זה עתה סיימתי שיחה עם אדם מסוים שכבר שנים רבות רצה לשנות את מינו ועקב נסיבות שונות הדבר נבצר ממנו והוא ניסה היום להתאבד. לשמחתי, לאחר שהוא התחיל את הנסיון וברגע האחרון הוא התעשת והוא מטופל כרגע רפואית. (אני לא מעוניינת לפרסם את פרטיו).

שיעור נסיונות ההתאבדות בקרב אלו שמעוניינים לשנות את מינם למין השין ובקרב הטרנסיות שכבר החלו בתהליך גבוה בהרבה משיעור ההתאבדות ה"רגיל". תהליך שינוי המין גובה מחיר נפשי מאוד גבוה ולצערי רבים/ות מהטרנסים/ות כלל אינם מודעים לו. אחרי הכל, שינוי מין אינו רק מייק-אפ ולבוש, זה הרבה מעבר לכך.

בפוסט הקודם שלי הבאתי את טירנה, טרנסית פיקטיבית והסברתי כמה דברים לגבי השינויים הפנימיים שצריכים לקרות. לשם פוסט זה, נאמר שטירנה סובלת פנימית בזמן התהליך. זה לא משנה כרגע ממה היא סובלת: בטחון עצמי נמוך, "קטילה" עצמית, בעיות פרנסה, חוסר זוגיות וכו' – ונניח שטירנה מעוניינת להתאבד.

מדוע היא חושבת שהתאבדות היא פתרון רצוי? ברוב המקרים התשובה פשוטה: שקט. אם טירנה לא קיימת, אין יותר בעיות על הראש.

כשטירנה יותר ויותר חושבת על התאבדות, הבעיות שלה עוברות מטמורפזה (שינוי) מבעיות שבעיניים אחרות נחשבות לקטנות או בעיות פתירות – ל"מפלצות" גדולות שאין שום אפשרות לפתור אותן. אין לטירנה עבודה? היא תחשוב שבהמשך גם אף אחד לא יקבל אותה לעבודה. אין זוגיות? היא תהיה בטוחה שאף גבר רציני לא ירצה אותה לקשר זוגי, שינוי חיצוני? היא בטוחה שכולם צוחקים ויצחקו עליה ואם לא בקול אז בתוכם או עם חברים/ות שלהם/ן, כמה צעדים אחרי שהם עוברים אותה ברחוב – ועוד ועוד.

אם ניקח טרנסית במצב רגיל וניתן לה דף ועט וחצי שעה של שקט ונבקש ממנה שתכתוב נקודות וחוויות חיוביות שיש/היו לה בחייה, סביר להניח שהיא תוכל למלא את אותו דף (תלוי כמובן כמה בחיים היא אופטימית וכו'). נבצע את אותו תרגיל עם טרנסית שרוצה להתאבד, והדף ישאר ריק או שכמות השורות תהיה מועטה מאוד, הרבה פחות מבמצב רגיל.

ברוב מקרי ההתאבדות (או נסיונות התאבדות) הדברים אינם קורים מהיום למחר, זהו תהליך שיכול לקחת שבועות או חודשים (ולעיתים, כפי שמעדכנת אותי בזמן כתיבת שורות אלו פסיכולוגית אחת יקרה – גם שנים). כל טרנסית היא עולם בפני עצמו, אולם ישנם סימנים די מובהקים שהחברים/ות של הטרנסים/ות יכולים/ות להבחין בהם:

• ניתוק קשרים פאסיבי: הטרנסית לא מעוניינת בשיחות עידוד, ולפיכך היא לא יוצרת קשר (פיזי או טלפוני או אינטרנטי) עם חברות וחברים שלה, משפחה ועוד.
• התכנסות לתוך עצמה: אם אותה טרנסית היתה "חיית בילויים" לדוגמא, היא פשוט תרצה כל היום להיות במיטה, עם עצמה, בד"כ בחושך מתחת לשמיכה זולת יציאות לדברים ממש חיוניים. כל שאר הדברים (עבודה, תשלומי חשבונות וכו') יזנחו ויקבלו דחיה למועד בלתי ידוע.
• אי רצון בשיתוף: גם אם תפרצו אל הטרנסית לביתה, תשפכו עליה דלי קרח, ברוב המקרים היא לא תרצה לשתף אתכם בצרותיה ולא תרצה לצאת מאותו מצב. עידוד יכול לעזור במקרים מסויימים רק על ידי מישהו/י שאותה טרנסית סומכת עליה/ו.
• לקיחת סמים שונים (לא כולל ג'וינט) המעודדים שינה או כדורי שינה.

ההתנהגות הזו נקראת "התאבדות פאסיבית" ולאלו המעוניינים לקרוא מעט יותר על הנושא, אני ממליצה על מאמרו של ירון סלע (כאן) המדבר על החיים הטובים או החיים המשמעותיים.

חשוב לזכור: ברוב מוחלט של המקרים, טרנסית שמנסה להתאבד נמצאת בדכאון שגורר אחריו אדישות, בחלק מהמקרים גם אדישות לדברים שהיו מעצבנים בעבר את אותה טרנסית.

למצב של דכאון פאסיבי יש מחיר פיזי: מבחינה הורמונלית, אין ממש פעילות גופנית כך שהפעילות ההורמונלית (במובן של אסטרוגן/טסטוסטרון) משתבשת. השרירים נחלשים, מגיעות לעיתים תופעות כמו סחרחורות וכאבי ראש, והתאבון צונח (מה שעוד יותר מגביר את האפקטים שהזכרתי לעיל) וכל המערכות נחלשות.

איך ניתן להוציא את טירנה הטרנסית מדכאון והתאבדות פאסיבית? אין שיטה מסויימת שיכולה לעבוד על כולן, אך יש מספר נקודות שניתן לנסות (ובכל מקרה, אם ניתן להביא פסיכולוג מקצועי, זה הכי טוב):

• חבר/ה קרוב/ה הכי עוזר/ת: אחד הדברים שמתרחשים בהתאבדות פאסיבית היא אי הקשבה לשום גורם. הגורם היחיד שכן יכול להשפיע הוא חבר/ה קרוב/ה שיש לו/לה השפעה רגשית על הטרנסית, אותו מישהו/י שאותה טרנסית יכולה תמיד לשפוך את ליבה אליו/ה.
• ריגשי – OUT!: נסיון לעודד או ליצור רגשות אשמה ידחוף את הטרנסית עוד יותר עמוק להתאבדות הפאסיבית.
• מציאת הנקודות הבעייתיות: זה החלק הכי קשה. יש צורך למצוא את אותן בעיות גדולות שבגינן היא רוצה להתאבד.
• הקשבה – גם אם מי שעוזר בטוח/ה שהטרנסית מדברת שטויות במיץ עגבניות, צריך להקשיב ולעודד אותה להוציא כמה שיותר את הרגש החוצה. בלי להתערב, בלי לחוות דעה. רק להקשיב ולעודד הוצאה של הדברים החוצה.
• נסיון לפתור חלק מהבעיות: אין לטרנסית לאן לגור? סייעו לה במציאת דירה (גם אם זמנית) או שתארחו אותה לזמן מה. אין עבודה? סייעו לה במציאת עבודה, גם עבודה זמנית. אין לה כסף? תראו היכן אתם יכולים לסייע (קראו גם את החלק הבא של מה לא לעשות). היא רוצה בן זוג? קחו אותה לבילוי כידידים/ות ועודדו אותה להכיר. אלו רק דוגמאות.
• התמדה. סיוע ביציאה מהתאבדות פאסיבית אינו "זבנג וגמרנו", זהו תהליך שמצריך עקשנות והמון סבלנות. שמרו על קשר, בידקו שהיציאה מההתאבדות הפאסיבית מתקדמת, עודדו.
• עידוד ע"י שימוש בדברים מהעבר: הזכירו לה שהיא הצליחה לפתור בעיות כאלו ואחרות (מומלץ לפרט) בעצמה, איך היא התגברה על מכשולים שונים (לפרט) וכל דבר חיובי שקרה לה והיא נהנתה.
• שילוב גורמים מקצועיים: נסו לעודד את הטרנסית לשוחח עם גורם מקצועי (פסיכולוג, פסיכיאטר, סיוע סוציאלי וכו').
• טיפוח בטחון עצמי של הטרנסית: ככל שהבטחון העצמי של הטרנסית גודל, ההתאבדות הפאסיבית תהיה היסטוריה. מאוד רצוי לסייע בכך ע"י חלוקת מחמאות (אמיתיות, לא מזוייפות), ותזכורת של פתרון בעיות שהטרנסית בעבר פתרה בעצמה כדי להראות לה שהוא יכולה והצליחה בעבר.
• עמותת סה"ר מציעה עוד מספר נקודות – אפשר לקרוא אותם כאן.

דברים שלא מומלץ לעשות:

• אל "תלוו" כספים לטרנסית שמנסה להתאבד פאסיבית ולוקחת סמים. במקרים כאלו אתם יכולים להיות בטוחים שהכספים הללו יממנו את הסמים. יחד עם זאת, אם יש לה בעיות כספיות אמיתיות (חשבונות, אוכל וכו') – שלמו אתם את החשבונות וריכשו עבורה מזון וכו'.
• גערות וצעקות אינן עוזרות (אלא אם יש לכם נסיון ב-Shock Therapy ואתם מוסמכים לכך). שמרו על טון רגוע.
• נטישה – כעקרון לא מומלץ להתחיל משהו ולנטוש. אם אין לכם/ן את הסבלנות, ערבו גורם מקצועי.
• פיתוח תלותיות: להיות ה-Savior זה נחמד, להיות ה-Savior באופן קבוע אינו דבר מומלץ. כן מומלץ לעודד את הטרנסית להתמודד עם בעיות בעצמה תוך כדי כך שיש לה "גב" ועידוד לאחר פתרון הבעיה ("את רואה? את כן מצליחה לפתור את הבעיה עם XYZ"). לא מומלץ להגיע למצב שאו שאת תפתרי או שהיא תחזור להתאבדות הפאסיבית.

בסופו של יום, רוב מוחלט הבעיות שבגינן טרנסיות רוצות בגינן להתאבד ניתנות לפתרון. גם כותבת שורות אלו היתה בעבר במצב קרוב להתאבדות ולבסוף יצאתי בעזרת חברה טובה שסייעה. עידוד, סיוע, הקשבה, עזרה – יכולים לעזור המון.