – בדרך!) עדיין מתייחסים אלי כ"אתה" – ואני לא נפגעת מכך. אדרבא, אני שמחה לראות אנשים שלפחות מנסים, ואת אלו שלא – אני אבין ואמשיך לעבוד איתם. You cannot win them all.

יקח לי עוד מספר חודשים של ניתוחים, כאבים ותהליכים שונים על מנת להיראות ולהשמע כאשה, אבל התוצאות עד כה מבחינתי – בהחלט מעודדות.

מישהי שאלה אותי אתמול מה הייתי אומרת לאלו שנמצאות בתהליך ורוצות גם "לצאת". התשובה שלי? להבין שיהיו חוויות חיוביות אך יהיו גם שליליות, ומומלץ מאוד ללמוד מאותן חוויות שליליות – להתעלם (לא כל צחקוק של כמה מטומטמים הוא עלייך, לדוגמא) ולקבל שיהיו כאלו שלא חשוב איך תראי ומה תעשי – עדיין יתייחסו אלייך כזכר, וגם כאן – צריך להפנים שדברים מסוימים לא ישתנו וחייבים לנשום ולהמשיך הלאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.