אתמול פירסמתי בבלוג הקודם שלי על כך שאני הולכת לעבור תהליך MTF. חלק מהחברות שלחו לי הודעת "בהצלחה" וחלק אחר …. נקרא לזה בעדינות: איווררו את הפחדים שלהם תוך השלכתם לכיווני.
זה התחיל בשאלות תמימות כמו אם אני בטוחה שאני רוצה לעשות את זה (התשובה: כן) ומהרגע שהשבתי תשובה חיובית, החלו ההפחדות מכל מיני קרוסיות ואחרים, הנה חלק מהן:
- ברגע שידעו בעבודה שלך, מיד יפטרו אותך
- את תצטרכי לחיות על קיצבת ביטוח לאומי שהיא 2000 שקל
- אם תרצי להמשיך לשנות, תצטרכי לעבוד בזנות
- המשפחה שלך וכל החברים שלך ידחו אותך ויבוזו לך
- את תצטרכי המון ניתוחים (למרות שכמעט אף אחת מה"נשמות הטובות" מהן לא ראתה את הפרצוף שלי)
- את מתחילה מאוחר מדי, ההורמונים לא ישנו כלום בגופך, רק יגרמו לך להשמין ולהיראות מוזרה!
- אף אחד לא ירצה להעסיק אותך!
- יצחקו עלייך ברחוב!
- את תעשי ניתוחים ואת תצטערי על זה!
- אם תרצי לחזור אחורה, תצטרכי לעבור ניתוח לכריתת שדיים!
- אף אחד לא ירצה לצאת איתך!
והיו בטח עוד כמה ששכחתי…
המכנה המשותף לכל ההפחדות? הן הגיעו מאותם קרוסיות ואנשים שמאוד היו רוצים להיות נשים, אבל פוחדים אפילו לעשות שעווה על הגוף! פאקינג שעווה שזה דבר שבין כה גודל אחרי כמה שבועות וזה כבר נורמה שגברים (גם סטרייטים) עושים כיום.
אז החלטתי לענות לכל המפחידים והמפחידות בפוסט כאן.
אז קודם כל, באמת תודה על הדאגה, אבל כנראה שחלק מאותן "נשמות טובות" לטשטש להם את המציאות בצורה חזקה, אז אענה כך:
- יש שינויים שיכולים לגרום לפיטורין. אם מחר אעבור דירה קצת יותר צפונה ואני אגיע לעבודה כל בוקר עקב פקקים ב-10 במקום ב-9, יפטרו אותי בסוף. הנקודה היא מה עושים ואיך ובעיקר – איך מרגיעים חששות. אני לדוגמא ביצעתי ניסוי לפני חודשיים בערך – הלכתי ללקוחות עם בניה בציפורניים (ועם זיפים!) (והאמינו לי שבהחלט ראו את הבניה). כששאלו, נתתי הסבר כלשהו עם חיוך והמשכנו הלאה. כמה לקוחות פיטרו אותי? אפס.
- אני לא הולכת לקחת קיצבת ביטוח לאומי ולא הולכת לעבוד בזנות, כי יש לי מקצוע מכובד ביד, והכי חשוב – אני לא הולכת לצאת "קרקס" מהבית. כשאיראה אשה, אצא כאשה. אם לא אראה אשה, אצא גבר. מי שמעוניינת לצאת כקרקס החוצה, שיבושם לה – לא אני.
- חברים ומשפחה ידחו? סביר להניח שבהתחלה הם יהיו בהלם ואז כבר אסביר ונסתדר. אלו שבכל זאת ידחו, שיהיה להם בהצלחה בחיים, אני לא אוהבת חברים מזוייפים.
- לגבי המון ניתוחים – נתן קודם להורמונים להשפיע, ואז נראה מה הניתוחים שצריך לעשות ומה מייק-אפ יכול להסתיר. אני לא מחפשת להיראות כמוה (אין לי משהו נגדה, פשוט אני לא מחפשת להיראות כך).
- מאוחר מדי? קודם כל שה"נשמות הטובות" יראו אותי ויגידו לי אם רואים עליי את גילי האמיתי, אחרי זה נדבר..
- לגבי להצטער… אני מצטערת שלא עשיתי זאת מוקדם מדי, אבל עדיין לא מאוחר מדי לשנות.
- לא מעוניינת לחזור אחורה ואם אהיה מעוניינת, אטפל בזה.
- לגבי לא ירצו לצאת איתי… מהיכרות עם גברים ונשים ישראלים (אני בי), אני לא כל כך דואגת לגבי זה.
תהליך השינוי הוא ממש לא תהליך קל, הוא תהליך כואב (תרתי משמע), ויש לי את כל הסבלנות שבעולם לעבור אותם עוד לפני שאצא כאשה. מי שכל כך "דואגת" – שתשמור את הדאגות לעצמה.
