קראתי את הכתבה במגזין השבועי "בשבע" (למי שרוצה, הכתבה נמצאת כאן), ולקח לי כמה רגעים לאסוף את לסתי אחרי קריאת הכתבה, והחלטתי לכתוב כמה נקודות על הכתבה..
- נתחיל בהורים הכל-כך-מודאגים. על מה יוצא קצפם של אותם הורים? על כך שדווקא הגופים המקצועיים והפסיכולוגיים מאשרים לטרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות צעירות ללמוד תחת המגדר החדש שבו הם/ן בוחרים/ות. מבחינת אותם הורים, מדובר בעוד שטות של ה"פרוגרס" (טוב נו, להשתמש במילה העברית "התקדמות" זה ישמע חיובי מדי), וחייבים פה ומיד לעצור זאת. ועל איזו עצירה מדובר? שלא ת/ילמד עם התלמידים תחת המגדר הרצוי, שישב בבית ולא ילמד במוסד חינוכי דתי כמו שהוריו רוצים.
- עוד עצבים של הורים? מדוע לא סיפרו להם! לא חשוב שאם הם היו מספרים, אז אותם הורים היו צועקים בבית, ילדיהם היו קולטים די מהר את העניין וכבר למחרת היו ממררים את חייו/ה של אותו/ה טרנסג'נדרית, אבל היי – ספרו לנו!!!
- כמו תמיד, בשביל ההורים הללו (מעניין שהכתב והכתבת לא הביאו שום תגובה מהצד השני, אולי מאיזה פסיכולוג או פסיכיאטר?) – הכל עניין של טרלול, ובתי ספר דתיים אמורים בכלל לאסור קבלת טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות. כמובן שאם נלך לתורה, לפירושים וכו' לא נמצא ולא רמז קל לאיסור הדברים (אין בשום דת שום איסור לגבי התאמה מגדרית) – אבל היי, זה שונה, אז לדחות ומיד.
- המצאות הזויות – עו"ד ססובר מגיעה עם המצאה משלה. ציטוט: "בארצות הברית, בירת הפרוגרס, רואים קבוצות שלמות של ילדים שרוצים להפוך לבני המין השני. הילדים מסביב רואים איך הילד הטרנסג'נדר מקבל תשומת לב וכולם מחבקים אותו, אומרים לו כמה הוא אמיץ וגיבור ומעלים אותו על נס, אז גם הם רוצים להיות כמוהו". עוד לא שמעתי (ואני קוראת המון עיתונות אונליין ואופליין) ולו על מקרה אחד שמישהו או מישהי החליט או החליטה לעבור תהליך התאמה מגדרית בגלל שטרנסג'נדר/ית קיבל/ה תמיכה מהסובבים אותה (אם כי שמעתי על מספיק מקרים של טרנסיות שהתאבדו בגלל אותן השפלות). חבל שהעו"ד היקרה שוכחת לציין שפה בארץ, אין שום אפשרות לעבור תהליך התאמה מגדרית ללא אישור הורים (עד גיל 18) וללא אישור פסיכיאטרי ואנדוקרינולוג מומחה בהתאמה מגדרית, כך שלא כל צעיר או צעירה יכולים לקום בבוקר ולהתחיל תהליך כזה. כמובן שמבחינת ססובר – "למה לדחוף להם את זה במסגרת בית הספר, כשהם עדיין לא יודעים איך להתמודד עם זה? זה לא הגיל המתאים" – ומה עם אין ספור חוות דעת מקצועיות שקובעות ההיפך? שאלה טובה.
- עצוב – שבכל הכתבה, לא מסוגלים אפילו לכבד את רצון הטרנסג'נדר הצעיר ולהתייחס אליו כזכר.
- כותבי הכתבה מציינים כי הם ביקשו לראיין את אם הילדה והיא סירבה. אחרי שקוראים את הכתבה אני יכולה לאמר לאותה אמא – החלטה חכמה!
- דמות תורנית – מאיזו דמות רבנית הם ביקשו תגובה? מהרב שמואל אליהו. כנראה שחסרים בארץ רבנים מתונים שיכלו לתת תגובות קצת אחרות, אבל היי – צריך לשלהב את הקוראים!
לסיכום – שוב אנו רואים (והכתבה מראה זאת עם פרוז'קטורים!) את אותה התנהגות מגה-שמרנית שבועטת בכל דבר ששונה. פעם זה היה כלפי הומואים ולסביות (וזה ממשיך עד היום), ועתה זה ממשיך כלפי טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות, תוך התעלמות מוחלטת מכך שאותו אחד או אחת כלל לא בחר בכך, התעלמות מכל דעה מקצועית, וזריקת אותם טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות החוצה מהמערכת, כאילו מדובר במחלה ממארת ומדבקת. היכן אותה אהבת ישראל, דאגה לזולת, "ואהבת לרעך כמוך" ושלא לדבר על החשש מחילול השם? הכל עף לפח!
אם יש נקודת אור אחת שכלל לא מצוינת במאמר אך היא מורגשת ע"י טרנסג'נדרים וטרנסג'נדריות רבים – זו הקבלה מצד הצעירים והצעירות הדתיים שבניגוד לדורות הקודמים יותר, מוכנים ומוכנות להושיט יד ולתת חיבוק ותמיכה.
יש משהו אחד חשוב מאוד שלמדתי במהלך התהליך – והוא פשוט: לא להאמין לכל מה שמספרים לי. דוגמא שהעליתי כמדומני בבלוג זה היתה קשורה לטיפולי לייזר להסרת שיער: שמעתי מ-לא מעט טרנסג'נדריות שמדובר בכאב איום ונורא, והאמנתי לכך, עד כדי כך שחשבתי לשכור מרדים לטיפולים! (סיפור של כמה אלפי שקלים פר טיפול…). לשמחתי, זו שעשתה לי את כל עניין הסרת השיער בלייזר (אין עלייך,