ארכיון חודשי: ינואר 2023

רכישת GPU יד שניה – פוסט עדכון

לפני מספר חודשים פרסמתי את הפוסט הזה לגבי רכישת כרטיסי GPU יד שניה. ישנם כמובן אלו שבעד ואלו שנגד הרעיון לרכוש GPU ששומש לצרכי כריה לדוגמא – לצרכי משחקים או עבודה.

בזמן האחרון התגלה משהו מעניין: בחור שמפעיל עסק לתיקון כרטיסי GPU בשם Krisfix קיבל לידיו כמות נכבדה של כרטיסי GPU של AMD עם תקלות חומרה שחזרו על עצמם – כמו rails שבורים, מעבד GPU שבור ושלל תקלות חומרה נוספות ו-Kris העלה על כך קליפ ביוטיוב.

מכיוון שמדובר בכמות גדולה של כרטיסי GPU, הועלו סברות שונות שכולן היו שגויות לגבי הכרטיסים, ומדוע קרה מה שקרה. חלק מה"אשמות" כללו:

  • בעיות בגלל דרייבר (לא נכון: דרייבר אינו יכול לגרום לכרטיס לעבוד מעבר ליכולות המוכתבות ב-BIOS, וגם כשמנסים לעקוף "מכנית" את ה-BIOS, יש מספר אלמנטים בכרטיס שיגרמו לכרטיס להיכבות או להוריד ביצועים [Throttle])
  • בעיות בגלל פריסת חומר טרמי בצורה שגויה: כמו בסיבה הראשונה, גם במקרים כאלו, כאשר הכרטיס מגיע למקסימום חום שמוגדר ב-BIOS, הכרטיס מוריד ביצועים.

הועלו עוד כמה השערות שגויות, עד שלבסוף התגלתה האמת הפשוטה: כל הכרטיסים הללו נמכרו בחודש נובמבר ע"י מאן דהוא שהפעיל עסק לכריית מטבעות ולאחר שהשווי ירד, הוא החליט לנקות את הכרטיסים ולמכור אותם. המוכר פשוט לא סיפר לאף אחד שכל הכרייה התבצעה בסביבה לחה, וה"נקיון" לא רק שלא הועיל לכרטיס, אלא הזיק, מה שבסופו של דבר גרם לכרטיסים למות – אצל הרוכשים החדשים.

לכאורה – מקרים כאלו די סותרים את הפוסט שלי המקורי לגבי רכישת כרטיסי GPU מיד שניה, אולם כאן ישנה נקודה שלא הרחבתי עליה בפוסט המקורי ושאני מעוניינת להרחיב עליה כאן:

יש הבדל ענק בין רכישת כרטיסי GPU מאדם פרטי שקנה מספר חד או דו ספרתי של כרטיסי GPU, לבין עסק שקונה מאות או אלפי כרטיסי GPU. במקרה של אדם פרטי, סביר להניח שאותו אדם יעשה כל שלאל ידו בכדי לשמור על כרטיסי ה-GPU שלו, הואיל ומדובר בהשקעה שמניבה (או הניבה, כיום..) לו רווחים ומטבעות וירטואליים, ולכן בד"כ רכישת כרטיסים מאנשים פרטיים בד"כ תהיה עסקה די טובה.

מצד שני – עסקים שרכשו מאות או אלפי כרטיסים וצריכים להיפטר מכרטיסי ה-GPU, משתמשים במגוון שיטות כדי לנקות את הכרטיסים, והשיטות הללו – מזיקות בטירוף לכרטיסים. הביטו בתמונה הבאה. זו אינה דרך מומלצת לנקות כרטיסי GPU (לחצו להגדלה):

מכיוון שאיש אינו יודע מי באמת עומד מאחורי מכירת כרטיסי GPU באתרים כמו Facebook Market או eBay, אפשר להשתמש במספר טריקים פשוטים בכדי לא להגיע למצב של GPU מת:

  • לקחת הצעות הכוללות אחריות של מינימום 30 יום על כרטיס ה-GPU. כך תוכלו לפחות להחזיר את הכרטיס למוכר אם הוא אינו פועל.
  • לשלם אך ורק דרך Paypal ואם מתרחשת תקלה, לפנות הן לאתר והן ל-Paypal. מנסיון, הם מסייעים במקרים רבים לקבל את הכסף בחזרה.
  • לשמור צילומי מסך של דף ה-item באתר כולל התיאור שהמוכר נתן, כך שאם המוכר טען שהכרטיס "לא היה בשימוש כריה" ואתם מקבלים כרטיס חנוק לחלוטין באבק ודברים נוספים והוא אינו עובד טוב – תוכלו להחזיר ולהראות את תיאור ה-item כפי שהמוכר ציין ולהגביר את הסיכוי לקבל את הכסף בחזרה.
  • לבדוק Feedback על מוכר ומה המוצרים הנוספים שהוא מוכר. אם הוא מוכר עוד כמה מאות כרטיסי GPU מבלי להסגיר מאומה, אולי כדאי להמשיך הלאה.
  • כדאי תמיד להשתמש בתוסף שיכול לציין אם יש בעיה כלשהי ברכישת מוצרים, כמו Fakespot Guard לשם כך. השרות הבסיסי – בחינם.

אם רכשתם את הכרטיס GPU והוא הגיע אליכם, הדבר הראשון שמומלץ לעשות – הוא Stress test מקיף לכרטיס. התקינו אותו במחשב, ודאו שהמחשב סגור (לא לבצע טסטים ב-Open Bench) והריצו תוכנות Benchmark ל-GPU, כמו 3DMark או Furmark למשך 3-4 שעות לפחות. (משתמשי לינוקס – אפשר להריץ Export בקידוד כמו H.265 עם ffmpeg ב-loop תוך וידוא שה-GPU מנוצל ולא ה-CPU – הוראות לכרטיסי nvidia – כאן, לכרטיסי GPU ולמעבדי APU של AMD – כאן). אם הכרטיס עבר את המבחנים בהצלחה וממשיך לעבוד ללא בעיה – הוא אמור לעבוד בצורה טובה גם בהמשך.

לסיכום: רכישה של כרטיסי GPU יד שניה ממישהו שאינכם מכירים יכולה תמיד לכלול סיכון שהכרטיס לא יפעל והכחשה נמרצת מצד המוכר, אך לפעמים בעזרת סבלנות וחיפוש רציני, ניתן למצוא עסקאות לא רעות של כרטיסי GPU יד שניה שיכולים לעזור במקרים שאין תקציב אך יש צורך ב-GPU לעבודה או משחקים.

 

איך אמנים מפסידים כסף

ישנם הרבה יוצרים בישראל שיוצרים תוכן עבור כל מיני גופים: ערוצי תקשורת, קולנוע, סרטים, סדרות, תסכיתים, אלבומים ועוד. היצירתיות בישראל – אפשר לאמר שבהחלט פורחת.

אך לפחות ב-2 העשורים האחרונים יש תחום נוסף שהולך וגדל במהירות – יוצרי התוכן הדיגיטלי, אלו שיוצרים באופן פרטי תוכן ליוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק ורשתות חברתיות אחרות. אלו יוצרים שעובדים ומשחררים תוכן במהירות.

ל-2 ה"סוגים" שציינתי לעיל יש צורך בתוכן מסוים שבלעדיו קשה להעביר מסרים, וכוונתי היא למוסיקה. פס קול טוב יכול לסייע לסרט או סידרה או קליפ, גם אם התוכן עצמו לא ממש מהנה (או משעמם). היכן ניתן להשיג תוכן מוסיקלי ישראלי? ובכן, אם תשאלו, יאמרו לך שהכתובת לפניה היא ל-אקו"ם, שם היוצר/ת הנכבד/ה תיתקל במסמך הזה, אם הוא/היא י/תרצה להבין כמה צריך לשלם כדי לקבל זכויות שימוש לקליפ. כפי שניתן לראות, המסמך ממש לא קל להבנה או לחישוב.

כדי להמחיש כמה הנושא מורכב ומסובך, רציתי לשתף אתכם ב"חוויה" שאני עוברת בזמן שאני מכינה קליפ חדש. שמעתי מספר שירים מעולים של הזמרת נויה סול (לאלו שרוצים להאזין, להלן דף ה-Soundcloud שלה). מכיוון שהיא שרה במגוון סגנונות (בלוז, סול ועוד) חשבתי שיהיה רעיון טוב לשכור מספר שירים לקליפ ולהשמיע ברקע מספר שניות ממספר קליפים. לשם כך – צריך רשיון ולכן פניתי לנויה ושאלתי מי מייצג אותה. התשובה: קמע (קבוצת מוסיקה עצמאית).

לתומי חשבתי: "הו, גוף חדש, הם בוודאי מבינים באינטרנט, רשתות חברתיות, קליפים וכו'" ולכן שלחתי אליהם מייל עם בקשה לדעת מחיר כמה יעלה לי לשכור קליפים, במיוחד שערוצי היוטיוב שיש לי הם קטנים מאוד ואינם כוללים (ביחד) יותר מכמה מאות מנויים בלבד.

קיבלתי הבוקר תשובה .. שדי הפילה אותי לרצפה. תרשו לי לצרף צילום מסך של התשובה:

מכתב לגבי השכרת זכויות לשירבמילה אחת: האאא????????

קאי היקר ביקש שאמלא טופס מסוים. הטופס נראה כך:

יכול להיות שקאי חשב שאני מכינה קליפים או סדרה או סרט מסחריים. שלחתי לו מייל שמבקש הבהרה לגבי הנושא וכשתגיע תשובה אעדכן את הפוסט הזה.

אבל אני עדיין תוהה – מה יוצר או יוצרת תכנים שאינה מסחרית אמורה לעשות? מאיפה לו לדעת מה המחיר הרצוי לתשלום? אין אפשרות למלא Territory כי אף אחד לא יודע היכן יצפו בקליפ ברשת החברתית, אי אפשר לדעת כמה זמן יהיה הקליפ, מה הסצינות ("סצינת הוצאת סכין יפני כדי לחתוך את האריזה!"), ומה לעזאזל צריך אותו גוף לדעת בקשר ל-Synopsis?

וכאן בעצם נמצאת הבעיה – הן עם אקו"ם וכנראה גם עם קמ"ע – אין שום התייחסות ליוצרי התוכן הדיגיטלי לרשתות החבריות, כאשר נתונים רבים שמבקשים אותן חברות לא ניתנים למסירה, והמחירים (כמו במקרה של אקו"ם) פשוט תלושים מהמציאות.

בחו"ל המצב שונה מעט: חברה ישראלית אחת בשם Artlist (וישנן גם חברות אחרות כמו Soundstripe, Epidemic Sound ועוד כמה) מציעות ליוצרים חבילה פשוטה: 30$ לחודש (כל עוד התכנים הם לרשתות חברתיות) ואפשר להוריד ולשלב בקליפים של היוצר מוסיקה, אפקטים – בלי הגבלה. היוצר מקבל תמלוגים  לא גבוהים, אך מה שיותר חשוב עבור היוצר – היא החשיפה שהוא מקבל, שהיא כלל עולמית (ואינה מוגבלת למדינה בה היוצר משחרר את תכניו) מה שמתורגם בסופו של דבר לקבלת סכומים יותר גבוהים.

לסיכום – חבל שגופים שונים לא מבינים שעולם רשתות החברתיות הוא כאן כדי להישאר וכדאי לעבוד עם יוצרי תוכן שאינן חברות ולתת להם תנאי רשיון טובים. השוק מתקדם לכך בצעדים גדולים ובמקרים רבים מעדיף חברות כמו Epidemic Music או Artlist על פני רכישת רשיונות יקרים מהנציגים המקומיים. רוצים דוגמא? אולי שמעתם על תאגיד השידור "כאן"? תציצו בקליפים שהם מוציאים ובקרדיטים, רבים מהם כוללים תוכן מוסיקלי בדיוק מאותם אתרים שציינתי לעיל.