ארכיון חודשי: מאי 2023

היכן להשקיע והיכן לא מומלץ להשקיע (בהסברה)

יוצא לי מדי פעם לראות או לשמוע על עוד נסיונות מימון על ספרים נגד טרנסג'נדריות, על "כינוס הסברה" לקידום ספרים נגד טרנסג'נדריות, וכמובן – כל מיני פוסטים של דיסאינפורמציה על נושא זה, ורציתי לשתף את דעתי בנושא.

אין ספק שצריך לשתף לציבור חומרי הסברה בכל מה שקשור לטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות לקהל הרחב הסקרן לגבי נושא זה. יותר ויותר טרנסים וטרנסיות מתגייסים ומתגייסות לצבא, עובדים ועובדות בעבודות רגילות ומטבע הדברים – אנשים סקרנים לדעת על הנושא, ולכן חשוב שיהיה מידע זמין על כך. יש כמובן את כל אלו החושבות/ים להתחיל את התהליך ומבחינתם/ן, ככל שיש מידע יותר קונקרטי – זה עוזר.

מהצד השני, יש את אותם מתנגדים ומתנגדות שמפרסמות 99% מהתוכן ה"אנטי" – שבמקור הוא בכלל מארצות הברית, עם "דוגמאות" שכלל לא רלוונטיות או שברוב מוחלט של המקרים – שקריות או מוגזמות, הנה מספר דוגמאות:

  • תמיד יספרו על אותה צעירה (לפעמים בגיל 9, 11, 13, 15) ש"התחרטה" על ביצוע ניתוח תחתון כחלק מתהליך התאמה מגדרית. הם כבר לא יספרו ש:
    • בדרך כלל ה"חרטה" מגיעה עקב לחץ/איומים/אלימות מצד אחד מההורים או קרוב/ת משפחה, הלחץ כולל אלימות ואיומים לזרוק את אותה טרנסג'נדרית לרחוב – ולכן היא "מתחרטת"
    • בישראל – ניתוחים מאושרים דרך הועדה מגיל 18, כך שגם אם מתחילים את התהליך בגיל 18, סביר להניח שעקב תורים ארוכים – הניתוח יהיה בגיל 20, רחוק מאוד מהגיל בארה"ב והמון זמן למחשבה אם לבצע את הניתוח או לא (הניתוח אופציונאלי ואינו חובה)
  • דוגמא נוספת – "קצירת איברים". לא ידעתי שחניבעל לקטר נמצא בארץ ושקניבליזם מותר, אך שוב, כפי שציינתי לעיל – ניתוחים בארץ זה רק מגיל 18.
  • "אפשר לקבל הורמונים כבר בפגישה ראשונה" – בשביל להתחיל תהליך, יש צורך בפגישה אחת (או יותר, הוא קובע) עם פסיכולוג או פסיכיאטר מומחה בתחום, יש צורך באישור הורים אם המועמד/ת מתחת לגיל 18, יש לתאם תור עם אינדוקרינולוג שיצטרך את 2 האישורים שציינתי, שישלח את המועמד/ת לבדיקות דם ורק בפגישה הנוספת ולאחר ניתוח הממצאים -ניתן יהיה לקבל מרשם להורמונים, כך שבפועל, מהרגע שמתחילים בכלל את התהליך ועד קבלת ההורמונים עוברים לפחות כמה חודשים, ואם רוצים לעבור את התהליך דרך הועדה, התחלת התהליך יכולה לקחת יותר משנה.
  • "שואבים זרע". אני מניחה שהמטומטמים המציינים זאת לא מבינים שטרנסיות וטרנסים רבים מאוד מעוניינים/ות בהמשכיות ולכן מקפיאים ביציות או זרע. זה רע??
  • "עושים סירוס כימי" – אין שום סירוס בתהליך. יש חסימת הורמונים שהגוף מייצר באופן שוטף, ואם אותו/ה מועמד/ת מחליט/ה להפסיק את התהליך, כל מה שצריך לעשות זה פשוט להפסיק ליטול הורמונים והגוף חוזר לבד לספק את ההורמון הרגיל בהתאם למגדר, כך שהתהליך אצל מועמדים/ות צעירים טרום גיל 18 – הפיך לחלוטין.

אני יכולה להמשיך עם עוד דוגמאות, אבל נראה לי שהפואנטה מובנת.

צריך וחשוב לזכור: במקרים רבים אותם מתנגדים לא יקשיבו לשום הסבר, ורבים מתנגדים אקטיביים מתוך אג'נדה דתית (זה הולך חזק בארה"ב אצל השמרנים, ALT RIGHT וכו'), ובעינם/ן – טרנסג'נדרים/ות הם "חוטאים" בכוונה או שלא בכוונה ויש צורך "להצילם" (תתפלאו כמה מהמתנגדים בטוחים שטרנסים וטרנסיות "מכושפים", Possessed וכו', בהתאם לטמטום המקובל שם).

ולכן, לעניות דעתי, כדאי לעשות את הדברים הבאים:

  • לוודא שיש תוכן המוסבר ומונגש ע"י גוף רשמי מוכר.
  • לוודא שהחומר המונגש "לא יורה בנגמ'ש" (כפי שקרה עם הצעתו האחרונה של אבי מעוז שהשתמש בחומר של הקהילה עצמה בכדי להזיק)
  • לפעול לקבלת זכות תגובה ולהפנות את אמצעי המדיה לאותו תוכן רשמי או למישהו/י מומחה שתגיב/יגיב.
  • לא לנסות להתווכח עם טרולים/מתנגדים. זה בערך כמו להתווכח עם החתולים שלי: מנסיון, זה לא עובד 🙂
  • לשים לב למי עונים: אם מאן דהוא סקרן, אפשר להפנות ואף לענות. אם טרול – עדיף לא להיכנס לשיחה או ויכוח עמם.

בעניין אחר: הממשלה אישרה למעוז סכום דו שנתי תאורתי של 285 מיליון ש"ח (אני אומרת "תאורתי" כי הבחור תמים ואין לו מושג ירוק כמה יהיה קשה לו לקבל אפילו חלקיק מהסכום ממשרד האוצר. אני עובדת מול גופים כאלו!) וסביר להניח שהוא ינסה כל דבר בשביל לנסות לפגוע בקהילת הלהט"ב וכמובן בקהילה הטרנסית, אחרי "מלחמת הפונטים" שלו (שכשלה), וכאן צריך לשים לב למה מנסים לעשות ולהילחם בכך, אך יחד עם זאת – לא להיתפס לפאניקה.

חג שמח.

שינויי חברה

מאז היציאה שלי באופן רשמי כאשה לעולם, היו לי מספר "חיכוכים" פנימיים כששמעתי דעות שונות של כל מיני אנשים ונשים (בין אם מקצוענים או חברות טובות) לגבי הלבוש והמראה שלי. תמימות הדעים היתה ש"לך מתאימים מאוד צבעי פסטל". מדוע? כי אני בלונדינית, עיניים כחולות, ובעלת עור בהיר.

ואכן, במשך השנה האחרונה רכשתי מכל חברות הביגוד הידועות – גולברי, קרייזי ליין, אריסטו-שמט, קסטרו ושאר חנויות – בגדים בצבעים האלו, וכך יצאתי והתלבשתי…..

עד אתמול..

אתמול הוצאתי מספר שקיות זבל גדולות, ארזתי את כל אותם בגדים, בלייזרים, מעילים (הכל בצבעי פסטל, השווי הכולל סכום די כואב בכיס) – והעברתי אותם אחר כבוד עמוק עמוק לפח האשפה השכונתי.

מדוע? כי רק לאחר שנה נפל לי האסימון: לא הייתי צריכה להקשיב לאחרים ואחרות. הייתי צריכה להקשיב לעצמי. מה שהם והן אומרות זו דעתן אך מי שצריכה לצאת עם זה ולראות את התגובות (אני מעל 190 גובה, אז יש הרבה מבטים) – זו אני, ומבחינת טעם – אני נעה בין "שלוך" (תרגום: מרושל, מוזנח, אדם בעל הופעה ולבוש לא מסודרים) לבין לבוש מוקפד עם צבעים דומיננטיים, כהים, מבריקים ועוד – אפשר לאמר שכל דבר שהוא לא סולידי או שקט. בקיצור – פסטלים ואני כבר לא יחד.

את העניין הזה ראיתי בעוד סיטואציה מעניינת: השתמשתי ב-טיקטוק (אתם מוזמנים להצטרף לטיקטוק שלי, אגב) עם הפילטרים כדי ליצור את התמונה שאתם/ן רואים/ות כאן משמאל, ושלחתי אותה לחברים וחברות לשמוע חוות דעת, וכמובן שידעתי אותם שמדובר בפילטרים של טיקטוק וזה לא מייקאפ אמיתי.

התגובות לא איחרו להגיע, וגם כאן, הן היו די מאוחדות: זה "יפה" אבל – זה איפור מוגזם מדי, לא מתאים ליום יום, ושלל הערות נוספות

מה שהם פספסו – זו ההסתכלות מקרוב. יכול להיות שהאיפור הזה עם הפילטר יהיה יפה במציאות אם אנסה אותו, אבל הוא לא העניין. העניין שבגינו שלחתי את התמונה זה לשמוע את דעתם על החלקים השונים. בתמונה הגבות הן ממש שחורות בהשוואה לגבות שלי במציאות (וכתוצאה מכך צבעתי את גבותיי). השפתיים בתמונה מצויירות בשעה שהשפתיים במציאות הן ממש mute ואני לא שמה ליפסטיק/גלוס וכו', והצלליות דווקא נראות מעניין ולדעתי מחמיאות לי, וגם הסומק בהחלט מוסיף (אם כי קשה לדעת על איזה צבע הפילטר מתבסס).

בעבר, לא היו ממש פילטרים ממוחשבים כאלו שעובדים בזמן אמת (ואיתם אני משתמשת בצילומי הטיקטוק שלי כפי שאפשר לראות בפרופיל שלי). היה אפשר לשחק בפוטושופ או באפליקציות אחרות, אך רק בשנים האחרונות יש יותר ויותר פילטרים דינמיים שמאפשרים למתבוננות להפעיל, להסתכל, לזוז והכי חשוב – לראות איך זה נראה בזמן אמת. זה כמובן יהיה די קשה (בהתאם לרמת הידע של אותה אחת, רמה 0 אצלי) להעתיק זאת מהטלפון למציאות, אבל הפילטרים האלו לראשונה מאפשרים לתת רעיונות מה יכול להתאים ומה לא, מבלי להשקיע בניסוי הדברים במציאות, וזה מאוד מאוד חשוב כשמתחילות בתהליך התאמה מגדרית, כשאין נסיון או כסף (או שניהם) ומחפשות לראות מה מתאים ומה לא.

אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים לזכור, שלא חשוב ממי מקבלים מחמאות/הערות, גם אם מדובר באייל חדד, או כל סטייליסטית נחשבת אחרת – זו בסוף רק דעה, וגם כיום, האינדיבידואליזם שולט. אם בא לך לצאת עם חולצה מבריקה הדוקה ועם דגמ"ח ועקבים היסטריים – לכי על זה ותתעלמי מכל מיני "כללים" שמבוססים על דעות אישיות ותו לא.

בהצלחה